כשבוריס ג'ונסון היה ילד, סיפרה בעבר אחותו רייצ'ל, הוא אמר כי הוא רוצה להיות "מלך העולם" כשיתבגר. בהנחה הסבירה שהוא לא מתכנן החל מהיום מסע כיבושים חובק יבשות, יסתפק העיתונאי לשעבר בתואר המכובד קצת פחות: ראש ממשלת בריטניה. שונאיו בשמאל רואים בג'ונסון ליצן מסוכן, מבקריו במיינסטרים השמרני לא מאמינים שהוא מנהיג אמיתי, ואילו תומכיו רואים בו פוליטיקאי לא שגרתי שאינו חלק מהממסד המנותק, על אף הרקע האריסטוקרטי שלו.
ג'ונסון נולד בניו יורק להורים בריטים. הוא ידוע בלשונו המושחזת ובשפתו המליצית. הוא נוהג לדבר גבוהה גבוהה ולהשתמש במילים איזוטריות, תוך התרפקות על עברה המפואר של בריטניה שנרמס כביכול תחת מגפי האיחוד האירופי. פיו חסר המעצורים יצר שערוריות רבות מספור, בעלות נימה גזענית לא אחת: כשרצה להמריץ את הציבור לתמוך בעזיבת האיחוד האירופי, הוא השווה את הגוש לאדולף היטלר ולנפוליאון כשהאשימו בניסיון ליצור מדינת-על ביבשת. כשהביע את התנגדותו לבורקה, אמר כי נשים מוסלמיות המכסות את כל גופן נראות כמו "תיבות דואר".
הוריו של אלכסנדר בוריס דה פפפל ג'ונסון, או בקיצור בוריס, עזבו את ארצות הברית כמה חודשים בלבד אחרי הלידה כדי שאמו שארלוט תחל את לימודיה באוקספורד - האוניברסיטה היוקרתית שבה ילמד בנה לימודים קלאסיים בהמשך חייו. ג'ונסון, בוגר בית הספר הפרטי היוקרתי ביותר בממלכה, איטון, המשיך מהאקדמיה אל עולם העיתונות, כשבין לבין הופיע בכמה סדרות טלוויזיה, עד שנכנס לפרלמנט, עבר לראשות עיריית לונדון וחזר לפוליטיקה הלאומית כשר חוץ.
אחרי שפוטר מהעיתון "טיימס" בשל ציטוטים כוזבים שפרסם בכתבותיו, הוא עבר לטלגרף השמרני שבו פרס את משנתו נגד האיחוד האירופי, שהייתה נגועה לא פעם בחצאי אמיתות ובשקרים. זו ליוותה אותו לתוך החיים הפוליטיים, כשבאחד מרגעי השיא שלו הוא ניצח על מקהלת תומכי הפרישה מהאיחוד האירופי עד לניצחון המפתיע ומעורר התדהמה ביוני 2016.
שיערו הבלונדיני הפרוע הוא אחד מסימני ההיכר שלו, המשווים לו דמיון לנשיא ארצות הברית דונלד טראמפ. ג'ונסון, שזכה לכינוי השחוק של "טראמפ הבריטי", רשם את הניצחון הפוליטי הגדול שלו - משאל העם - חמישה חודשים לפני זכייתו המטלטלת עוד יותר של טראמפ בבחירות לנשיאות ארצות הברית. נשיא ארצות הברית היה מראשוני המברכים, וכבר לפני שנה, טרם התפטרותה של מיי, הצהיר שבוריס יהיה "ראש ממשלה מצוין".
כבר ב-2016 הוא סומן כפייבוריט להיות ראש הממשלה הבא
טראמפ לבטח ירכוש חיבה גדולה יותר לג'ונסון לאור סלידתו של ראש הממשלה הבריטי החדש מהנשיא הקודם ברק אובמה. כששמע שהנשיא ה-44 של ארצות הברית הסיר מהבית פסלון של ווינסטון צ'רצ'יל, כתב ג'ונסון בטור שפרסם בצהובון "הסאן" כי ייתכן שעשה זאת לאור העובדה שהוא "חצי קנייתי" ועוין את האימפריה הבריטית שאותה ניסה לשמר ראש הממשלה המיתולוגי, שעליו חיבר ג'ונסון ספר בעבר.
השניים חולקים כמה תעלולים רטוריים דומים, אבל טראמפ רחוק שנות אור מהידע ומכישורי השפה שבהם ניחן ג'ונסון מלא ההומור. בנאום שנשא בשבוע שעבר בפני חברי המפלגה השמרנית, נופף ג'ונסון בדג קפוא והציג את העטיפה שלו כהוכחה לבירוקרטיה המעיקה של האיחוד האירופי - זאת על אף שאין תקנות שכאלו באיחוד. תומכיו אמרו כי הייתה זו רק המחשה, אבל זה מייצג נאמנה את סגנונו ואת עידן העובדות האלטרנטיביות שבו אנו חיים. מומחי שפה שניתחו את נאומיו של ג'ונסון ציינו כי הוא ככל הנראה שאב השראה ממסורת פוליטית עתיקה, שאליה התוודע בנעוריו. לפי המסופר, המדינאי הרומי קאטו הזקן נשא לאחד הדיונים בסנאט הרומי ענבים כדי להעביר את אחד מרעיונותיו.
טראמפ אולי שובר את המשוואה, אולם מרבית מנהיגי המדינות הדמוקרטיות אינם יכולים או רוצים לחזור על דברים שהעזו לומר כשהיו באופוזיציה. ג'ונסון התנצל לאחרונה על אותן הערות נגד נשים מוסלמיות, ונאום הזכיה שלו מול חברי מפלגתו הספקניים והחוששים מהעתיד היה חיובי ולא פוגעני, בפרט נגד מי שהכול בימין הבריטי, ולא רק בו, רואים כאיש מסוכן במיוחד - ג'רמי קורבין, מנהיג הלייבור הרוצה להקדים את הבחירות כדי לבחון את אם לג'ונסון יש תמיכה ציבורית אמתית.
לג'ונסון יש שורשים יהודיים. סבא רבא שלו מצד אמו היה רב מליטא, והוא התנדב בקיבוץ בית הנשיא שבגליל עם אחותו בקיץ 1984.
בוריס ג'ונסון עבד במטבח, תאצ'ר הזדעזעה מהחדר: הקיבוץ של מנהיגי אירופה
הוא כינה את עצמו בעבר "ציוני נלהב" וביקר כמה פעמים בישראל במסגרת תפקידיו השונים, ונאלץ לקטוע ביקור בגדה המערבית אחרי שתיאר את תומכי תנועת ה-BDS בבריטניה כ"אנשי אקדמיה שמאלנים חסרי הבנה אמתית בנושא". ישראל הרשמית הייתה מהראשונות לברך אותו, אך היא גם צריכה לזכור שהוא עוד תומך בפתרון שתי המדינות.
בתור מי שאמר בריאיון ב-2013 כי הוא לא מאמין שהוא יהיה ראש ממשלה למרות תשוקתו לכך, ג'ונסון ייבחן מידית הן על ידי יריביו הרבים מבית והן על ידי אויבי בריטניה בעולם. הוא מקבל אל שולחנו את תפוח האדמה הלוהט של איראן, אחרי שהממשלה היוצאת החליטה שלא להטיל סנקציות על טהראן בעקבות תפיסת המכלית הבריטית אלא לגבש כוח משימה ימי אירופי. הסוגיה האיראנית היא אחת מהמחלוקות המרכזיות בין ארצות הברית לבין בריטניה, ובתור שר חוץ ניסה ג'ונסון לשכנע את טראמפ להישאר בהסכם הגרעין ללא הצלחה.
חייו האישיים הסוערים יצרו סקנדלים בתוך המפלגה. בתחילת דרכו הוא הודח מצוות לגיבוש מדיניות המפלגה בזמן שהייתה באופוזיציה, אחרי ששיקר לגבי רומן שניהל. הוא התגרש פעמיים, מספר ילדיו המדויק אינו ידוע - בין חמישה לשישה - וכיום הוא בזוגיות עם מנהלת התקשורת לשעבר של המפלגה, קרי סיימונדס בת ה-31. ריב קולני ומתוקשר ביניהם בחודש שעבר איים לפגוע בסיכוייו, אך ג'ונסון עבר זאת בשלום כשסירב להתייחס לפרשה למרות השאלות הרבות שהופנו אליו.
ג'ונסון, בן 55, יהיה ראש הממשלה ה-77 של בריטניה ואחד השנויים במחלוקת אי-פעם, עוד לפני יומו הרשמי הראשון בדאונינג 10. הוא מבטיח לעזוב את האיחוד האירופי ב-31 באוקטובר, עם הסכם או בלעדיו, אך האיחוד הבהיר כי אין משא ומתן חדש על ההסכם שנדחה שלוש פעמים בפרלמנט, גם על ידי ג'ונסון עצמו. חלק מחברי מפלגתו מוכנים להפיל את הממשלה שלהם עצמם כדי למנוע את התרחיש שרבים מתריעים מפניו ומזהירים שיוביל לתוהו ובוהו כלכלי. הוא יגלה כמה מהר נהפכו היוצרות, כשהאגף המרכזי יותר במפלגה יעבור לספסלים האחוריים וימרר את חייו כפי שעשה אגף הברקזיט שלו למיי לאורך כהונתה.
הוא סומן כפייבוריט לרשת את דייוויד קמרון המתפטר כבר אחרי משאל העם, אך ג'ונסון חמק מהמרוץ עד שקיבל הזדמנות שנייה. מרגע זה הסיכויים הם לרעתו, אך ראש ממשלת בריטניה החדש יקווה להוכיח פעם נוספת למתנגדיו כי הם טעו בהערכתם לגביו ולגבי יכולתו לנווט את הספינה מחוץ לאיחוד האירופי הכה שנוא עליו.
