פיקוד העורף הגל השקט

הגדרת ישובים להתרעה
      הגדרת צליל התרעה

      נושאים חמים

      המחדלים - וההבדל מזדורוב: הכשלים בחקירת אונס הילדה נבלמו בזמן

      כמו בפרשת תאיר ראדה, גם כאן עבד הנאשם בבית הספר שבו לומדת הילדה, אלא שהפעם הוא לא הודה, ואין בנמצא ראיות הקושרות אותו לזירה. ברקע הטענות על חקירה רשלנית, טוב שהפרקליט הצבאי החליט לחזור בו מכתב האישום - ולא המתין שהכשלים יתבררו במהלך המשפט

      המחדלים - וההבדל מזדורוב: הכשלים בחקירת אונס הילדה נבלמו בזמן
      צילום: יותם רונן, עריכה: עמית שמחה

      מחמוד קטוסה הואשם בעבירות חמורות ומזעזעות - מעשי אינוס, תקיפה וחטיפה של ילדה בת שבע. הוא הועמד לדין על ידי התביעה הצבאית ומשפטו אמור היה להתנהל בבית המשפט הצבאי במחנה עופר. ההחלטה שקיבל הבוקר (שלישי) הפרקליט הצבאי הראשי, אלוף שרון אפק, בדבר חזרה מהאישומים ושחרורו של קטוסה ממעצר, מעלה שאלות בנוגע להתנהלות החקירה מיומה הראשון, ולהחלטות שנתקבלו בתיק עד כה. ברקע, נשמעות טענות על כך שהחקירה התנהלה באופן רשלני וחובבני.

      טענות למחדלים בחקירה אינן ייחודיות לתיק זה. למעשה, הן מושמעות על ידי סנגורים כמעט בכל תיק פלילי המתברר בפני בית משפט. כך, אפילו במקרה הרצח המזעזע של תאיר ראדה, שבו הושקעו מאמצים חקירתיים ניכרים החל מרגע גילוי הגופה, טענו הסנגורים לאורך המשפט כולו על ערכאותיו השונות, כי לא בוצעו פעולות חקירה הכרחיות. זאת, במיוחד כשמדובר ברצח שהתרחש בתוככי בית ספר, החייב הקצאה של כל משאב אפשרי למיצוי פעולות החקירה.

      עוד בנושא:
      ללא מפכ"ל, בלי יועמ"ש חזק: כישלון תיק האונס חשף את המשבר במערכת אכיפת החוק
      עורך דינה של בת ה-7: ביטול האישום הוא הפקרות, הילדה שבורת לב
      גורם במשטרה: "חקירת אונס הילדה מתחילה מאפס; קטוסה החשוד המרכזי"

      מחמוד קטוסה בשחרורו, 25 ביוני 2019 (ראובן קסטרו)
      הטענות - החקירה התנהלה באופן רשלני וחובבני. קטוסה לאחר שחרורו ממעצר, היום (צילום: ראובן קסטרו)

      תאיר ראדה נרצחה ב-6 דצמבר 2006. ביום הרצח סיים רומן זדורוב את עבודת הריצוף בבית הספר שבו למדה ראדה, עבודה שאותה התחיל חודש קודם לכן. באותו היום עזב את בית הספר לביתו סביב השעה 17:30, כשהוא מותיר מאחוריו, במקלט שבו עבד, תיק ובו כלי העבודה ובגדי העבודה שלו.

      גופתה של ראדה נמצאה מאוחר יותר באותו הערב. למחרת יום הרצח, ביום חמישי, הגיע זדורוב לבית הספר מלווה באשתו, אך לא היה ביכולתו ליטול את תיקו מאחר שהגישה לבית הספר נחסמה על ידי המשטרה. ביום שישי חזר זדורוב לבית הספר, גם הפעם עם רעייתו, ולקח מהמקלט את התיק המכיל את כלי ובגדי העבודה שלו. באותו היום, כך לגרסתו שלו, זרק את המכנסיים שלבש ביום הרצח בפח זבל סמוך לביתו משום שעלה במשקל והם נעשו קטנים למידותיו.

      תאיר ראדה, רפרודוקציה (ג'יני)
      נשמעים קולות לפיהם היה מקום לחקור כיווני חקירה נוספים. תאיר ראדה (צילום: ג'יני)

      ב-10 בדצמבר של אותה השנה תושאל רומן זדורוב במשטרה לראשונה בקשר לרצח. למחרת, נחקר באזהרה בחשד למעורבות ברצח לאחר שהתברר מפיו כי זרק את המכנסיים שלבש ביום הרצח. כעבור יומיים נעצר, לאחר שנמצאו סתירות בדברים שמסר, ובשים לב לכך שנשא עמו סכין יפנית לצורך עבודתו ולכך שהחזיק בביתו אוסף של סכינים. הבגדים, הנעליים והכלים אשר שימשו את זדורוב נתפסו על ידי המשטרה. מכנסיו לא אותרו עד עצם היום הזה.

      למדובב שהוכנס לתאו אמר רומן זדורוב כך: "תראה, אני יודע שהבדיקה, כל המעבדות האלה, זה מדאיג אותי הכי פחות. הכי חשוב לי שהם ימצאו את המכנסיים שאין עליהם דם. זאת אומרת, אין עליהם הרבה דם. יכול להיות שיש שם איפה שהוא טיפה, שם ושם, שם. כן, זה עוד יכול להיות".

      רומן זדורוב, בית המשפט העליון. 23 בדצמבר 2015 (פול צלמים , גיל יוחנן)
      המכנסיים לא נמצאו עד היום, בית המשפט מתח ביקורת. זדורוב (צילום: גיל יוחנן)

      משפטו של זדורוב התנהל בבית המשפט המחוזי בנצרת. בית המשפט מתח ביקורת על השיהוי שחל בחיפוש אחר המכנסיים, אך קבע כי אין בכך כדי להביא לזיכוי נוכח ריבוי ראיות אחרות בתיק. זדורוב הורשע ברצח, וערער לבית המשפט העליון. הערעור נדחה, לא לפני ששופטי העליון החזירו את התיק למחוזי לצורך שמיעת ראיות נוספות. ואחרי כל זאת עדיין נשמעים קולות לפיהם היה מקום לחקור כיווני חקירה נוספים, שונים, באותו מקרה רצח.

      ללא ראיות וללא הודאה

      ואם נחזור לעניין אונס הילדה בת השבע, גם כאן עבד הנאשם בבית הספר בו לומדת הילדה, אך אין בנמצא ראיות הקושרות אותו לזירה כבמקרה רצח ראדה. קטוסה גם לא הודה במעשים, בניגוד לזדורוב. לעומת זאת, קורבן העבירה זיהתה אותו, כך לפי הפרסומים, כמי שתקף אותה, והנה לנו מקצת מהמורכבות שבניתוח הראיות שבתיק.

      חשוב להתעכב גם על המועד בו קיבל הפצ"ר את החלטתו לעצור את ההליך המשפטי, עוד לפני שמחמוד קטוסה השיב לאישומים נגדו. חוק סדר הדין הפלילי קובע כי מקום שבו "חזר בו תובע מאישום לפני תשובת הנאשם לאישום, יבטל בית המשפט את האישום; חזר בו לאחר מכן, יזכה בית המשפט את הנאשם מאותו אישום". כלומר, המתנה לשלב מאוחר יותר עלולה הייתה להוביל לזיכוי, ולמנוע את חידוש החקירה. לעומתה, החזרה מהאישום בשלב הנוכחי תאפשר את המשך החקירה וביצוע של פעולות חשובות בתיק, שיסייעו לקבלת החלטה משפטית מגובה בראיות מוצקות יותר.

      איננו חשופים עדיין לחומר הראיות שנאסף בתיק ולא ניתן לומר מה בוצע עד כה, ומה לא. כן ניתן ללמוד מהחלטת הפצ"ר כי ראוי היה להעמיק את החקירה בנקודות מסוימות לכתחילה, טרם קבלת ההחלטה בדבר הגשה של כתב אישום.

      הפצ"ר, שרון אפק בכנס הבין - לאומי של הפרקליטות הצבאית בנושא דיני לחימה במלון דניאל, הרצליה 28 במאי 2019 (ראובן קסטרו)
      יש מקום להפיק לקחים. אלוף שרון אפק (צילום: ראובן קסטרו)

      אין ספק שיש מקום לבחון את אופן הטיפול בתיק ואת הקשר המקצועי בין היחידה החוקרת לבין התביעה הצבאית, ולהפיק לקחים. כך או כך, טוב עשה הפצ"ר כאשר קיבל החלטתו כעת, ולא המתין שכשלים בחקירה יתבררו במהלך המשפט עצמו.

      אישומים המתבססים על עדות מתלונן, ואין בהם ראייה מדעית חותכת, קשים להוכחה תמיד. הדברים מקבלים משנה תוקף כאשר מדובר בעדות קטינה בת שבע שנמסרת בפני חוקרת נוער. דווקא בשל כך נדרש לבצע כל פעולת חקירה לצורך איסוף ראיות חיצוניות לעדות המתלוננת.

      נכון לבצע פעולות אלה סמוך ככל הניתן למועד הגשת התלונה. כך, החשש מהעלמת ראיות או מזיהומן פוחת. ועדיין, גם בחלוף זמן, ובייחוד בעידן בו אנו חיים, כאשר אנו מותירים עקבות מתועדים בכל צעד ושעל שלנו, ניתן למצוא ראיות לפשעים גם בחלוף זמן ניכר מביצועם, ויש לקוות שריכוז המאמץ החקירתי אשר יושקע כעת בתיק יביא לכך.

      עו"ד אשר הלפרין שימש בעבר בתפקיד הסנגור הצבאי הראשי