פיקוד העורף הגל השקט

הגדרת ישובים להתרעה
      הגדרת צליל התרעה

      נושאים חמים

      מחקר: חשיפה לזיהום תחבורתי מגבירה ב-50% את סיכויי התחלואה בסרטן

      המחקר שנערך על ידי חוקרים מאוניברסיטת תל אביב ובחן מידע שנאסף על יותר מ-12 אלף מטופלים, מצא קשר סטטיסטי מובהק בין חשיפה כרונית לזיהום אוויר מסוג זה לבין עלייה בסיכון לחלות בסרטן הריאות, הערמונית או השד, ולתמותה בכלל בקרב חולי לב

      מחקר: חשיפה לזיהום תחבורתי מגבירה ב-50% את סיכויי התחלואה בסרטן
      צילום: שמעון כץ, עמותת "רחשי לב", עריכה: תומר לוי

      בני אדם החשופים לרמה גבוהה של זיהום אוויר תחבורתי במקום מגוריהם נמצאים בסיכון גבוה יותר לחלות בסרטן, כך לפי מחקר שמפרסמת היום (רביעי) אוניברסיטת תל אביב. לפי נתוני המסמך, בקרב הנחשפים לזיהום נרשמה עלייה של יותר מ-50% בסיכון לסרטן הריאות, הערמונית או השד, כמו גם עלייה משמעותית בסיכון למות ממחלות לב.

      המחקר, בהובלת פרופ' יריב גרבר והדוקטורנטית גלי כהן מהחוג לאפידמיולוגיה ורפואה מונעת בפקולטה לרפואה של האוניברסיטה, מצא קשר סטטיסטי מובהק בין חשיפה כרונית לזיהום אוויר מסוג זה לבין עלייה בסיכון לכמה סוגי סרטן ולתמותה בכלל בקרב חולי לב. הוא מחזק את הכרזת הסוכנות הבינלאומית לחקר הסרטן (IARC) משנת 2013 על זיהום אוויר תחבורתי כגורם מסרטן וכן את עמדתו של משרד הבריאות, שב-2014 הוסיף את החשיפה לזיהום אוויר לרשימת הגורמים המוכרים כמסרטנים לבני אדם.

      במסגרת המחקר אספו החוקרים מידע על יותר מ-12 אלף מטופלים, רובם ממרכז הארץ, שעברו צנתור לב בבית החולים בילינסון בין השנים 2014-2004. באמצעות מאגר הנתונים של הרישום הלאומי לסרטן במשרד הבריאות גילו החוקרים כי יותר מ-700 מהמטופלים חלו בסרטן במהלך תקופת המעקב שלאחר הצנתור, וכ-3,000 מתו. מידע זה הוצלב עם הערכות אחרות על חשיפה כרונית למזהמים תחבורתיים, שהתקבלו באמצעות שני מודלים מתמטיים מתקדמים מהטכניון ומהאוניברסיטה העברית.

      אגזוז של מכונית (ShutterStock)
      "המודלים הראו קשר סטטיסטי משמעותי וישיר בין חשיפה גבוהה לזיהום תחבורתי לבין הסיכון ללקות בסרטן" (צילום: ShutterStock)

      "השתמשנו בשני מודלים כדי להגביר את הוודאות של הממצאים", הסבירה כהן. "המודלים מתבססים על נתונים של עשרות תחנות לניטור מזהמים הפזורות ברחבי הארץ, וכל מודל מביא בחשבון גם נתונים נוספים, כגון נפחי תחבורה, מטאורולוגיה ומשתנים גיאוגרפיים. אנחנו נעזרנו בהם כדי להעריך באופן מדויק ככל האפשר את רמת החשיפה בכתובת מגוריו של כל נבדק לריכוזי תחמוצות החנקן באוויר, הנחשבים למדד מהימן של רמת הזיהום התחבורתי. מכיוון שמרבית המטופלים היו תושבי מרכז הארץ, ההבדלים ברמות החשיפה אינם משקפים מגורים באזורים שונים, אלא גורמים שעשויים להשתנות אף בתוך העיר עצמה, כמו למשל, קרבת הבית לכבישים סואנים. בנוסף הבאנו בחשבון מאפיינים אישיים וקליניים של המשתתפים, ביניהם עישון ומצב סוציואקונומי".

      הממצאים העלו כי חשיפה גבוהה (מעל 25 חלקיקים למיליארד) לתחמוצות חנקן ממקור תחבורתי קשורה לעלייה משמעותית, בשיעור של עד פי 1.56, בסיכון של חולי לב ללקות בשלושה סוגי סרטן - סרטן הערמונית, השד והריאה. ככל שהחשיפה הייתה גבוהה יותר, כך עלה הסיכון. בנוגע לסוגי סרטן אחרים לא התגלה קשר כזה.

      פקק תנועה בכביש 1 בדרך לירושלים. 22 בינואר 2017 (נועם מושקוביץ)
      מחזק את הכרזת הסוכנות הבינלאומית לחקר הסרטן על זיהום אוויר תחבורתי כגורם מסרטן (צילום: נועם מושקוביץ)

      מנתוני האגודה למלחמה בסרטן ומשרד הבריאות עולה כי מדי שנה מאובחנים בישראל כ-2,500 חולות וחולים עם סרטן הריאה, כ-5,500 חולות סרטן השד וכ-2,000 חולי סרטן הערמונית. במקביל, על פי נתוני האיגוד הקרדיולוגי בישראל, מאובחנים בישראל כ-20 אלף חולים עם אוטם שריר הלב בכל שנה.

      "בקרב אוכלוסיית הנבדקים איתרנו קרוב ל-300 מקרים חדשים של סרטן הריאה, השד והערמונית, והמודלים הראו קשר סטטיסטי משמעותי וישיר בין חשיפה גבוהה לזיהום תחבורתי לבין הסיכון ללקות במחלה", פירטה כהן. "הסיכון לתמותה נמצא גם הוא קשור לזיהום אוויר תחבורתי, אך בעוצמה נמוכה יותר. חשוב להדגיש כי מדובר במחקר תצפיתי שאינו מאפשר הסקה ודאית על קיומו של קשר סיבתי בין זיהום אוויר לבין התוצאים הבריאותיים שנחקרו, שכן עשויים להיות גם הסברים אחרים".

      למחקר שותפים פרופ' רן קורנובסקי מבית החולים בילינסון ופרופ' דוד ברודאי מהטכניון. המחקר יתפרסם בגיליון ספטמבר 2019 של כתב העת המדעי למחקר סביבתי Environmental Research, והוא נערך במימון האגודה למלחמה בסרטן והקרן למחקר בתחום איכות הסביבה ואפידמיולוגיה על שם ישראל יעקב ולילה אלתר.