"שום דבר לא יצליח להחזיר את הגלגל לאחור, אבל אם יש משהו שיקל עלינו המשפחה, ולו במעט, זה לדעת שהרוצח יישאר בכלא עד היום האחרון", כך אמרה היום (שני) בשיחה עם וואלה! NEWS ליאורה ירדן, אחותו של אורון ירדן שנחטף ונרצח על ידי צבי גור בסביון לפני 39 שנים. דברי האחות מגיעים בעקבות החשיפה ב"ידיעות אחרונות" לפיה ביום רביעי צפוי להתקיים דיון בוועדת השחרורים בעניין קיצור עונשו של גור.
"חוטף הילדים והרוצח צבי גור קטע את חיינו ביום נורא אחד", שחזרה ירדן. "חיים של אחי בן השמונה, חיים מאושרים של המשפחה שלי שנקטעו והוחלפו בחיים מלאים בעצב, דיכאון ופחד והביאו לטלטלה עמוקה בקרב הציבור כולו". היא הדגישה לאורך השנים משפחתה התקשתה להתאושש ושילמה מחיר אישי כבד. "מספיק שאציין את ההתמודדות פעם אחר פעם עם ניסיונות התאבדות של אימא, ההתמודדות עם שברון הלב של אבא שלא יכול היה להתמודד עוד עם הכאב והצער עד שבסופו של דבר נפטר, הדיכאונות החוזרים ונשנים של אחי - אנחנו נושאים את הצלקות ומתמודדים עם מעשיו הנוראיים והשפלים של הרוצח עד היום ונמשיך לחיות אותם עד יומנו האחרון", העידה.
בשנת 1980 הצליח גור לשכנע את ירדן בן השמונה להיכנס למכוניתו, חטף ורצח אותו. הוא אף הגדיל לעשות ויצר קשר עם הוריו של הילד ודרש מהם דמי כופר בשווי שני מיליון לירות בתמורה לשחרורו. הפרשה טלטלה את המדינה, ובסופה נלכד גור, הודה שרצח את ירדן והוביל את המשטרה למקום בו קבר את גופתו. בית המשפט הרשיע אותו בגין רצח, חטיפת קטין ממשמורת וסחיטה באיומים וגזר עליו מאסר אולם ו-34 שנים נוספות במאסר. אולם בשנת 2017 החליטה ועדת השחרורים לחנון את גור למרות התנגדות הפרקליטות. רק לאחר התערבות בית המשפט המחוזי בלוד, שקיבל את ערעור הפרקליטות, נותר הרוצח בבית הסוהר.
לקריאה נוספת בנושא
בית המשפט קבע: צבי גור שרצח את הילד אורון ירדן - לא ישוחרר
נדחה שחרורו המוקדם מהכלא של הרוצח צבי גור; החלטה - בחודש הבא
אחיו של אורון ירדן: "מקווה שצבי גור יישאר כלוא עד מותו"
במשפחת ירדן מתנגדים לקיצור עונשו של גור. לדברי האחות, "מדובר באדם מניפולטיבי, שהיה לו עבר פלילי לפני הפרשה, שישב במאסר לפני המאסר הנוכחי, שלא בחל בשום אמצעי כדי להשיג כסף, ששיטה באחי, בהורים שלי, בשוטרים וגם בסוהרים". היא הוסיפה כי "מעבר לאסון המשפחתי שלנו, חוטף הילדים והרוצח העמיד מדינה שלמה על הרגליים יותר מפעם אחת. תחילה, כאשר במשך שבועות חיפשו אחר אחי הקטן ברחבי הארץ, ובהמשך כאשר ברח מהכלא והסתובב במשך שישה ימים חופשי. מצודים נערכו אחריו, אלפי שוטרים ואנשים התגייסו למשימה, והפחד ששרר ברחובות גרם לאלפים רבים לאסור על ילדיהם להסתובב ברחובות. המדינה כולה עדיין חיה את הפרשה החריגה הזו, שלא הייתה כדוגמתה בתולדות המדינה, ועד היום הציבור זוכר את פרטי הפרשה ולא מתאושש ממנה".
עורכי הדין דוד פורר ולימור לוי, שמלווים את משפחת ירדן, ביקשו מוועדת השחרורים למנוע את יציאתו לחופשי של גור. "הטראומה שבפרשה החמורה והחריגה הזו חיה בקרב כולנו, ולפי הפרמטרים הקבועים בחוק מן הראוי לדחות את הבקשה לשחרור מוקדם", אמרו. "הרוצח חטף ורצח ילד תמים בן שמונה כחלק מתכנית לסחוט כסף, קבר אותו במו ידיו, הוליך את בני המשפחה שולל כשהבטיח להחזירו בחיים, גרם לאלפי אנשים לצאת לחיפושים ברחבי הארץ, ובו זמנית זרע בהם פחד באופן שגרם להם לאסור על ילדיהם לשחק ולהסתובב ברחובות המדינה".
עוד הוסיפו כי "במשך שלושה שבועות חזר לשגרת חייו כשהוא מותיר את בני המשפחה בחוסר ודאות. בהמשך הרוצח אף ברח מהכלא והעמיד שוב את כל המדינה על הרגליים עד שנתפס כעבור שישה ימים. לאסיר יש שש הרשעות קודמות ומאסר שריצה לפני פרשה זו, שהתרחשה כשהיה בן 33. עברו מלמד על דפוס התנהגות עברייני ועל כך שבעת מצוקה כלכלית כל אמצעי כשר בעיניו. מי יישא באחריות אם הרוצח ישוחרר ויבצע מעשי חטיפה ורצח נוסף? חוטפי ורוצחי ילדים מסוגו של צבי גור מקומם בכלא, ללא שחרור מוקדם".
דברה (דבי) פרנקל, שלמדה עם ירדן בבית הספר, תיארה את חברה לספסל הלימודים ואת קבלת הבשורה הקשה על מותו. "היה לו חיוך כובש במתיקותו ושיער שובבי כמו אופיו. ילד מלא מרץ עם דמיון פרוע", סיפרה. היא שחזרה כי עם שרר ערפל כבד לאחר היעדרותו. "בוקר אחד, כשאחי ואחיותיי התפנו לבית הספר, אבא שלי ביקש לדבר איתי. אז סיפר לי על הסוף הטראגי של תקופה מתוחה ובישר את מותו של חברי אורון. נאחזתי בהלם. הוא נרצח. בלתי נתפס להבין פשע כזה בשום גיל, בפרט כילדה בת שמונה".
כיום פרנקל היא אימא לילד שעולה לכיתה ב', בן גילו של ירדן בעת הרצח, והמחשבות לא מניחות לה. "אורון היה בגילו כשאדם מהסוג החולני ביותר לקח את חייו והמית אותו בסבל וייסורים. זה אדם שבזמן שישב בכלא, הוא ניצל את הזכות לברוח. זה אדם שלא לקח אחריות על מעשיו, שאין בו טיפת חמלה, מהסוג שהחברה האנושית לא צריכה במחיצתה. הוא צריך לשבת בכלא את השנים שנקצבו לו ולא יום אחד פחות", טענה.
"הפעם יש רק 48 שעות"
לפני כשנה וחצי, כשהתפרסם כי גור שוחרר על ידי ועדת השחרורים ועתיד היה לצאת לחופשי, העיתונאית דפנה שפיגלמן פתחה בקמפיין תקשורתי אינטנסיבי שדחף את הפרקליטות לערער על השחרור 12 שעות לפני פתיחת שערי הכלא ואף לבטלו. "הפעם יש רק 48 שעות וזה מלחיץ מאוד", אמרה שפיגלמן. "חשוב לא להתבלבל: כשוועדת השחרורים תחליט להשאיר אותו בכלא זה לא כי 'לחצו עליהם', זה כי הם יבינו שיש פשעים שאין להם פג תוקף וזה אחד מהם".
"לפני 39 שנים נרצח ילד קטן וחמוד ותמים ובית המשפט גזר על הרוצח מאסר עולם ועוד 34 שנים", ציינה. "הכוונה שלהם הייתה שצבי גור לא יחיה יותר בין אנשים, ילדים, משפחות כאדם חופשי. לעולם. הם רצו שימות בכלא. כמו שאורון מת תחת ידיו. אבל אז עונשו נקצב ומאז הוא מנסה פעם אחר פעם להשתחרר. אפשר להבין אותו, אבל אי אפשר יהיה להבין את חברי ועדת שחרורים, השופטים וגם את עורך הדין שמלווה את המפלץ הזה כבר שנים אם יעזו לשחרר אותו. נשארו לו פחות משבע שנים בכלא, בערך הגיל של אורון כשהוא רצח אותו. אז שיתכבד וישב בשקט את התקופה שנקצבה לו ויפסיק לענות את המשפחה של אורון שלעולם לא תחווה רגע אחד של שלווה ואושר עד יומה האחרון".