פיקוד העורף הגל השקט

הגדרת ישובים להתרעה
      הגדרת צליל התרעה

      נושאים חמים

      מנהיג עליון עם עשרות מיליארדים: האימפריה הכלכלית של חמינאי

      טראמפ בחר ללכת על ראש הפירמידה, עם סנקציות אישיות על מנהיגה של איראן שחולש על הון עתק שאותו צבר מהחרמת נכסים של אזרחים. עם זאת, מדובר במהלך סימלי בעיקר, אך כזה שיקשה על טהראן לקבל את ההצעה האמריקנית לשוב למו"מ

      מנהיג עליון עם עשרות מיליארדים: האימפריה הכלכלית של חמינאי
      צילום: רויטרס, עריכה: טל רזניק

      ארצות הברית הטילה סנקציות מרובות על איראן ב-13 החודשים שעברו מאז הסכם הגרעין, אבל לאחרונות שבהן היה ממד נוסף מזה הכלכלי. העיצומים שהושתו ישירות על המנהיג העליון עלי חמינאי הרגיזו במיוחד את ראשי המשטר האסלאמי, וההיתכנות לחידוש השיחות בין הצדדים הנצים נראית קלושה מתמיד. בהתמקדות בחמינאי, האיש החזק ביותר במדינה, ביקש ממשל טראמפ לשלוח מסר סמלי לאיראן - אנו הולכים על ראש הפירמידה.

      חמינאי הוא לא רק בעל המילה האחרונה באיראן או הסמכות הדתית העליונה בה. לפי ההערכות, הוא חולש על אימפריה עסקית ששווה כ-200 מיליארד דולר. הוא לא עשה זאת דרך עסקאות לגיטימיות שקדמו לעלייתו לשלטון, אלא במהלכו ועל חשבון האזרחים שאותם נועדה המהפכה האסלאמית לשרת לכאורה.

      לפי מכון המחקר "הקרן למען ההגנה על הדמוקרטית", התומך במדיניות תקיפה יותר של ארצות הברית ביחס לאיראן, ההון שצבר חמינאי משקף את האופי המושחת של השלטון הנוכחי במדינה. גופים הקשורים למנהיג העליון אספו את סכומי העתק דרך החרמת נכסים פרטיים מאז הפלת השאה ב-1979 באמצעות החברה הממשלתית "סתאד" שהוקמה על ידי מייסד הרפובליקה האסלאמית רוחאללה חומייני וגופים אחרים.

      לקריאה נוספת בנושא:
      איראן: הסנקציות המפגרות על חמינאי חוסמות את הדרך למו"מ עם ארה"ב
      חמינאי על הכוונת: טראמפ חתם על סנקציות חדשות נגד איראן

      המנהיג העליון של איראן עלי חמינאי ונשיא איראן חסן רוחאני בתפילות לרגל עיד אל-פיטר בטהראן, 5 ביוני 2019 (רויטרס)
      העיצומים שהושתו עליו הרגיזו את המשטר, המנהיג העליון עלי חמינאי (צילום: רויטרס)

      שלטון חכם ההלכה, האידאולוגיה שעליה מושתתת הרפובליקה, לכאורה קם כדי לתקן את העושק והניצול שאפיינו את תקופת השאה. ה"סתאד" היה אמור לתרגם את החרמת הנכסים מידי האליטות הישנות לטובת צדקה לעניים, אולם תחת הנהגתו של חמיאני - יורשו של חומייני - הוא הפך לגוף מושחת שמרפד את כיסי המנהיג העליון, משפחתו וראשי המשטר ומשמרות המהפכה.

      עוד ב-2013 הטיל ממשל אובמה סנקציות על הארגון ועל חברות נוספות הקשורות אליו, ובאותה שנה פורסם תחקיר של סוכנות הידיעות רויטרס שלפיו האימפריה שפיתח חמינאי בן ה-80 שווה כ-95 מיליארד דולר.

      השיטה של "סתאד" שוכללה, והשלטונות החרימו אלפי נכסים מידיהם של אזרחים איראנים מהשורה, כולל אנשי עסקים ובני מיעוטים. בבתי המשפט נטען כי אותם נכסים היו נטושים, אולם במקרים רבים היו אלו טענות שווא. קרן הצדקה, שהייתה אמורה לפעול כמה שנים בודדות ולהשתמש באותם כספים כדי לשלם לפצועי המלחמה עם עיראק, לאלמנות וליתומים, לצד השקעות בתשתיות, החלה לשמור על ההון הרב לעצמה תחת חמינאי. הוא מעולם לא הגיע למעמדו הדתי של חומייני, אבל הצליח לשמור על כוחו הפוליטי במשך 30 שנה.

      העושר הרב של ראשי המשטר מול העוני המתרחב של רבים מאזרחי המדינה מחדד את הקושי שבפירוק השלטון הנוכחי שבו יש סינרגיה בין האידיאולוגיה לאינטרסים הכלכליים, בדומה למשטר הסוציאליסטי בוונצואלה. כל החלפת שלטון, אפילו בדרכי נועם, משמעותה סכנה לעושר העצום של הצמרת האיראנית. היא לא תוותר על כך בקלות.

      מרכז טהראן, איראן, 18 במאי 2019 (AP)
      השלטונות החרימו אלפי נכסים מידיהם, אזרחים איראנים בטהראן (צילום: AP)

      הסנקציות שהוטלו על חמינאי ועל בכירי משמרות המהפכה נועדו להרתיע אזרחים או גופים אמריקניים מלעשות עמם עסקים, אולם ממילא המנהיג העליון אינו יוצא מתחומי איראן - הפעם האחרונה הייתה ב-1989, כשהיה נשיא - או מחזיק בנכסים בארצות הברית. למהלך יש ממד השפלתי יותר, ולא כולם משוכנעים שזו הדרך הטובה ביותר להתניע מחדש את הערוץ הדיפלומטי כדי למנוע גלישה לעימות צבאי.

      "לא ניסוג בפני הסנקציות האכזריות והעלבונות", הייתה תגובתו של חמינאי לסנקציות שהטיל עליו טראמפ (שבכלל קרא לו חומייני בעת החתימה עליהן). אחרי שכמעט כל מגזר בכלכלה האיראנית נתון לסנקציות כואבות, הממשל האמריקני פועל עתה כדי לפגוע בכיסים הפרטיים של מנהיגי איראן. "הדלת למשא ומתן נסגרה עד להודעה חדשה", הבהירו בטהראן אחרי סבב הסנקציות האחרון.

      "אם איראן תעמוד כשגבה על הקיר - היא תעדיף להקצין את מדיניותה"

      לאור מומחיותם של האיראנים בהתחמקות מעיצומים ובניהול חברות קש, מידת ההשפעה, החיובית, לסנקציות האחרונות, לא ברורה. ארצות הברית מעלה בכל פעם את הרף, ומקשה על איראן להסכים לכל יוזמה דיפלומטית שהיא מפני שהיא תחשוף את ראשי המשטר במערומיהם. הממשל צפוי להטיל עיצומים גם על שר החוץ מוחמד ג'וואד זריף, שמרבה להגיע לניו יורק ומי שניהל את המשא ומתן על הסכם הגרעין הקודם. אם הדיפלומט מספר 1 של איראן הופך למוקצה, לדיפלומטיה בין שתי המדינו נותר מעט מאוד סיכוי.

      "הסנקציות על חמינאי רק מחזקות את ההערכה בטהראן שהממשל האמריקני אינו מעוניין באמת במשא ומתן עם טהראן אלא חותר לשינוי משטר", אמר ד"ר רז צימט, מומחה לאיראן מהמכון למחקרי ביטחון לאומי. הוא מטיל ספק רב ביעילותן של הסנקציות החדשות על המנהיג העליון. "בראיית חמינאי, גם אם תסכים איראן לוויתורים מסוימים, יוביל הדבר רק לדרישות נוספות כדי לקדם שינוי משטר משום לדבריו הבעיה של ארצות הברית היא עם 'איראן אסלאמית' ולא רק עם 'איראן גרעינית'".
      להערכתו, גם במחיר לחץ כלכלי גובר, תסרב טהראן להיכנע. "אם היא תעמוד כשגבה אל הקיר, היא תעדיף להקצין את מדיניותה אף יותר, גם במחיר סיכון גובר לעימות צבאי".

      נשיא ארצות הברית דונלד טראמפ מציג את הסנקציות נגד איראן 24 ביוני 2019 (רויטרס)
      טראמפ מציג את חתימתו על הסנקציות החדשות על איראן, שני (צילום: רויטרס)

      משרשרת התקריות הביטחוניות במפרץ בחודשיים האחרונים עולה כי הם מעריכים בזהירות שטראמפ לא יעז לפתוח במלחמה עם תחילת קמפיין הבחירות שלו, ומכה צבאית מוגבלת היא מהלומה שהם יכולים לעמוד בה ואולי אף לנצל לטובתם. הבעיה היא שאירועים כאלו לעתים יוצרים תגובות שרשרת שלא ניתן לחזות מראש, במיוחד מול ממשל אמריקני כאוטי ולא צפוי כמו זה המושל כיום בבית הלבן. אפילו אם יפסיד טראמפ למועמד דמוקרטי, כלל לא בטוח שהאחרון יחזור בזרועות פתוחות אל הסכם הגרעין, על אף שמרבית המתחרים במרוץ הדמוקרטי התנגדו לפרישה.

      במקביל, נעשים מאמצים נואשים של האירופים ושל סין ורוסיה להציל את הסכם הגרעין מקריסה סופית, ואתמול הוכרז על תחילת פעילותו של המנגנון לעקיפת הסנקציות, "אינסטקס". בשלב זה הוא מוגבל מאוד, ודרכו מבוצעות רק החלפת סחורות, בעוד שאיראן מתעקשת על המשך מכירת הנפט שלה. אם היא אכן תממש את איומיה ותפסיק לעמוד במגבלות הסכם הגרעין, מדינות אירופה הבהירו כי הן יצטרפו בניגוד לרצונן למשטר הסנקציות.