כמדי יום, הגיעה הבוקר (שלישי) יפה בן דוד, אחות אחראית במרפאות ילדים, לעבודה יחד עם חברותיה. אלא שהפעם הן לא העניקו סיעוד למטופלים בעקבות שביתת הסתדרות האחים והאחיות, שבמסגרתה ניתנו טיפולים במקרי חירום או במתכונת מצומצמת בלבד.
"כל האחיות כאן, אבל אנחנו במתכונת של שביתה. הגענו לעבודה כי אנחנו עובדות, זה המקצוע שלנו", מסבירה יפה. "די קשה להגיד לאחות לשבת בבית. אם מגיעים היום מטופלים, קודם כל אנחנו מסבירים להם שאנחנו בשביתה. במקרים דחופים נטפל לפי הוראות ההסתדרות".
באשר לקיצוצי השכר המתוכננים אומרת בן דוד כי זהו זלזול בצוות, אך גם במטופלים: "יש אנשים ממשרד הבריאות שמגיעים אלינו כמטופלים, ורק אחרי שהם באים מהצד הזה הם מבינים מה אנחנו עושות. אני חושבת שצריך להמשיך במאבק עד שיהיה שינוי".
אל תפספס
בנוסף לקיצוץ בשכר שעומד על הפרק, בחודש מאי הודיעו האחיות כי לא ישתפו פעולה עם תהליך האקרדיטציה - מבדקי האיכות שמפעיל המשרד. את התהליך מבצע ארגון JCI הבינלאומי, ולטענת האחיות הוא מקשה עליהן עוד יותר לבצע את עבודתן, שבין כה מתבצעת בעומס כבד ובמחסור בתקנים.
"אנחנו באמת עובדות מהנשמה, ומי שרואה את זה, זה רק אנחנו", מסבירה בן דוד. "אני חושבת שהמדינה הדחיקה אותנו בשנים האחרונות, היא פחות מסתכלת על הדרישות שלנו. המטופלים כן רואים אותנו, אבל יש כאלה שכועסים היום. ביום רגיל אנחנו 20 אחיות על 22 מרפאות. זה אומר שהמטופלים ממתינים הרבה זמן".
"אנחנו רכבת שלא עוצרת"
חנאן ג'אבר-פאעור, אחות במכון הגסטרו בבית החולים, עובדת היום במתכונת מצומצמת. "אם נתחיל לספר לא יהיה איך לגמור. ביום-יום אנחנו מקבלים את כולם, לא אומרים שעברנו את המכסה", היא מספרת. "יש לנו תוכנית לעשות שמונה בדיקות בכל חדר, אבל בימים שיש הרבה מטופלים, זה לא מאפשר לתת את הטיפול האיכותי והבטיחותי. אנחנו לא מצליחות להכין קפה, בקושי עומדות. גם כוח העזר מתפרק".
היא מוסיפה כי גם החולים מאבדים את סבלנותם לנוכח המחסור בכוח האדם. "האנשים מתעצבנים, הם מוזמנים לשעה מסוימת, וזה מעכב מאוד את הכניסה שלהם. אלה אנשים בצום, עם מחלות, עם קוצב לב. יש גם נכים שצריכים להמתין. האחיות סופגות בחוץ ובפנים. הלוואי שיכולנו לקבל את המטופלים עם פול אנרגיות".
לדבריה, "לפעמים אני מוצאת את עצמי פה עובדת אחרי שעות העבודה. אני לא אעזוב אדם שצריך אותי. המדינה לעומת זאת עוזבת אותי. כשאני מחתימה כרטיס הם לא באמת יודעים מה עשיתי בזמן הזה, לא מעניין אותם אם הצלתי חיים של בן אדם על זמני הפרטי. ההנהלה לא מעריכה אותנו. אנחנו רכבת שלא עוצרת. בעיניהם אנחנו דבר מובן מאליו. כל האקרדיטציה מגדילה עוד ועוד את האחריות שלנו, והכל נופל עלינו".
אילנית לוגסי, מזכירה במכון שתומכת במאבק של האחיות, מצביעה על שלט. "אתה רואה? זמן ההמתנה הוא שלוש שעות. אנחנו פשוט מצביעות על השלט. אין לנו מה להגיד יותר".
חדר הניתוח שעובד כרגיל, החולה שהגיע מאילת
צ'רלי סוויסה, שהגיע מאילת לטיפול מיקרוסקופיה בבית החולים, קיבל את ההודעה על השביתה כבר שהיה בדרך. "שמעתי על השביתה אבל רק ברגע האחרון, אם הייתי יודע מראש לא הייתי מגיע. בכל זאת טיפלו בי כי הגעתי מאילת".
הוא משבח את עבודת הצוות, ומביע הזדהות עם האחיות. "בלעדיהן מי אנחנו? קיבלתי תמיד את היחס הכי טוב, אני מבין את השביתה שלהן גם אם זה על חשבוני. האמת היא שיש כל כך הרבה מטופלים שכנראה כוח האדם לא מספיק. הם נותנים את כל המיטב".
במחלקה הכירורגית לילדים בשיבא המסדרון ריק לחלוטין, אך מסיבות טובות. האחיות עובדות היום כרגיל, למרות העיצומים. "חדר הניתוח עובד כרגיל, אנחנו לא רוצים לפגוע בטיפול של הילדים", סיפרה אינה יופה ויסמן, אחות אחראית במחלקה. "אנחנו עובדים כרגיל. אנחנו עדיין צריכים לטפל בילדים, אין ברירה. חסרים לנו תקנים, והיינו שמחים שיהיו לנו עוד. כל אחות אחראית תספר שסידור העבודה זה האתגר הכי קשה".
סגן שר הבריאות יעקב ליצמן אמר הבוקר בכנס משרד הבריאות לאיכות ובטיחות הטיפול כי האחיות "עושות עבודת קודש, ללא ספק", אך יצא נגד קיום השביתה. "יכול להיות שיש יו"ר הסתדרות חדש", אמר סגן השר. "לא צריך לשבות, זה מיותר לכל החולים. המנכ"ל הודיע שברגע זה אנחנו פונים לבית המשפט כדי שלא יוכלו לשבות. אני חושב שצריך לבוא בדרך של משא ומתן ונגיע לסיכומים טובים".
מנכ"ל משרד הבריאות משה בר סימן טוב הצטרף לדבריו ואמר כי "חלק לא מבוטל מהטענות שלהן מוצדק, ובאמת דורש את ההתערבות שלנו. ההצעה שלנו הייתה ונותרה להיכנס לתהליך עבודה מואצת, קצוב בזמן, שבמסגרתו נזהה את המקומות עם העומס". עם זאת, הוא הדגיש כי "את התהליך לא צריך לעשות במסגרת שביתה. זה אמצעי שפוגע בחולים".