ראש מועצת רמת הנגב, ערן דורון, שיגר השבוע מכתב דחוף לראש הממשלה בנימין נתניהו שבו פירט את הבעיות של יישובי פתחת ניצנה. במכתב מציין ראש המועצה כי היישובים אינם קולטים תושבים חדשים בשל מדיניות משרד הביטחון באשר לשטחים. "חמשת היישובים הצמודים לגדר הגבול הינם גרעין ההתיישבות היהודי היחידי לאורך כ-200 קילומטרים של הגדר מכרם שלום ואילת. תושבי פתחת ניצנה הם החלוצים החדשים של ישראל, מצליחים לקיים את החקלאות המדברית המתקדמת בעולם, ולהתמודד עם אתגרי האיום הביטחוני הנמצא קילומטרים ספורים מהגבול", כך כתב ראש המועצה במכתב.
ראש המועצה טוען כי למרות כל האתגרים הכרוכים בחיים בפתחת ניצנה, הביקוש להקמת נחלות חקלאיות בפתחה הולך וגדל. לדבריו, "האבסורד הוא שהביקוש עולה על ההיצע, ולמעשה מספר לא מבוטל של משפחות צעירות מעוניינות להקים משק חקלאי ופשוט אין להן איפה. אין לנו שטח להציע להן, שכן 98% משטחי המועצה הינם שטחי אש בהם לא ניתן לעשות כל שימוש אזרחי".
עוד בוואלה! NEWS:
"אמר שנסע לבקר את אימא": בן 13 נתפס נוהג בכביש בנגב
"רצתי לתוך האוטובוס - ולחצתי על הברקס": העדות מהתאונה הקטלנית
במועצה טוענים כי באוגוסט 2017 אושרה על ידי משרד הביטחון גריעת שטח אש באזור שבטה לטובת פעילות חקלאית, אך עלויות פינוי השטח גדולות מאוד והמועצה לא יכולה לעמוד בכך ולמעשה אין באפשרותה לעשות זאת. עוד טוען ראש המועצה במכתב כי "ב-7 בינואר אושר חוק הרשות לפינוי מוקשים ונפלים, המגדיר את הרשות כאחראית לזיכוי השטחים. מדובר היה בתפנית משמעותית ומהפכנית עבורנו, כזו שתאפשר להרחיב את היקף הפעילות החקלאית בסביבה, אך לצערי הרב מאז עבר החוק ונכנס לתוקף לא התקיימו שום פעולות מעשיות".
ראש מועצת רמת הנגב הוסיף עוד כי "ביום שני קיימתי פגישה ברשת לפינוי מוקשים, ולתדהמתי גיליתי כי חצי שנה לאחר העברת חוק הרשת לפינוי מוקשים, עדיין לא גויסו האנשים ולא מונה צוות שאמור לבצע את עבודת זיכוי השטח מנפלים. אדוני ראש הממשלה, בימים אלו אנו חוגגים 65 שנים למועצה האזורית רמת הנגב". במכתב התייחס ראש המועצה להיסטוריה וכתב כי "אני פונה אליך דרך גרונו של דוד בן גוריון, אנא, עזור לנו לפתח את הנגב. עזור לנו להגשים את המשימה אליה התגייסנו בלב שלם ונפש חפצה. עכשיו זה הזמן לפעולות, אנו נמצאים בחלון הזדמנויות מצומצם, כל החלטה היא קריטית למפעל הציוני ברמת הנגב ובידך הכוח לשנות".
מועצת רמת הנגב משתרעת על פני 4.2 מיליון דונם, כמעט רבע משטח המדינה. על פי נתוני המועצה מתגוררים בשטחה 7,800 תושבים בלבד ב-15 ישובים, קיבוצים ומושבים. כ-97% משטח המועצה הינם שטחי אש ושמורות טבע. קברניטי המועצה אמרו כי "אין אפשרות למושבים, לקיבוצים ולכל צורת התיישבות לפתח אותם לטובת דיור, חקלאות, מסחר תעשייה ותיירות. העדר שטחים לפיתוח, פוגעות באופן אנוש בהתיישבות בנגב: מונעת הקמת מקומות תעסוקה ופרנסה עבור תושבי המועצה העכשוויים ומקפיאה בניה להתיישבות חדשה מונעת הקמת מקומות תעסוקה ופרנסה עבור תושבי המועצה העכשוויים ומקפיאה בניה להתיישבות חדשה של זוגות צעירים אשר רוצים לגור בנגב".
על פי הערכות המועצה, עלות פינוי לדונם מוערכת ב-15,000 שקלים, כלומר עשרות עד מאות מיליוני שקלים עבור שחרור שטחים. דורון הוסיף כי "המדינה צריכה להפסיק לדבר על התיישבות בנגב ולהתחיל לעשות. פתחת ניצנה, חבל ארץ מדהים שנמצא על גבול מצרים, אשר למרות כל האתגרים נהנה מביקוש גבוה של משפחות צעירות וחקלאיות הרוצות לבנות בו את ביתן. באופן אבסורדי, המדינה בדמות משרד הביטחון מונעת מהם לעשות זאת כאשר היא לא משחררת שטחי אש שאינם פעילים באזור. במשך שנים אנו במשא ומתן עם משרד הביטחון שגורר רגליים".
משרד הביטחון: "הבקשות נבחנות"
מטעם משרד הביטחון נמסר בתגובה כי "משרד הביטחון וצה"ל מקיימים שיח רציף בשנים האחרונות עם נציגי המועצה האזורית רמת הנגב, בנושא פיתוח המועצה. כחלק מהשיח השוטף מתקיימות פגישות עיתיות בנושא, וכן מועברות לבחינת צה"ל בקשות לפיתוח מתחמי תיירות, אזורי תעשייה וחקלאות בתחומי שטחי האש שבשטח המועצה. בשנה האחרונה נתנה מערכת הביטחון אישור עקרוני לתכנון ולפיתוח שני מתחמי תעשייה ואלפי דונמים לחקלאות, תוך כוונה לבצע גריעת חלקים משטחי האש. מיותר לציין כי גם תחנת האנרגיה הסולרית באשלים של חברת מגלים הוקמה תוך גריעת שטחי אש משמעותית. בקשות אלו נבחנות וימשיכו להיבחן בראייה מאפשרת, מתוך הבנת צרכי המועצה והנגב".
(עדכון ראשון 18:50)