סוף כהונתה של תרזה מיי כראשת ממשלת בריטניה אינו מבשר על קצו של השיתוק הפוליטי שממנו סובלת הממלכה, אולי רק להיפך. היורש שלה כמנהיג המפלגה השמרנית וכראש הממשלה צפוי לתמוך בהסכם פרישה נוקשה יותר מהאיחוד האירופי, ובריטניה עשויה ללכת לבחירות כלליות בתוך חודשים אחדים שבהן הכול יהיה פתוח.
האופציות העומדות בפני בריטניה כיום, אחרי העמדתם מחדש של הכלים על לוח הברקזיט - יצאה מהאיחוד במסגרת הסכם כלשהו, עזיבה באופן חד-צדדי או הישארות. בנוסף לכך, תיתכן דחיה נוספת במועד הברקזיט, שכרגע הוא 31 באוקטובר, אחרי שהוזז כמה פעמים מהתאריך המקורי, 31 במרץ. אלו האפשרויות שניצבו גם בפניה של מיי, אולם היא הילכה על הטיפות כדי לפשר ולגשר בין כולם עד שטבעה בשלולית הברקזיט שסידר לה קודמה, דייוויד קמרון, שלולא הוא, היא לא הייתה הופכת לאישה השנייה בראשות ממשלת בריטניה.
לקריאה נוספת על הברקזיט
נפילתה של "אשת הברזל החדשה": 3 השנים הסוערות והכושלות של מיי
ראשת ממשלת בריטניה מיי הכריזה על התפטרותה בשל כישלון הברקזיט
בוריס ג'ונסון, הפנים של קמפיין הברקזיט ב-2016 והמועמד המוביל לרשת את מיי, רוצה היפרדות נחרצת יותר בהשוואה למה שמיי הציעה. שעות לאחר התפטרותה, הוא הצהיר כי בריטניה תצא מהאיחוד האירופי בתאריך הנוכחי, עם הסכם או בלעדיו. זוהי עמדה נוקשה יותר מזו של ראשת הממשלה הפורשת, שהתקשתה להתנהל כשג'ונסון היה שר החוץ שלה למשך תקופה סוערת וקצרה בת כשנה.
מועמדים בולטים אחרים לתפקיד הם שרי הפנים, החוץ ואיכות הסביבה.
מן הצד השני ניצב מנהיג האופוזיציה ג'רמי קורבין, יו"ר הלייבור הרוצה ליישם מגוון של צעדים סוציאליסטיים קלאסיים. הוא הצביע נגד חברותה של בריטניה באיחוד האירופי ב-1975, נתן תמיכה מסויגת בהישארות במשאל העם ב-2016 והביע גיבוי מגומגם לדרישה של רבים בלייבור לערוך משאל עם נוסף. בנוסף לכך, גם האנטישמיות הגואה בשורות הלייבור לצד התבטאויות עבר של קורבין מרחיקות בוחרים, וכמה מחוקקים פרשו מהמפלגה במחאה על מנהיגותו.
ברקזיט ללא הסכם
באיחוד הבהירו לאחר התפטרותה של מיי כי הסכם שגובש עמה במשך שנה וחצי לא נתון למשא ומתן מחודש, ולאור המועמדים הבולטים לראשות השמרנים אמרו בחלק מבירות אירופה כי גברו משמעותית הסיכויים לפרישה חד-צדדית של בריטניה. התרחיש הזה הוא שהוביל לדחיית מועד הפרישה המקורי, מחשש להשלכות כלכליות חמורות על הכלכלה במקרה של ניתוק יחסי המסחר עם בריסל במכה אחת.
הפרלמנט כבר הבהיר כמה פעמים כי הוא לא תומך בפרישה ללא הסכם, אבל כדי למנוע זאת יידרשו המתנגדים משורות המפלגה השמרנית לצאת נגד הממשלה העתידית ולהפיל אותה, מה שיביא לבחירות חדשות. הימור גדול עבור מפלגה ששנותיה האחרונות בשלטון היו לא מזהירות, בלשון המעטה.
הקדמת הבחירות
בפעם האחרונה שבה הוקדמו הבחירות, החלו הצרות של מיי. היה זה ב-2017, כשראשת הממשלה חשבה שהיא תקבל מנדט גדול יותר ליישום מדיניות הברקזיט שלה, ובמקום זאת היא איבדה את הרוב בפרלמנט, נאלצה להישען על הצפון-אירים העקשנים וראתה כיצד הפופולריות של קורבין נוסקת על חשבונה.
מנהיג המפלגה השמרנית הבא, שיהיה גם ראש הממשלה, עשוי לבקש את אמון הציבור אם הסקרים יהיו לצדו ואם יאמין להם, אך לאור המפץ המסתמן במפה הפוליטית הבריטית לא בטוח שיהיה זה הדבר הנכון. מימין לשמרנים, הקים נייג'ל פאראג', שותפו של בוריס ג'ונסון לקמפיין הפרישה, את מפלגת "ברקזיט" שצפויה לעשות חיל בבחירות לפרלמנט האירופי המתקיימות בימים אלו. במרכז, הליברלים-דמוקרטים והירוקים שואבים קולות מאלו הנרתעים מהקיצוניות של קורבין.
אם תוקם ממשלה שמרנית חזקה יותר, היא תציג עמדה נחושה יותר מול האיחוד וייתכן שלא תהסס להתקדם במסלול הפרישה החד-צדדית. בהנחה שהלייבור ישובו לשלטון אחרי כעשור של ממשלה שמרנית, הם מתכננים להלאים כמה חברות גדולות. בנוסף לכך, גם קיימת האפשרות לממשלת מיעוט נוספת, שבמקרה כזה תתקשה להגשים את מלוא שאיפותיה.
ביטול הברקזיט
שלוש אחרי משאל העם שהדהים את בריטניה, אירופה והעולם כולו, בכלל לא ברור שהברקזיט אכן יתממש. רבים מיואשים מהתהליך המייגע והמסורבל, שדחק הצדה סוגיות בוערות כמו עלייה במספר מקרי הרצח וקיצוצים סוציאליים, כשאחרים עשו חושבים על החלטתם המקורית והגיעו למסקנה שמה שנאמר להם על ידי ראשי מחנה העזיבה היה הטעיה במקרה הטוב ושקרים בוטים במקרה הרע.
מאידך, הגרעין המעוניין לפרוש בכל מחיר מהאיחוד האירופי מקצין את עמדותיו ורואה במאמצים לעכב ולסכל את התהליך בגידה ברצון הבוחרים. הרטוריקה מסלימה, ומי שאינו תמך בפרישה מלכתחילה אך קיבל את הכרעת הרוב - זה היה הקו המנחה של מיי, שהצביעה נגד הברקזיט במשאל העם - מזהיר מפגיעה חסרת תקדים באמון הציבור בדמוקרטיה.
עם זאת, מיי בעצמה הרגישה את המומנטום נע מחדש לכיוון של קיום משאל עם נוסף, והיא הציעה לכלול הצבעה על עריכתו בניסיון הנואש האחרון שלה להעביר את הסכם הברקזיט. כך היא שרפה את כל הגשרים שעוד נותרו כשלא ריצתה את הלייבור מצד אחד והעלתה את חמתם של תומכי הברקזיט במפלגתה.
מסלול נוסף הוא דרך ניצול הכאוס הפוליטי ותמיכה של רוב רגיל בפרלמנט בעריכת משאל עם נוסף, אם כי במקרים קודמות הצעה זו נכשלה. היה והיא תעבור הפעם, בריסל צריכה לתת אישור להזזת תאריך הפרישה הנוכחי, ועד כה היא לא הראתה התלהבות מהמשך ההתבוססות בבוץ הברקזיט.
הסקרים, בכל מקרה, לא חד-משמעיים, וב-2016 הם טעו בגדול כשהצביעו על רוב למחנה ההישארות - ואם הפעם ינצחו תומכי האיחוד האירופי, מי מבטיח שתומכי הפרישה לא ידרשו הצבעה שלישית ומכרעת? לצערם של רבים, הפלונטר ושמו ברקזיט לא הולך לשום מקום.
(עדכון ראשון: 11:24)
