לא חלפה יממה מאז הטבח בווירג'יניה ביץ' לפני שהמשטרה והעירייה חשפו את שמותיהם של הקורבנות לצד תמונותיהם, פרטי עבודתם ומידע על חייהם ועל מי הם היו. בסך הכול, 12 בני אדם - בהם 11 עובדי עירייה - נהרגו על ידי היורה שפתח באש במבנה העירוני בעיר שבווירג'יניה, ארצות הברית.
אולם, פרטים מעטים בהרבה התפרסמו על אודות החשוד בירי, שהמשטרה כלל לא פרסמה את תמונתו. הרשויות הבטיחו לנקוב בשמו פעם אחת: "דאוויין קראדוק", הם אמרו, מהנדס בן 40 שעבד במחלקת השירותים בעירייה.
"רצינו לשלוט בנראטיב", הסביר סטיב קובר, סגנו של האחראי על שלום הציבור בווירג'יניה ביץ', במסיבת העיתונאים שהתקיימה יום אחרי הטבח. "לא רצינו שהמידע ידלוף, קטע אחרי קטע, דרך בני משפחה וחברים או דרך התקשורת. הרגשנו שזאת הייתה חובתנו להעביר את המסר".
לקריאה נוספת בנושא:
מסע ירי בווירג'יניה: עובד עירייה הרג 12 בני אדם
פרסום המידע בעיר החוף וירג'יניה ביץ' מתבסס באופן הולך וגובר על אסטרטגיה שכוללת שחרור של כמה שיותר פרטים על אודות קורבנות הטבח מאשר על הרוצחים עצמם, לפחות בתור התחלה, וזאת במטרה להגביל את החשיפה שמקבלים את הפושעים ולמנוע חקיינים.
שיטה דומה ננקטה אחרי הטבח בניו זילנד. ראשת הממשלה ג'סינדה ארדרן הבטיחה לא לתת במה ליורה, התומך בעליונות הגזע הלבן, שירה למוות ב-50 מתפללים בשני מסגדים בעיר כרייסטצ'רץ'.
"המטרה היא לשבור את המעגל של מבצעי הירי ההמוני שהולכים בעקבות קודמיהם ואת היורים החדשים שהופכים למודלים לחיקוי עבור תוקפים נוספים", הסביר אדם לנקפורד, קרימינולוג מאוניברסיטת אלבמה.
לנקפורד חקר את השפעת הפרסום על מקרי ירי עתידיים והפציר בכלי התקשורת לא לפרסם את שמותיהם או תמונותיהם של התוקפים. "לפרסם איך נראו פניו של אותו גבר זה מסוג המידע שיסייע למנוע הירי ההמוני הבא", הוא אמר.
בניגוד אליו, אלאן פוקס, פרופסור מאוניברסיטת אוניברסיטת נורת'איסטרן במסצ'וסטס אמר כי ראוי שרשויות אכיפת החוק יפרסמו העובדות הבסיסיות. "אלה חדשות", הוא טען. "אנחנו מספקים מידע בסיסי גם על סוגים נוספים של תוקפים".
לטענתו של פוקס, "זה המעשה - לא מי שעושה אותו - שמשפיע על אחרים. הטבח בקולומביין, לדוגמה, עורר השראה לביצוע חיקויים, לא שמותיהם ופניהם של היורים". עם זאת, פוקס מסכים שיש גבול לכמות המידע שעליה יש לדווח. לדבריו, מתן רקע רב מדי על אודות הרוצח עלולה להציג אותו כאנושי או לחצות את הגבול שבין דיווח חדשותי לבין התייחסות אליו כאל סלבריטאי.
"רגע התהילה"
בווירג'יניה ביץ' אמרו כי מידע נוסף על אודות הטבח יתפרסם בעתיד, ולדברי קובר, "נחלוק את הלקחים שהופקו". אלא שעוד קודם לכן, הרשויות רצו שכולם יכירו את האובדן הכבד שהעיר חוותה: ארבעת המהנדסים, שלושת הסוכנים, רואה החשבון, הטכנאי, העוזר האדמיניסטרטיבי ומרכז הפרויקטים שביחד שירתו את העיר במשך יותר מ-150 שנה. ההרוג הנוסף היה קבלן שהיה בבניין בעת הירי כדי לקבל אישור לעבודתו. "הם משאירים חלל שלעולם לא נוכל למלא", אמר מנהל העירייה דייב הנדסן, שבמשך שנים עבד עם רבים מההרוגים.
התושבת סנדרה מקדונלד, מתכננת אירועים בת 54 ואומנת, אמרה כי היא תומכת בהתמקדות בקורבנות ולא ביורים. "אני חושבת שלפעמים האנשים האלה מרגישים שהם הולכים לקבל את רגע התהילה שלהם", היא אמרה. "אני חושבת שאם לא ניתן להם את רגע התהילה הזה, הם לא ייקחו יחד איתם חפים מפשע".
אליס סקוט, שבעלה ג'וזף סקוט עבד עם היורה קראדוק בעירייה, אמרה שהיא יכולה להבין מדוע אנשים לא רוצים לשמוע את שמו. עם זאת, היא אמרה כי אולי אחרי שיחלוף מעט זמן, "נוכל לדבר על מה שקרה". על קראדוק היא אמרה כי "אולי הוא היה צריך מישהו לדבר איתו. אולי הוא היה צריך לדבר על הצרות שלו כמו כל אחד אחר".
(עדכון ראשון: 8:25)