הרשויות המקומיות, רשות החירום הלאומית (רח"ל), פיקוד העורף, המשטרה ורשות הכבאות לא יישמו את כל הלקחים שהופקו בעקבות גל השריפות החמור שאירע בנובמבר לפני כשנתיים - כך קובע מבקר המדינה יוסף שפירא. בדוח שמתפרסם היום (ראשון), המבקר טוען כי הגורמים לא יישמו את המלצותיו הקודמות לאחר גל השריפות שהכה ברחבי המדינה.
מבקר המדינה מדגיש בדוח המתפרסם בדיוק שמונה שנים לאחר אסון הכרמל, כי "הסחבת הנמשכת וגלגול האחריות בין כל הגורמים חמורה במיוחד נוכח העובדה כי שריפות רחבות היקף נוספות שיסכנו יישובים צפויות להתרחש במוקדם או במאוחר וכי 'הכתובת היא על הקיר'. במציאות הנוכחית יתקשו הגופים הרלוונטיים לתת מענה לסכנה המוחשית הצפויה לחיי אדם ולרכוש".
בגל השריפות שפרץ לפני כשנתיים, נפגעו לראשונה שכונות עירוניות המאכלסות בצפיפות עשרות אלפי תושבים. השריפות כילו שטחים בהיקף של יותר מ-41 אלף דונם, במהלכן נפגעו כ-1,900 דירות מהן כ-580 נפסלו למגורים וניזוקו 123 כלי רכב. 647 מיליון שקלים שולמו מקופת האוצר ומכספי המדינה לכיסוי הנזקים שנגרמו במהלך גל השריפות והעלויות ההתמודדות איתן.
לקריאה נוספת:
אסון בביתר עילית: בן שנתיים ובת חמש נספו בשריפה בדירת מגורים
אישה בת 62 מתה בשריפה שפרצה סמוך לשוק הכרמל בתל אביב
שריפת ענק פרצה במתחם מיקס חדרה, חשש לקריסת מרכז הקניות
בין אוגוסט 2017 למאי 2018, המבקר בדק היבטים בהיערכות למניעת שריפות של עיריית חיפה, המועצה המקומית זכרון יעקב והמועצות האזוריות מטה בנימין ומטה יהודה, ואת התנהלותן במהלך גל השריפות. הבדיקה כללה גם מעקב אחר תיקון הליקויים שהועלו בדוחות עבר. כמו כן נבדקה ההסדרה בנושא בטיחות אש בבניינים רבי-קומות.
במסגרת בדיקתו, טען המבקר כי "התשתית הנורמטיבית להערכות הרשויות המקומיות לשריפות לא הסמיכה גוף כלשהו לאכוף על הרשויות המקומיות לקיים הנחיות לאירועי חירום ובעניין הטיפול בהם בעת התרחשותם". יתרה מכך תקנות הרשות הארצית לכבאות והצלה טרם הובאו לאישור ועדת הפנים והגנת הסביבה של הכנסת, מאחר שמשרדי הממשלה הרלוונטיים לא הצליחו להגיע להסכמות על המקור התקציבי ליישומם.
עוד עולה מהדוח כי בניינים רבי קומות עלולים בעת שריפה להיות מקור לסכנה עד כדי מלכודת מוות לתושבים המתגוררים בהם. התשתית הנורמטיבית הקיימת מחייבת התקנה של מערכות לגילוי אש ולכיבוי אש בבניינים רבי-קומות, ואינה קובעת הוראות בנוגע לבדיקת תקינותם ותחזוקתם. במערכת המידע הגיאוגרפי של רשות הכבאות אין נתוני גובה לכל הבניינים רבי-הקומות בישראל, בין היתר בעיר חיפה. בדוח כותב המבקר, "בסוף אוגוסט 2018 עדיין לא הוסדר בחקיקה הישראלית הנושא של תחזוקת מערכות כיבוי אש בבניינים רבי-קומות. על המשרד לביטחון הפנים לפעול בדחיפות ובנחישות לאישור התקנות בנושא".
בלי אזורי חיץ, ללא דרכי מילוט
על פי המבקר, הרשויות שנבדקו ונמצאו כחשופות לסיכון פגיעה משריפות בשל קרבתן לחורש, לא הכינו תכנית ליצירת מעטפת הגנה מפני שריפות. אותן רשויות גם לא הכשירו אזורי חיץ להגנה מפני גל השריפות. באירוע האחרון הדבר הותיר את תושביהן ורכושם חשופים לסכנה. כמו כן, המבקר מציין את היעדר דרכי המילוט. לדבריו, לתשע שכונות בעיר חיפה קיים כביש אחד בלבד לכניסה וליציאה של כלי רכב, או שהכניסות והיציאות הקיימות בהן מובילות לאותו ציר ראשי. לכל אחד מהיישובים בית מאיר ונטף שבמועצה האזורית מטה יהודה כביש גישה אחד, והוא משמש דרך המילוט היחידה מן היישוב בעת פינוי. מצב זה היה אחד הגורמים לעיכוב בפינוי תושבים וסיכן את חייהם.
המבקר מציין ליקוי נוסף בהיערכות הרשויות המקומיות והוא העדר תשתיות מים מספקות. ברכס הכרמל בחיפה, בחלמיש שבמועצה האזורית מטה בנימין ובנטף שבמועצה האזורית מטה יהודה נפח איגום המים הקיים אינו נותן מענה מספק לכיבוי שריפות בהיקף נרחב.
ליקוי נוסף שעלה הוא אי-תרגול מערכי החירום לשריפות: המועצה המקומית זיכרון יעקב והמועצה האזורית מטה יהודה לא תחקרו בעצמן את תרגול מערכי החירום שלהן לפני גל השריפות ולא הפיקו ממנו לקחים. רשות הכבאות לא ערכה למועצה המקומית זיכרון יעקב ולמועצה האזורית מטה יהודה תרגילים להתמודדות עם שריפות בהיקף נרחב. המשטרה לא יזמה תרגילים משותפים עם הרשויות המקומיות שנבדקו, עם רשות הכבאות ועם גופי החירום הנוספים על מנת להבטיח שבזמן אמת עבודתם תיעשה תוך היכרות ותיאום עם הגופים השונים, בהם גם החפ"ק האחוד.
תפקוד הרשויות המקומיות במהלך גל השריפות
בהמשך המבקר התייחס לליקויים שעלו בבחינת התנהלותם של מרכזי ההפעלה, בהם פועלים מטות החירום של הרשויות המקומיות באירועים מסוג זה. "על אף שמרבית הגופים פעלו במתכונת חירום, לא הוכרז על אירוע אסון המוני או מצב חירום אחר, ולא נמצא כי התקיים דיון סדור בנוגע לצורך בהכרזה כזו", ציין המבקר.
המבקר שפירא אף מתאר חוסר תיאום בין הגופים השונים שהוביל לתקלות בשטח. "בשל היעדר אישורי מעבר לבעלי תפקידים מיוחדים, נמנעה מהם גישה לאזורי השריפות ונפגעה יכולתם לבצע את תפקידם. כן נמצאו ליקויים בפינוי אוכלוסייה וליקויים בפינוי מוסדות חינוך". כך למשל מציין המבקר כי פינוי בית הספר "רוממה ניגונים" בחיפה התנהל ללא פיקוח של העירייה, וקבוצת תלמידים ומורים נותרה סמוך למוקד השריפה ללא ליווי של נציג העירייה, אף שהיא קבעה שקיים צורך בליווי.
ליקויים בנוגע לפינוי אזרחים נמצאו בבית הספר "החורש" בזיכרון יעקב. "פינוי התלמידים התבצע שלא בהתאם להוראות חוזר מנכ"ל משרד החינוך: בית הספר לא ערך רישום של התלמידים שנאספו בידי הוריהם, ותלמידים הועברו לאוטובוסים ללא ניהול, בקרה, רישום ומעקב".
המבקר גם מתייחס לתהליך הפיצוי לניזוקים והפיצוי לרשויות המקומיות. על פי המבקר עד סוף מאי 2018 סיימה הקרן את הטיפול ברוב המוחלט (כ-97%) של תיקי התביעה, ושילמה לניזוקי גל השריפות כ-260 מיליוני שקלים. לעומת זאת, רשות המסים לא קבעה מדיניות בנוגע לפיצוי על נזקים ליער ולחורש אף שנדרשה לסוגיה זו בעבר, והדבר הביא לאי-בהירות, עיכב בירורן של תביעות ומנע העברת כספים לניזוקים.
המבקר קורא למשרד הפנים להפיץ דוח גם לרשויות המקומיות שלא נבדקו בביקורת הנוכחית, זאת כדי שילמדו את ממצאיו, יפיקו את הלקחים הנדרשים ויפעלו ליישומם על מנת להבטיח את היערכותן המיטבית לשריפות ואת תפקודן היעיל במהלכן.