פיקוד העורף הגל השקט

הגדרת ישובים להתרעה
      הגדרת צליל התרעה

      נושאים חמים

      "זרים מנסים ליצור כאוס": הונג קונג לא נסוגה מחוקי ההסגרה לסין

      מנהיגת האזור האוטונומי טוענת שבייג'ינג לא הורתה לה לגבש את היוזמה שתאפשר להעביר חשודים אל ידי הממשל המרכזי, גם אחרי שכמיליון איש יצאו לרחובות. "כוחות זרים רוצים לפגוע בסין", נכתב באחד משופרי המשטר הקומוניסטי, שצנזר את הדיווחים על המתרחש

      "זרים מנסים ליצור כאוס": הונג קונג לא נסוגה מחוקי ההסגרה לסין
      צילום: רויטרס, עריכה: ניר חן

      מנהיגת הונג קונג, קארי לאם, אמרה היום (שני) כי הפרלמנט המקומי ידון כמתוכנן בחוקי ההסגרה לסין השנויים במחלוקת. זאת על אף הפגנות הענק אתמול נגד החקיקה שתאפשר לשלוח חשודים לרשויות בבייג'ינג מהעיר שלה יש מעמד אוטונומי שהולך ונשחק בשנים האחרונות תחת שלטונו האוטוריטרי של הנשיא שי ג'ינגפינג.

      אחרי שכמיליון איש, לפי הערכות המפגינים, צעדו במחאה על החוקים החדשים במרכז הונג קונג, התפתחו עימותים בין המשטרה לבין כמה מאות מפגינים. השוטרים השתמשו בגז פלפל כדי לפזר את הפעילים, והיום תוגברה האבטחה סביב הפרלמנט. השוטרים הסירו את המתרסים שניזוקו מחזית הפרלמנט ואנשי ניקיון ניקו את המקום. רק מפגין אחד נותר באזור, והעיר חזרה לשגרה במהלך היום.

      הונג קונג, אחד ממרכזי הסחר החשובים ביותר בעולם, מצויה במשבר פוליטי חדש וכמה פוליטיקאים ותיקים קראו למנהיגה הפרו-סינית להתפטר מתפקידה. לחוקי ההסגרה יש התנגדות רחבה, החל מאנשי עסקים ממסדיים ועד לסטודנטים, פעילים פרו-דמוקרטים וארגונים דתיים.

      "החוק לא קשור רק לסין לבדה", אמרה לכתבים. "החוק הוא לא יוזמה של הממשלה המרכזית. לא קיבלתי הוראות או מנדט מבייג'ינג לעשות את החוק הזה". לדבריה, החוק יעלה לקריאה שנייה ביום רביעי. היא אמרה לכתבים כי מדובר בחקיקה חשובה שתסייע להונג קונג לשמור על החוק ולמלא אחר מחויבויותיה הבינלאומיות. לדבריה, שומרי הסף יוודאו שזכויות אדם לא ייפגעו בגלל החקיקה החדשה.

      לקריאה נוספת בנושא:
      סין מהדקת שליטה: עונשי מאסר למנהיגי המחאה בהונג קונג
      חוששות ממוות אם יוסגרו: שתי אחיות סעודיות מסתתרות בהונג קונג

      הפגנות במרכז הונג קונג נגד חוקי הסגרה אל סין, 9 ביוני 2019 (AP)
      מאות אלפים ברחובות הונג קונג, אתמול (צילום: אי-פי)

      זו הייתה ההפגנה הגדולה ביותר בהונג קונג מאז ששבה לשליטת בייג'ינג לפני יותר מ-20 שנה. ב-2003 יצאו כחצי מיליון איש לרחובות נגד התכנית של הממשלה המקומית להדק את חוקי הביטחון הלאומי. כמה מהמפגינים אתמול נשאו מטריות צהובות, סמל של המחאות הפרו-דמוקרטיות שהתקיימו ב-2014 ושיתקו את רחובות העיר במשך 79 ימים. המשטרה נקבה במספר נמוך יותר, ואמרה כי בשיאה של המחאה אתמול היו 240 אלף משתתפים.

      בכמה מקומות בעולם נרשמה סולידריות עם המפגינים בהונג קונג. כאלף איש הפגינו בסידני שבאוסטרליה ומחאה נערכה גם בלונדון. גורמים אמריקניים ואירופיים פרסמו אזהרות רשמיות מפני החקיקה החדשה, בהתאם להסגות שהעלו אנשי עסקים בינלאומיים וארגוני זכויות אדם החרדים לשחיקת שלטון החוק. והשיטה המיוחדת - "מדינה אחת, שתי מערכות" שעליה הסכימו בריטניה וסין בעת העברת השליטה, הכוללת מערכת משפטית נפרדת. דיפלומטים זרים ואנשי עסקים סבורים כי היא נותרה הנכס הדמוקרטי הגדול ביותר של האזור המנהלי המיוחד.

      מזכיר הממשלה של הונג קונג, מת'יו צ'ונג, אמר היום כי הממשלה שיפרה את החקיקה כדי להראות שהיא מגיבה לדרישות הציבור. "אני מקווה שכולם יוכלו לדון בנושא בצורה כנה, שלווה והגיונית בזמן הדיון בפרלמנט", אמר.

      מנהיגת הונג קונג, קארי לאם, במסיבת עיתונאים, 10 ביוני 2019 (רויטרס)
      כמה פוליטיקאים דורשים את התפטרותה. מנהיגת הונג קונג, היום (צילום: רויטרס)

      בעוד שהעיתון המקומי "מינגפאו" קרא במאמר מערכת לממשלה לקחת את המפגינים ברצינות והזהיר כי קידום החקיקה יחריף את המתיחות, כלי התקשורת הרשמיים בסין היו תקיפים נגד המחאה. העיתון הרשמי "דיילי צ'יינה" פרסם מאמר מערכת שבו נכתב כי "כוחות זרים" מנסים לפגוע בסין דרך יצירת כאוס בהונג קונג, מבלי שפירט במי מדובר. "כל אדם הוגן יבחין שהחוק הוא לגיטימי, רגיש והגיוני ויחזק את שלטון החוק בהונג קונג ויעשה צדק", נכתב.

      ארגוני זכויות אדם סבורים אחרת. "אם הוא יעבור, החוק יגדיל את היכולת של הרשויות בפנים סין לפעול נגד מבקרי שלטון, פעילי זכויות אדם, עיתונאים ובכל אחד אחר בהונג קונג - כפי שהן עושות בבית", התריעו בארגון אמנסטי אינטרנשיול. ארגוני זכויות אדם מציינים את השימוש שעושה סין בעינויים, במעצרים שרירותיים, בהודאות כפויות ובהגבלת גישה לעורכי דין. ממשלות זרות הזהירו כי החוק יפגע במעמדה של הונג קונג ויסכן אזרחים זרים המבוקשים בסין.

      ההפגנות בהונג קונג בקושי הוזכרו בתוך סין, שבה יש צנזורה נרחבת. הן התקיימו כמה ימים לאחר ציון 30 שנה לטבח בכיכר טיינאנמן בבייג'ינג, אירועים רגישים מבחינת בייג'ינג שלא ציינה אותם באופן רשמי והצדיקה את השימוש בכוח שעשתה נגד המפגינים הפרו-דמוקרטים. לעומת זאת, בהונג קונג נערכה עצרת זיכרון למאות, אם לא לאלפי, הקורבנות שנרמסו תחת הטנקים הסיניים ונורו בידי החיילים. סין מעולם לא פרסמה את מניין הקורבנות הרשמי.

      חיפוש המילה "הונג קונג" ברשת החברתית "וויבו", מעין מקבילה סינית לטוויטר, העלה רק פוסטים של חשבונות מאומתים, רובם שייכים לאתרים ממשלתיים ולארגוני תקשורת. אחד הפוסטים הבודדים פורסם על ידי העיתון הפרו-סיני וון וויי פו, היוצא לאור בהונג קונג, והוא האשים "בדלנים מהונג קונג" בארגון מפגינים לבושי שחורים על מנת לתקוף שוטרים ולגרום ל"עימות". מונחים ספציפיים יותר הקשורים להפגנות, כמו #OpposeChineseExtradition, צונזרו לגמרי.

      דיווחיהן של רשתות BBC ו-CNN על ההפגנות הוחשכו בסין, על אף שהערוצים ממילא זמינים למעט מאוד אזרחים מהשורה.

      עימותים בין מפגינים לבין שוטרים מחוץ לפרלמנט של הונג קונג, 9 ביוני 2019 (AP)
      מאות מפגינים התעמתו עם שוטרים (צילום: אי-פי)