ל"ג בעומר מתקרב, והעשב הירוק שהביא החורף עלול להפוך למטען אש

גשמי הברכה ירדו בנדיבות לאורך החורף האחרון והשקו את היערות והשדות שהפכו ירוקים, אך יש בצידם גם מחיר - וסכנה. "זה היה חורף נפלא, עם כמויות גשמים גדולות ופיזור של הגשמים לאורך תקופה ארוכה", אומר גלעד מסטאי, מנהל איזור שפלה וחוף בקרן הקיימת לישראל, אך עם זאת הוא קובע, לנוכח סכנת שריפות הקוצים, כי "יהיה קיץ מאתגר". לדבריו, "כמות העשבים השנה גדולה במיוחד והקוצים מגיעים לגובה רב. כשהעשבייה ירוקה בחורף זה מראה יפהפה, אבל כשהיא מתייבשת היא הופכת לחומר דליק", הבהיר.

מסטאי מסביר כי "עשביה יבשה היא דבר טוב עבור היער בחורף הבא, מפני שהגשם נבלם בעשבים והמים נקלטים בקרקע בצורה טובה יותר. הבעיה היא שאותו עשב בקיץ הוא מטען אש - והשנה יש מטען אש בכמות חריגה. כשיש אמצעי בעירה גדול, האש ביער מלובה מהר מאד והשריפה הופכת לשריפת צמרות - ואז הלהבות מדלגות בין צמרות העצים והאש שוטפת את היער במהירות".

לקריאה נוספת:
"היעדר דרכי מילוט וחוסר תיאום": דוח המבקר בעקבות גל השריפות
רחפנים ופצצות מים: המערכת הישראלית לכיבוי אש במבנים גבוהים

גם בשירותי הכיבוי וההצלה החלו כבר במהלך החורף לתת את הדעת על הקיץ המסתמן. "אנחנו עושים הערכת מצב שבועית על מנת לקבל תמונת מצב ולהכין פרישת צוותים בשטח, נוכח המצב החריג", אמר אושרי מאמו, דובר מחוז צפון בשירותי הכבאות וההצלה. לדבריו, "הצמחייה ממש נוגעת בעצים, וזה מגדיל את החשש מפני שריפות קוצים שמהר מאד הופכות לשריפות עצים וצמחייה. במהלך החורף כבר הבנו שהולכים השנה לקיץ מיוחד".

לדברי מסטאי, "כדי להקטין את כמות העשבים, הקק"ל מעודדת בעלי עדרי בקר וצאן לרעות בעיקר סביב ישובים ואתרים קולטי קהל, אבל השנה כמות העשבייה גדולה מאד ובנוסף לרעייה אנחנו מכסחים עשביה באתרים רבים כדי להפחית את הבעיה. בהחלט עומד בפנינו קיץ מאתגר, שמוסיף לנו לא מעט שערות שיבה".

חלק מהמאמץ להתמודד עם האתגר, בקק"ל מפעילים גם מערך תצפיות שנועד להתריע במהירות על סימני אש ביערות. בנוסף, שירותי הכבאות וההצלה, ביחד עם הקק"ל ורשות הטבע והגנים נערכים בצוותי כיבוי משותפים למקרי שריפות ביערות ובשטחים הפתוחים.

בשירותי הכיבוי מבהירים כי גם בידיה האזרחים למנוע שריפות. "צריך לנכש ולקצץ עשביה ליד בתים וליצור קווי חיץ", אמר מאמו. "בנוסף לכך, אסור להשליך גזם ופסולת גינה ליד הבתים, אלא לפנות לנקודות מוסדרות לאיסוף גזם. שריפות אפשר למנוע".

בתוך כך, נציב שירותי הכבאות, רב-טפסר דדי שמחי, צו האוסר על הדלקת מדורות אלא בשטח פתוח באזור שהוכשר לכך על ידי הרשויות המקומיות. בין ההגבלות המופיעות בצו, נאסר על הדלקת מדורות בכל שטח יער וחורש, גם אם הוקצה לכך שטח ייעודי, ונקבע כי אם המדורה אינה מודלקת בתוך גומה, גובה ערימת חומרי הבעירה לא יעלה על מטר חצי, וגודל הבסיס לא יעלה על שלושה מטרים. עוד קובע הצו כי מדורה לא תודלק בטווח של 500 מטרים מיער; 60 מטרים ממתקני גז ודלק; 20 מטרים מקווי חשמל וטלפון; 60 מטרים ממבנה כלשהו; ושמונה מטרים מכל מדורה אחרת.