היועץ המשפטי לממשלה, ד"ר אביחי מנדלבליט, צפוי לבדוק היבטים פליליים לכאורה בהתנהגותה של רעיית ראש הממשלה, שרה נתניהו, כלפי עובדי מעון ראש הממשלה, בחודשים הראשונים של שנת 2019. מנדלבליט נדרש לעניין בעקבות מסמך שנחשף אמש בידי אמנון אברמוביץ בערוץ 12 ושחובר ב-19 במרס בידי נציגת היועמ"ש במשרד רה"מ, היועצת המשפטית של המשרד שלומית ברנע-פרגו. מסמך פרגו מוען אל המנכ"ל יואב הורוביץ, שהתפטר בשבוע שעבר, ונמסר במקביל גם למנדלבליט.
במסמך העלתה ברנע-פרגו, הממלאת את תפקידה זה 19 שנה, חשד שהתנהגותה של נתניהו מהווה הפרת חוק ופוגעת בעובדים מוחלשים. ברנע-פרגו וחשב המשרד יצחק דוידיאן, נציג אגף החשב הכללי במשרד האוצר, דיווחו על אילוץ עובדים לעבור על חוק שעות עבודה ומנוחה, להחתים שעון נוכחות לסיום יום העבודה אך להמשיך לעבוד ובפועל לעבוד ללא שכר.
דובר משרד המשפטים אישר, בתשובה לשאלה, כי "אכן העתק המכתב שמוען למנכ"ל משרד ראש הממשלה הועבר גם ללשכת היועמ"ש לממשלה". הדובר סירב לומר אם מנדלבליט הורה למשטרה לפתוח בחקירה פלילית נגד נתניהו.
עוד בוואלה! NEWS:
נתניהו על הרשעת אשתו: הסתיים מסע ציד הזוי; גורם משפטי: הוא מתכחש לעובדות
הרשעת שרה נתניהו היא החזרה הגנרלית לקראת מזעור תיקי רה"מ
ח"כ זוהר השווה בין שרה נתניהו לנסיכה דיאנה: "רדיפה עיתונאית"
פרשת הורוביץ, הראויה לכינוי זה משום שטיפולו של המנכ"ל בענייני רעיית מעבידו, היה מגורמי התפטרותו והעיב על יחסיו עם ראש הממשלה, היא המהדורה החמישית, לכל הפחות, של הסתבכויות שרה נתניהו עם החוק הפלילי או עם דיני העבודה. היא נחקרה בפרשת המוביל אבנר עמדי ותוארה אז במסמכים פנימיים של הפרקליטות כ"גנבת", נמצאה אחראית להתעמרות בעובדי המעון מני נפתלי וגיא אליהו (עד כדי כך שהמדינה נאלצה לפצות אותם במאות אלפי שקלים, שמנדלבליט החליט שלא לתבוע ממנה). בנוסף, היא עומדת במוקד תלונתה של עובדת המעון שירה רבן והורשעה אתמול בפלילים ב"עבירה שעניינה קבלת דבר תוך ניצול מכוון של טעות הזולת".
"מבצע יואב", כהוקרה להורוביץ, משקף קרע מהותי בצמרת משרד ראש הממשלה. בתצהירו של הורוביץ בתיק שירה רבן, שם סיפר (כדיווחו של ברוך קרא בערוץ 13, א"א) כיצד נדרש לראיין את עובדת הניקיון וזומן בידי שרה לבדוק משקוף. כאילו הוא תיקונצ'יק ולא מנהל כללי של משרד ממשלתי - מופיע זיהויו בפני ברנע-פרגו ולא עוזר זוטר כלשהו. במונחי סביבת נתניהו, אלה ניצני מרד, קשירת קשר, בדרג הפקידות הבכירה, שגוננה עד כה על הזוג נתניהו, במחיר אובדן כבודה העצמי; והגיעה למסקנה משותפת שלא עוד.
יש בסיס עובדתי לטענת נתניהו בדבר "מסע ציד" ו"גיהינום", אלא שהניצודים וסובלי התופת היו עובדי המשרד והמעון, בכל דרג. מה גם שהחלטת הממשלה מ-2015 על העסקה ישירה ופטור ממכרז כפופת תקשי"ר של עובדי המעון טרם יושמה. המסכנים נשארו עובדי קבלן, שפרנסתם תלויה בגחמות. "הייתי עדה להתקפות הזעם של גב' נתניהו", הצהירה רבן. "היא הייתה מושכת בשערות ראשה תוך שהיא צועקת וממלמלת כשדמעות זולגות מעיניה, נושכת את שפתיה, מלהיטה עצמה בחמה ובכעס, מוחאת כפיים כשידיה רועדות ופניה מאדימות". אם כל זה מוכחש כפרי מוחה של רבן בת ה-26, היא סופרת דגולה.
למרות הודאתה באשמה, תקף אמש בעלה את מערכת החוק שחקרה, תבעה ושפטה אותה. למען הקיצור, דילג הפעם על מבקר המדינה, שהקדים לעסוק באותם נושאים ושבדק בין השאר את פעולת ועדת השלושה במשרד ראש הממשלה, בהשתתפות עו"ד ברנע-פרגו, החשב הקודם יוסי איצקוביץ והסמנכ"ל רן ישי. להלכה, הייתה זו עוד התקפה אחת בשורה ארוכה, במסגרת מהלכיו המשפטיים והפוליטיים של בנימין נתניהו לסכל אישום, משפט וסיכון להרשעה ולכליאה. למעשה, ההסבר הפעם פשוט יותר: עליו להוכיח לאשתו, תמיד ומעל כל במה ובמיוחד בטלוויזיה, שהוא נחלץ להגנתה. זה לא שייך להפרדת הרשויות, אלא לאי-ההפרדה בינו לבינה.
לא מעידה חד פעמית - אלא שיטה רב פעמית
מנדלבליט שגה קשות לכל אורך טיפולו הסלחני בשרה נתניהו. הוא איבד כליל את כושר ההרתעה כלפיה, ולראייה הדפוס החוזר ונשנה של אותה התנהגות העולה למדינה ממון רב והופכת את המעון הרשמי למיתקן ייסורים.
הסאה הוגדשה אתמול בגזר הדין של השופט אביטל חן, נשיא בית משפט השלום בירושלים. חן, בן כ-61, הוא משפטן ותיק למדי, עם רקע במשפט תעבורה ונוער. בגינוניו בבית המשפט, בבניין שלא השתדרג הרבה מאז ימי הטורקים והבריטים, לא הוסיף ליוקרת הרשות השופטת. הוא נשמע, עם כל הכבוד, מתאמץ באופן חריג להרעיף אהדה על הנאשמת, ש"ההתנהלות הפלילית זרה לעולמה". השופט חן מיעט, כנראה, לקרוא עיתונים ב-20 השנים האחרונות, וגם טרם הגיעה אליו שמועת כתב החשדות נגד בעלה. היא אמנם לא הורשעה, עד אתמול, אך לקביעה המליצית הנחרצת שההתנהלות הפלילית זרה לעולמה אין יסוד.
"מידת הפגיעה בערך המוגן של הקניין היא בינונית", קבע חן. לחישוב זה הגיע כשחילק 175 אלף שקלים שנלקחו בפלילים מאוצר המדינה (בכתב האישום המתוקן; כפליים ויותר בכתב האישום המקורי) בשנתיים וחצי. זאת נראית לו משום מה נסיבה מקלה, אף שההיפך נכון, כי לא הייתה כאן מעידה חד פעמית, אלא שיטה רב פעמית. זה הצד האיכותי.
בצד הכמותי אומר השופט חן, למעשה, שלא כל כך נורא לבזבז למדינה בדרכי תחבולות וזיופים כ-6,000 שקלים לחודש. זה פחות מ-200 שקל ליום, בקושי שמונה שקלים לשעה. משמונה שקלים מוצדק להתרגש? צריך להודות למארחת הלאומית, הפותחת שולחן ל"אנשים רמי מעלה בארוחות ערב רשמיות".
העין נודדת למלכה אליזבט השנייה עם בן זוגה האטום פיליפ בארמון בקינגהאם, למישל וברק אובמה בטוקסידו שחור בנשף בבית הלבן, לרצף של נשיאי צרפת באליזה או בוורסאי. אבל כבוד השופט חן היה מיטיב להקדיש את זמנו לקריאת החומר שבפניו, זה שאת זמן השיפוט בו רצה לחסוך כשלחץ על התביעה להתפשר.
אין הסבר מניח את הדעת לסעיף שתיים של נימוקיו להקל עם הנאשמת - סעיף האורחים הרשמיים בסעודות, שגרם היום לפרקליטות מחוז ירושלים לדרוש תיקון בגזר הדין. עניין נדיר ומשמעותי, לא רק משום העוקץ שב"טעות הזולת" כשהטועה הוא השופט, אלא מפני שסעיף מוטה, מוטעה ומטעה זה הוא מאדני הנימוק להסתפקות בענישה כספית, ללא עבודות לשירות הציבור - שהוטלו על עזרא סיידוף, שפעל במצוות גבירתו בלי שבא לפיו אף פירור ממטעמי השף קדוש ממלון ליאונרדו - ובלי מאסר על תנאי.
השופט צריך לשלם על ההחלטה לדחות בקשת הפרקליטות
נשיאת בית המשפט העליון אסתר חיות חרדה לאמון הציבור בשופטים ומאמינה שביקורת בוטה מכרסמת באמון זה. יש בכך מידה של צדק, אך היא מתגמדת לעומת הפגיעה באמון שגורמת התנהגות מרושלת כמו זו של השופט חן, שלא ברור אם לא קרא את החומר, לא ירד לעומקו או הבין אותו וחיפש צידוק להקל עם הנאשמת. זה הרי היחס הרגיל כלפי "רמי מעלה" במגרש הרוסים, ויעיד - לא בשבועה - אביגדור ליברמן, שזוכה באותה קומה במשפטו באותה קומה בתחילת העשור.
טעות כזו אינה יכולה להיפטר במשיכת כתפיים ובהחלטת בזק של השופט חן היום לדחות את בקשת הפרקליטות. היא מחייבת שתי פעולות - ערעור של הפרקליטות לבית המשפט המחוזי על ההחלטה נמהרת. זאת כדי לכפות על השופט חן לשקול מחדש את העונש, וזימונו לנשיאה חיות, לסיכום מועד פרישתו ותנאיה. גם לשופטים צריכה להיות אחריות למעשיהם ולתוצאותיהם.
ואשר לפרשת הורוביץ, זהו עוד אחד ממבחניו של מנדלבליט, לצד ההחלטה המונחת לפתחו על הגשת התביעה האזרחית נגד שרה נתניהו, להשבת 120 אלפי השקלים החסרים. נטייתו האופיינית של מנדלבליט היא להבליג על התנהגותה של רעיית נתניהו. כל מחדל ומחדל של היועמ"ש מעודד מופעים נוספים מהסוג שעליהם התלוננו עו"ד ברנע-פרגו והחשב איצקוביץ, אבל הפעם לא יוכל מנדלבליט להימנע מהחלטה - מסמך הורוביץ ומחבריו יוזמנו בוודאי לספק תצהירים ועדויות לתביעת רבן.