פיקוד העורף הגל השקט

הגדרת ישובים להתרעה
      הגדרת צליל התרעה

      נושאים חמים

      צעדי מיסוי וקיצוץ רוחבי: תכנית האוצר להתמודדות עם הגירעון

      במשרד האוצר מתכננים להוריד את הגירעון מ-4% ל-3.8% באמצעות שורת צעדים. התכנית כוללת קיצוץ רוחבי במשרדי הממשלה בעלות של מיליארד שקל ומיסוי על כלי רכב היברדים ועל חומרי בעירה. גורמים באוצר: "אלה הצעדים המקסימליים שאפשר לעשות בממשלת מעבר"

      צעדי מיסוי וקיצוץ רוחבי: תכנית האוצר להתמודדות עם הגירעון
      צילום: לע"מ

      התכנית להורדת הגרעון - עיקרי הצעדים:

      • קיצוץ רוחבי של 1.15 מיליארד שקלים ממשרדי הממשלה
      • החזרת 150 מיליון שקלים ממפעל הפיס עקב החרגה תקציבית
      • מיסוי בסך 450 מיליון שקלים על חומרי בעירה, למעט פטור לתעשיינים
      • הבטחת תשלומים מחברות הביטוח לביטוח הלאומי ב-3 מיליארד שקלים
      • מסים על כלי רכב היברדים ורכבי פלאג-אין בחצי מיליארד שקלים

      באוצר מתכננים צעדי מיסוי וקיצוץ רוחבי כדי לצמצם את הגרעון העומד על 3.25 מיליארד שקלים. בתדרוך שערכו היום (חמישי) גורמים באוצר, הם הסבירו כי הצעדים נועדו להוריד את הגרעון משיעור של 4% ל-3.8%. הם יכללו קיצוץ רוחבי במשרדי הממשלה בעלות של מיליארד שקל, מיסוי על רכבים היברדים וכן מיסוי חומרי בעירה, למעט פטור שיינתן לתעשיינים.

      "אנחנו נמצאים באירוע שהוא בעייתי מבחינתנו", הסבירו גורמים באוצר. "במסגרת ההליך היינו אמורים להציג את התקציב לממשלה ביולי ולהעביר אותו בנובמבר". לדבריהם, בגלל ממשלת המעבר, "אנחנו נמצאים בסיטואציה שבה היכולת שלנו לכנס את הפערים ולצמצם את הגרעון היא כמעט בלתי אפשרית. את רוב הצעדים לא ניתן לעשות בממשלת מעבר".

      הגורמים באוצר טענו כי "הסיטואציה מראש היא שאנחנו צריכים לצמצם את הפערים במקסימום שניתן. אין פה צעדים גרנדיוזיים משמעותיים. כולם במסגרת הליך התקציב".

      עוד בוואלה! NEWS:
      מתקפה במפרץ: שתי מכליות נפט הותקפו ליד עומאן; הצוותים פונו
      שנתיים לאחר שנבחר: פרישת גבאי מהעבודה התקבלה באנחת רווחה
      נשיאת העליון נגד השר אוחנה: דבריו ערב השבעתו - חסרי אחריות

      משה כחלון במטה מפלגת כולנו בבת ים , פברואר 2019 (ראובן קסטרו)
      כחלון (צילום: ראובן קסטרו)

      עוד הוסיפו הגורמים באוצר כי התהליך יסתיים במרץ 2020. "אנחנו מנסים לצמצם את הבעיה, אנחנו לא רוצים להחריף אותה על מנת שתגיע ממשלה חדשה לקראת הבחירות", הסבירו. "נעשה את כל המאמצים לחזור למסגרות הקודמות. כל הצעדים שעשינו עכשיו מחזירים אותנו לסדר גודל שהיינו בינואר. מאחר שצעדים רבים אפשר לעשות רק בשינוי חקיקה ובוועדות, אלה הצעדים המקסימליים שאפשר לעשות במסגרת ממשלת מעבר".

      הצעדים כוללים קיצוץ רוחבי של 1.15 מיליארד שקלים מהמשרדים הממשלתיים. בשנת 2019, סבסוד הצהרונים יתוקצב ב-300 מיליון ומשנת 2020 הצהרונים הם יתוקצבו ב-600 מיליון שקלים. כמו כן, סוגיית הביטחון תתוקצב ב-800 מיליון שקלים.

      בעקבות החרגה תקציבית במפעל הפיס, באוצר דורשים ממנו לעמוד במסגרת התקציב, כך שיהיה עליו להחזיר לקופת המדינה 150 מיליון שקלים. צעד נוסף הוא מיסוי בסך 450 מיליון שקלים על חומרי בעירה על ידי רשות המסים, למעט פטור שיינתן לתעשיינים. מדובר בחומרים ממסים, שלרוב משתמשים בהם כדי למהול בנזין ונפט.

      המס על כלי הרכב ההיברידיים והתשלום לביטוח הלאומי

      כמו כן, יועלו מיסים על כלי רכב היברדים ורכבי פלאג-אין בעלות של חצי מיליארד שקל. במצב החוקי הקיים, הטבות המס הניתנות לרכב היברידי, היברידי נטען (פלאג-אין) וחשמלי, יסתיימו ב-1 בינואר 2020, כך ששיעור מס הקנייה על כלי רכב אלה צפוי היה לעלות ל-83%. בעקבות זאת, נוצר צורך דחוף בקביעת מתווה מיסוי עתידי לכלי רכב אלה, על מנת להעניק ודאות לשוק.

      רכב היברידי "עממי" הפך לפופולרי מאד בזמן האחרון וניכרת התפתחות מהירה בהיקפי הרכישות של כלי הרכב ההיברידיים הנטענים והחשמליים. שיעורי המס המופחתים נקבעו בעבר על מנת לעודד חדירה של כלי רכב בעלי טכנולוגיות הנעה מתקדמות והודות לכך ביצועים סביבתיים מצוינים. עד לפני כמה שנים, כלי רכב אלה היו נדירים ויקרים יחסית, וניתן היה להגדירם כ"מוצר ינוקא".

      משרד משרד האוצר בירושלים (מערכת וואלה! NEWS , ויקיפדיה)
      משרד האוצר (צילום: ויקיפדיה)

      עם זאת, בשנים האחרונות גבר מאד השימוש בהם, באופן שהביא לשחיקת בסיס המס. ההטבה שכלי רכב מקבלים בגין זיהום מופחת גבוהה מסך התועלת הסביבתית והיא ניתנה כאמצעי עידוד מיוחד על מנת לאפשר לציבור הלקוחות להתגבר על החששות כלפי מוצר חדשני. כעת, הטכנולוגיות התבססו בשוק וגם השתפרו בביצועיהן לצד הירידה במחירים, ולכן החל המעבר לשיטת המס האחידה שתתבסס אך ורק על המאפיינים הסביבתיים של הרכב ולא על הטכנולוגיה שהביאה לתוצאה.

      בנוסף לכך, האוצר ידרוש מחברות הביטוח ליישם תקנות שיבוב, שיבטיחו תשלומים מחברות הביטוח לביטוח הלאומי בסך שלושה מיליארד שקל. הסכום המיועד לשנת 2020 עומד על מיליארד שקלים ו-580 מיליון שיושלמו החל משנת 2025 בחמש פעימות.

      במשך שנים הביטוח הלאומי לא גבה את הסכום הזה, חתם הסכמים עם חברות הביטוח וביצע הפלגות מרחיבות על גביית הכספים. במסגרת הצעדים, משרד האוצר פרסם את טיוטת התקנות שחברות הביטוח חייבת להעביר - כמיליארד שקל. האוצר מעלה את הסכום שביטוח לאומי גובה כל שנה, מ-470 מיליון שקלים בשלב הראשון ל-540 מיליון. בשלב השני הוא יועלה ל-580 מיליון. המשמעות היא תוספת של מאה מיליון שקלים לבסיס התקציב של הביטוח הלאומי.