הבוקר (שלישי) התבשרו תושבי רצועת עזה על הרחבתו מחדש של מרחב הדיג לכעשרה מיילים. בפעם המי יודע כמה בחודשיים האחרונים, נמשך אותו ריטואל של הסלמה-רגיעה בין ישראל לעזה ובמסגרתו מרחב הדיג צומצם, התרחב, שוב צומצם ושוב התרחב, בכל פעם בעקבות עלייה או הפחתה בהפרחת בלוני התבערה מהרצועה. ביממה שלפני כן נכנס לרצועת עזה השליח הקטארי מוחמד אל-עמאדי מלווה בסגנו ובמשלחת של אנשי מקצוע מתחום החשמל.
אל-עמאדי הביא עמו כ-15 מיליון דולרים שנועדו לחלוקת קצבאות למשפחות עניות וכן לפרויקטים חדשים שנועדו לספק מקומות עבודה ברצועה (עוד 10 מיליון דולר משלמת קטאר לישראל עבור דלק המשמש את תחנת הכוח בעזה). הצעדים הללו, מסתמן, הינם רק חלק מעסקת החבילה שהתגבשה בין חמאס לבין ממשלת ישראל, בחסות קטאר-או"ם-מצרים, ורק אתמול הודיע דובר הארגון חאזם קאסם ש"השלב השני" של ההבנות בין הצדדים החל.
קשה לקבוע בוודאות מה משמעות אותו "שלב שני" אך השורה התחתונה ברורה: ממשלת ישראל מתקפלת שוב. אם לרגע נדמה היה שבצד הישראלי מתנים את ההקלות בהפסקה מוחלטת של הפרחת בלוני תבערה, הרי שגם אתמול הופרחו כמה מהרצועה וגרמו לפחות לשתי שריפות בשטח ישראל. אמנם מדובר בירידה בהשוואה לימים אחרים אך עדיין, בפועל השריפות לא נפסקו וממשלת נתניהו ממשיכה לאפשר הקלות לרצועת עזה. במילים אחרות, אפילו דמי הפרוטקשן שישראל מאפשרת להכניס לעזה, אינם מספיקים עוד כדי לקבל שקט מוחלט. אם משמעות העסקה החדשה הינה "(לפעמים) שקט תמורת הקלות", הרי שייתכן ונכון לנו עוד קיץ לא רגוע כלל.
עוד בוואלה! NEWS:
אחרי הכנסת הכסף הקטארי: חמאס הודיע על שלב חדש בהסדרה עם ישראל
בלי מתנות לחמאס ובלי להרגיע: צה"ל הפך לשכפ"ץ פוליטי של נתניהו
בלונים הציתו שריפות בעוטף עזה; חמאס: נחייב את ישראל לעמוד בהבנות
ובכל זאת ישנן כמה אינדיקציות לכך שחמאס עובד שעות נוספות בייצוב המצב מול ישראל ובהגעה לשקט. הצהרת של דובר חמאס בדבר אותו "שלב שני", מעידה על הרצון של ארגון הטרור להציג הישגים בפני הציבור הפלסטיני. אם הקצבאות למשפחות העניות הינן הישג לא מספיק לנפנף בו, הרי שהגעתה של משלחת קטארית שנועדה לקדם את אספקת החשמל באופן מוגבר מישראל באמצעות קו 161, עשויה להביא עמה בשורות טובות ומיידיות לעזתים. אם ישראל תמכור עוד 100 מגה-וואט לרצועה ותעבירם באמצעות אותו קו 161, הרי שאספקת החשמל (כרגע שמונה שעות יש ושמונה אין) תזנק בצורה ניכרת. ניתן לשער שצעד שכזה יכול להקל במשהו את החום בחודשי הקיץ הבוערים באזורנו. וכל זה מסתמן שוב- במימון קטארי. לכך צריך להוסיף הקלות בהכנסת סוגי סחורות לרצועה שהיו אסורים עד כה.
האם בכך יינתן המזור לעזה? כנראה שלא, אך אם כלכלת עזה היא בגדר החולה הגוסס, הרי שההקלות הללו עשויות לפחות להפחית את הכאבים.
המשוואה משתנה
אחד מבכירי הרשות הפלסטינית ופתח, חוסיין א-שייח', שנחשב כיום לאחד מאנשיו הקרובים ביותר של יו"ר הרשות אבו מאזן, אמר אתמול שוב שהרשות לא תסכים לקבל את כספי המיסים המועברים לה מישראל, כל עוד זו מתעקשת לנכות את כספי משכורות האסירים. רמאללה מתבצרת בעמדתה ורואה את הלחץ שנוצר במערכת הביטחון בישראל לנוכח האפשרות שכלכלת הגדה הולכת ונחלשת, הולכת ומתערערת. המשוואה הקבועה שידעה ישראל לייצר, משתנה לנוכח עיניהם המשתאות של רבים מהעוקבים אחר הנעשה כאן: אם בעבר ידעה ישראל לייצר בגדה מצב כלכלי טוב יותר ויחסים סבירים עם הרשות הפלסטינית לצד פעולות להחלשת כלכלת עזה ומצב של סף מלחמה עם חמאס, הרי שכיום נראה שבירושלים, בוושינגטון ואפילו בקהיר, הרצון הוא לייצר משוואה הפוכה. כלומר לייצב את המצב בעזה, לשפר את הכלכלה שם בעוד שוושינגטון עושה כמעט כל דבר אפשרי לפגוע בכלכלת הגדה, ומצרים וישראל מנסות להחליש את מעמד הרשות.
יש בכך גם סתירה מסוימת. המצרים אמנם כבר הודיעו שישתתפו בוועידה הכלכלית בבחריין וכך גם הירדנים, כשהם מותירים את אבו מאזן זוהר בבדידותו. אלא שדווקא הצעד הזה, שאולי יפגע במעמדו הדיפלומטי מדיני של אבו מאזן, למרבה הפרדוקס, עשוי לסייע לו בדעת הקהל הפלסטינית. אם בעבר חמאס הוביל את קו "ההתנגדות" לישראל, ארה"ב ושאר העולם, וזכה לתמיכה לא מבוטלת בשל כך, כעת חמאס עושה עסקאות עם אותם גורמים בעוד דווקא מי שנחשבה בעבר השותפה בפועל של הכיבוש הישראלי - הרשות - מצטיירת כעת כמובילת הקו הלעומתי נגד וושינגטון וירושלים.