חשד להתעללות בחסר ישע בחיפה - עדכונים אחרונים
- בית המשפט דחה את הערעור שהגיש החשוד, מוחמד חטיב בן ה-19, בעניין מעצרו
- במהלך הדיון הציגה המשטרה תיעודים בהם נראה החשוד מבצע את המעשים
- סניגורית החשוד: "אין ראיות הקושרות אותו לאירוע"
- השופטת מתחה ביקורת על אופן הדיווח והטיפול באירוע
- הנהלת המעון: "הושעה מידית ופוטר לאחר שימוע"
בית המשפט המחוזי בחיפה דחה היום (רביעי) ערר שהגישה הסניגוריה הציבורית באמצעות עו"ד ראניה סרוג'י על החלטת בית משפט השלום בעיר להאריך את מעצרו של מוחמד חטיב בן ה-19 מטמרה, מטפל מעון "רמת חיפה", שנעצר שלשום בחשד להתעללות בחסר ישע ממטופלי המעון.
המטופל, אפרים בן ברוך בן ה-29, המאושפז בימים אלה מחוסר הכרה בבית החולים בני ציון בעיר, לאחר שהובהל לשם לפני כעשרה ימים עם חבלות בראשו ולאחר זמן קצר הידרדר מצבו. הוא מונשם ומורדם ולדברי משפחתו, רופאי בית החולים כבר הגדירו אותו "מת קלינית" והם עומדים לנתקו ממכשירים. הם אמרו שנתבקשו כבר להסכים לתרומת אבריו.
אל תפספס
השופטת רבקה פוקס צפתה בסרטונים שהציג בפניה החוקר על גבי צג הטלפון שלו. "מדובר על 12-11 אפיזודות שונות באותו יום", אמר החוקר והצביע לשופטת על גבי המסך על דמותם של החוסה והמטפל. "האינטראקציה שלו עם הקורבן היא אלימה", הוסיף.
הסניגורית סרוג'י טענה כי המטופל נפגע בבוקר ופונה רק בערב. היא אמרה כי חטיב לא בחור אלים פעל במסגרת הנהלים וכי החל ללמוד לימודי רפואה באוקראינה וחזר כשהפסיקו להכיר בהם בארץ. מחוץ לאולם סיפרה הסניגורית סרוג'י כי במעון לא קיבל הכשרה כלל. סרוג'י ציינה כי אין לחשוד רקע בעבירות אלימות. "הייתה כאן פגיעה עצמאית. אני לא אפרט כאן, לאור מצבו של החוסה והתנהגותו במהלך הזמן", הוסיפה. "זו לא פעם ראשונה. היו מקרים כאלה בעבר ואני מצפה שהמשטרה תבדוק".
חוקר המשטרה אמר היום בדיון שהדיווח הראשוני על חשד נמסר לתחנת בית שמש ב-12 ביולי מאימו של המטופל על כך שהובהל לבית חולים אבל בלי דיווח קונקרטי על המקרה. למחרת התקבל דיווח מהמעון עצמו שגם בו לא עלה שמו של חטיב כאחראי למעשה. הוא ציין מצדו כי בינתיים נערכו לו שני שימועים במעון, אבל לא על האירועים שהביאו לאשפוזו של הצעיר.
השופטת פוקס מתחה ביקורת הן על הזמן בו דווח המקרה, והן על אופן הטיפול בו. "יש פה שימוע שמגלה טפח ומכסה טפחיים", אמרה. "זה צריך להחקר. יש כאן נציג של המעון? אולי טוב שכך". היא ציינה בהחלטה כי "היה צריך להתמקד יותר בכך".
השופטת פוקס מצאה חשד סביר שהמטפל קשור באלימות כלפי החוסה והורתה למשטרה לסיים את כל פעולות החקירה כולל חקירת כל העדים עד יום ראשון. אז יובא חטיב שוב בפני שופט.
רחל בן ברוך, אמו של אפריים, סיפרה כי בנה התלונן כמה פעמים כי סובל מאלימות, ושאינו חש בטוב, אך בתגובה - אמרו לה במעון שהוא מחפש תשומת לב.
בן ברוך ציינה בהמשך כי היא קיבלה טלפון, בו אמרו לה: "הילד שלך נפל, בדרך לבית חולים, כי הוא לא הצליח לתפקד בגוף - רגליים ידיים". "אמרתי להם שלבן שלי לא יכול להיות שזה קרה, עשו לו משהו", אמרה בן ברוך והוסיפה כי דיווחה למשטרה. "הזמנו מונית ובאנו לפה וראיתי את הבן שלי גמור, הוא היה בהכרה עוד והוא סיפר. פשוט הרג לי את הילד", אמרה בן ברוך.
קלר בן ברוך, אחותו של אפרים בן ברוך, סיפרה כי "אחי הוא ילד שמח, חייכן, אוהב לשיר לשמוח לרקוד, אמנם הוא סובל מפיגור שכלי אבל לא כל כך רואים את זה עליו הוא מתחבר, שמח, מתקשר. קשה לנו לראותו במיטה בלי יכולת לזוז". לדבריה, "יש לי כעס על המעון ההנהלה, איפה הם - המפקחת לא פותחת מצלמות - איך הם לא פותחים מצלמות? פעם בשבוע לפתוח מצלמה לראות מה קורה במעון?".
הנהלת המעון: "הושעה מידית ופוטר לאחר שימוע"
מטעם הנהלת המעון נמסר בתגובה למעצר המטפל כי "הנהלת המעון רואה בחומרה שאין גדולה ממנה מקרים מסוג זה, ומיד עם היוודע הפרטים פנתה מיוזמתה למשטרה ולפיקוח משרד הרווחה ונקטה בפעולות מידיות בקרב צוות העובדים. העובד המדובר עבד במעון פחות מחודשיים, ועם היוודע המקרה הושעה באופן מידי, ופוטר לאחר שימוע".
עוד נמסר כי "הנהלת המעון נמצאת בקשר רציף עם משפחתו של אפרים בבית החולים, ומעבר לכך משתפת פעולה עם המשטרה ועם משרד הרווחה באופן מלא ומעמידה לרשותם את כלל החומרים שבידיה. אנו מתפללים יחד עם משפחתו להחלמתו של אפרים בן ברוך".
שירה רודרמן, מנכ"לית קרן משפחת רודרמן, הפועלת לשילוב אנשים עם מוגבלויות, מסרה בתגובה: "האשפוז של הדייר במוסד סיעודי בחיפה מזעזע, והוא מחייב אותנו להבין שמדובר בבעיה מערכתית רחבה הרבה יותר ששורשה בהעדפת מוסדות סגורים על פני דיור בקהילה. דיור בקהילה הוא מפתח למציאת פתרון לעוולות ולסיפורי הזוועה שקורים במוסדות, הרחק מעיני הציבור. יש תחושה כי המוסדות הם מקומות מוגנים, אך בפועל ההיפך הוא הנכון. אנשים הגרים במוסדות חשופים יותר לאלימות מילולית ופיזית. הזכות להיות חלק מקהילה, היא זכות יסוד לכל אזרח במדינת ישראל ותפקיד הממשלה לאפשר לאנשים עם מוגבלות לממש זכות זו, תוך מתן תמיכה ולווי להשתתפות מלאה בקהילה".