חוק המצלמות בבתי האבות: משרד הבריאות טרם תקצב את הפרויקט

(בווידאו: תיעוד התעללות בקשישים ב-2018)

פחות מחצי שנה נותרה עד ליישום חוק המצלמות, אולם לטענת איגוד בתי האבות התקציב המיועד לא הועבר לידיו ממשרד הבריאות. יו"ר האיגוד, רוני עוזרי, אמר לוואלה! NEWS כי חרף פניותיו הנשנות למשרד לא נעשה אף צעד בנושא.

המצב הנוכחי, אם יימשך, ייצור מצב אבסורדי לפיו מפעילי בתי האבות ייענשו בידי המדינה אם לא יתקינו מצלמות - אך המדינה היא זו שלמעשה מונעת זאת מהם. "המדינה לא יכולה להשית עלינו עלויות שהיא התחייבה עליהם", אמר עוזרי. לדבריו, מדובר בתקציב העומד על לפחות 14 מיליון שקלים, המכסה את עלות ההתקנה של 70% מהמצלמות. שאר נטל העלויות, סכום של עד כשישה מיליון שקלים, יוטל על האיגוד. החלוקה נעשתה כך שהצדדים יתחלקו בתשלום על פי כמות המיטות בבתי האבות - מיטות במימון ממשלתי, ומיטות במימון האיגוד.

לפי החוק, על בתי האבות להתקין בשטחם מצלמות שיתעדו מקרי אלימות. בתוכן הנקלט במצלמות ניתן יהיה לצפות רק בדיעבד, וחל איסור על "שידור חי" שלו לחדר בקרה כלשהו. כיום, לעומת זאת, מותקנים בחלק מבתי האבות מצלמות אבטחה המתעדות את הנעשה בהם ללא הפסקה. החוק החדש לא יאפשר זאת, ובכך ייתר את האמצעים הקיימים כיום למניעת אלימות ולהרתעה - ויחייב את ניתוקם.

וכך, לצד הדרישה להעברת התקציב, באיגוד קוראים לסגן שר הבריאות יעקב ליצמן לשנות את נוסח החוק באופן שיאפשר את השארת המצלמות הקיימות. "לא הגיוני שהחוק יבוא במקום אמצעי פיקוח נוספים הקיימים היום, אלא בנוסף להם, המהווים אמצעי בקרה בזמן אמת על עבודת הצוותים המקצועיים", אמר עוזרי. "המצלמות החדשות המוגדרות בחוק נותנות רק 'תמונת בדיעבד' על הנעשה, ורק במקרים חריגים. חוק המצלמות לא נותן את הדעת או פתרונות פיקוח בעת החלפת חיתול, מקלחות, הלבשה והאכלה, אלא רק נותן דוגמה למקרה בו איש צוות או בן משפחה חלילה יבחין במשהו שאינו כשורה".

בשל הטענות שהעלה האיגוד, מבקש עוזרי מליצמן להשתמש בסמכותו ולדחות את יישום החוק בשנה. "בכדי שהחוק המצלמות ייצא אל הפועל, נדרש שיתוף פעולה הוגן של משרדי הממשלה עם מוסדות איגוד בתי האבות הן ברמה המקצועית והן ברמה הכלכלית", המשיך עוזרי. "ככל שתימשך גרירת הרגליים של הממשלה הנוכחית, לא ניתן יהיה ליישם את החוק לאשורו, ועל כן ביקשנו מסגן שר הבריאות, מתוקף סמכותו המוקנית לו בחוק, לפעול לדחיית יישום החוק בשנה, עד שייבחן מחדש מקצועית וכלכלית. עד אז יוכלו מוסדות האיגוד. לפקח באופן מלא על הנעשה אצלם באמצעי הפיקוח הקיימים". באשר לבקשה זו נמסר ממשרד הבריאות כי "הדיון על יישום החוק נמצא בעבודת מטה וההמלצות יוגשו לסגן השר שיקבל החלטה בנדון".

לדברי עוזרי, לצד אמצעי הבקרה הטכנולוגיים, באיגוד פועלים להוריד את רף האלימות במוסדות. "אנחנו עושים הרבה מאוד הדרכות וסימולציות לעובדים. אני לא מזלזל באלימות, אבל בשנה יש שניים עד ארבעה אירועים כאלה בלבד. אנחנו פועלים כדי שיקצו לנו עובדים זרים שיקלו על העומס. בנוסף אנחנו מגבירים בקרות של מנהלים, והם באים בלילות יותר מבעבר".

במכתב ששלח ליצמן מוקדם יותר החודש נכתב כי בקשה לדחיית מועד יישום החוק לא יכולה להתאפשר מכיוון שהסמכות הזו נמצאת בידי הכנסת "שכידוע אינה פעילה כעת נוכח פגרת הבחירות והבחירות החוזרות שהמדינה נקלעה אליהן". ליצמן הוסיף: "בעת הזו אני סבור כי לא נכון ולא ראוי לפעול להקמת ועדה מיוחדת על מנת שנדחה את יישום החוק מסיבות טכניות בו בזמן שבינתיים ימשיכו השוהים בבתי האבות להיות חשופים לפגיעה בהם כפי שהתגלה לנו. לכן איני רואה סיבה להיענות לבקשה זו".

ממשרד הבריאות נמסר בתגובה לפניית וואלה! NEWS כי "התקציב למימון המצלמות יועבר במנגנון תשלום שיקבע למוסדות שישתתפו במכרז. התקציב לא יועבר לאיגוד בתי האבות אלא לכל מוסד".
באשר לשאלה האם בתי האבות שלא יתקינו בשטחיהם מצלמות ייענשו על פי חוק, ענה משרד הבריאות כי הוא "אחראי על אכיפת חוקי המדינה מתוקף תפקידו כרגולטור", וכי "מוסדות סיעודיים ברישוי משרד הבריאות מחויבים לפעול על פי חוק".

לטענת המשרד, "חוק המצלמות הינו תוצר של עבודה משולבת של משרד הבריאות ומשרד המשפטים מתוך מטרה לאזן בין שמירה על המאושפזים מפני התעללות תוך שמירה על פרטיות. צילום רציף פוגע בפרטיות. מנגנון הצילום המפורט בחוק מאפשר איזון בין עקרונות אלו", לשון התגובה.