בית המשפט לענייני משפחה בחדרה חייב השבוע, בהחלטה חריגה, זוג הורים לחסן את בנם הקטין בחיסון אנטי טטנוס, זאת בצל מחלוקת בין רופאים. בהתאם להחלטה, הילד חוסן בבית החולים הלל יפה שלשום (שלישי).
הקטין נפגע בכף רגלו השמאלית במהלך חגיגות הנישואים של הוריו בשטח קיבוץ . מיד לאחר המקרה טופל הקטין על ידי חובש שהיה במקום, באמצעות שטיפת כף הרגל במים זורמים, קירור ומריחת משחת אלוורה. לאחר מכן, ההורים הביאו את בנם למרפאתו של ד"ר א' אשר לו היכרות מוקדמת עמם. במרפאה טופל הקטין באמצעות משחת פולידין וסילברול וכן בוצעה חבישה. בהמשך, חזרו ההורים למרפאתו של ד"ר א' ובהמלצתו, פנו להמשך טיפול בקופת חולים.
עוד בוואלה! NEWS:
העבריים בדימונה סרבו להתחסן נגד חצבת; משרד הבריאות שלח מכתב אזהרה
חזון המחלקות הפנימיות: ללא אשפוזים במסדרון ושני חולים בחדר
המבצע לא צלח: למרות אלפי המתגייסים, לא נמצא תורם מח עצם לאימרי
בקופת החולים, נבדק הקטין על ידי אחות המרפאה שהמליצה על בדיקתו של הקטין גם על ידי רופא הילדים במקום. רופא הילדים, ד"ר ש', בדק את הילד והמליץ להורים לפנות לאחות משרד הבריאות לצורך בחינת האפשרות למתן חיסון נגד מחלת הטטנוס עקב הפגיעה. ההורים לא הסכימו לחיסון ועל כן דיווח ד"ר ש' על המקרה ללשכת הבריאות המחוזית. ד"ר ו', אחת הרופאות בלשכה, יצרה קשר עם ההורים ושוחחה עמם, ולאחר ששמעו את עמדתה והתייעצו עם ד"ר א', החליטו ההורים לסרב למתן חיסון לבנם. אביו של הקטין אמר כי ההחלטה שלא להיעתר לדרישה למתן חיסון, קשורה לאופי הפצע והקרקע שהייתה במקום וכן ההנחיות שקיבלו מד"ר א'.
בבקשה שהוגשה לבית המשפט נכתב כי קיים הכרח במתן חיסון "נוכח חשש כי פצע הכוויה ממנו סובל הקטין עלול להזדהם בחיידק הטטנוס. נבגי החיידק מצויים בסביבה, בכל מקום, עלולים להיכנס לגוף דרך פצעים מזוהמים או נזק לרקמות כולל כוויה. החשש הוא כי חיידק הטטנוס יפעיל רעלן אשר גורם למחלה קשה, המתבטאת בכיווץ קשה וכואב של השרירים עד כדי סכנת מוות עקב שיתוק שרירי הנשימה. קיים סיכוי לתמותה של 18% במקרה של מחלה כאשר החולה מקבל טיפול בבית חולים ובהעדר טיפול מתאים, קיים סיכון לתמותה המגיע עד כדי 100%".
נוסף לכך, צורף לבקשה מכתבה של ד"ר ו' אשר ממנו עלה כי הקטין אינו מחוסן כלל וכי הרופא המטפל המליץ על מתן חיסון סביל נגד טטנוס בהקדם האפשרי. לאור העובדה כי פצע הכוויה ממנו סובל הקטין עלול להזדהם בחיידק הטטנוס, לא קיימות חלופות טיפוליות אחרות ויש לתת את החיסון הסביל בהקדם האפשרי שכן יעילותו פוחתת ככל שחולף הזמן מאז הפציעה. כמו כן עלה מהמכתב כי מתן החיסון הסביל הינו רלבנטי עד סוף תקופת הדגירה המרבית של המחלה, כלומר עד 21 יום מהחשיפה. עוד עולה כי לא ניתן לכמת את רמת הסיכון שהקטין מצוי בה, אך הוא קיים וכן כי לא קיים סיכון משמעותי מקבלת חיסון נגד חיידק הטטנוס.
"להתרשמותי, מדובר בפציעה ממשית"
השופט טל פפרני התייחס בהחלטתו לחילוקי דעות בין הרופאים השונים והדגיש כי אחד מהם אף שינה את דעתו. כך, ד"ר א' נשאל על עמדתו ביחס למקרה שבו היה הקטין נפצע חלילה, מדריכה על מסמר. תחילה השיב כי גם במקרה זה לא היה מקום למתן חיסון נגד טטנוס ולאחר מכן, שינה עמדתו והשיב כי היה נותן חיסון. השופט פפרני כתב כי התרשם שעמדתו של ד"ר א' "הינה עמדה אישית יותר מאשר עמדה מקצועית נתמכת בספרות".
כמו כן, השופט פפרני כתב: "אינני בעל השכלה רפואית, ואולם להתרשמותי, מדובר בפציעה ממשית, ולמרות חלוף הזמן, ניתן לראות אודם וקילוף עור על כף רגלו של הקטין. לא ניתן לכנות את מצב כף רגלו של הקטין כפציעה קלה. מדובר בכוויה קשה אשר ללא ספק גרמה לקטין סבל רב. להתרשמותי, יחלוף זמן רב בטרם ניתן יהא לומר שהקטין החלים לגמרי מהפציעה".
ההורים חויבו לחסן את הילד עד יום שלישי השבוע. השופט פפרני הורה למשרד הרווחה "לבצע את כל הפעולות הדרושות לצורך מתן החיסון, לרבות הסתייעות לשם כך בגורמי הרווחה או בגורמי משטרת ישראל", אם הילד לא יחוסן.