"בואו נודה בזה, ישנם מצבים שבהם חייבים התערבות כירורגית למרות שבדרך כלל אני מזלזל בשימוש של סכינים", כתב אלברט איינשטיין בסוף שנות ה-30, בהתייחסו למדיניות שיש לנקוט נגד גרמניה הנאצית. המדען המפורסם וחתן פרס נובל שהה אז בארצות הברית, הרחק מגרמניה בה נולד, גדל ונרדף על ידה.
לצד עיסוקו במחקר באוניברסיטת פרינסטון הביע איינשטיין באופן רצוף את דאגתו הגוברת לגורל יהדות אירופה. הדבר התבטא בהצהרות פומביות רבות, נאומים וראיונות, שבהם תקף את המשטר הנאצי, התריע מפני כוונותיו וביקש להקים עליו את דעת הקהל העולמית.
בימים אלה מתפרסמים שני מכתבים בנושא זה, שכתב לאנשים שהיו מקורב אליהם. מכתב אחד נמכר אתמול במכירה פומבית בבית המכירות "דיינסטי" במחיר של 38 אלף דולרים ומכתב נוסף יוצע למכירה הערב (רביעי).
עוד בוואלה! NEWS
הזמנה לחתונה שנגמרה במעצר: ההקלטה שהפילה את מייסד טלגראס
"לא ידעתי על זהות יושב הרכב": החשוד בתקיפת שגריר פולין התנצל
פגישה חשאית במלון ותיווך של דרעי: בליכוד מנסים לרכך את ליברמן
איינשטיין, שהיה רודף שלום וידוע בעמדתו הפציפיסטית, טען כי מול גרמניה הנאצית יש לנקוט בכל זאת במדיניות אקטיבית, כפי שהגדיר זאת כ"התערבות כירורגית". את המכתב כתב לעיתונאית דנית בשם קארן סטאמפ בנדיקס, ידידת המשפחה, שאיבדה זמן קצר לפני כן את עבודתה בשל המשבר הכלכלי שפקד מדינות רבות. על המכתב אין תאריך, אולם משערים כי נכתב בסוף שנות ה-30.
במכתבו ביקש המדען לחזק את ידידתו ועבר לעסוק בהתעצמותה של גרמניה ובאיום שהיא מהווה על מדינות אירופה. כמו כן, הוא הביע את צערו שבריטניה לא נקטה צעדים ממשיים מול גרמניה. "מצערת עמדתם החלשה של הבריטים, אשר עשויה לעכב את המלחמה, אבל בהחלט לא למנוע אותה. זה היה יכול להיות הרבה יותר טוב, אם הם היו מתערבים לפני שלוש שנים", כתב.
המדען הידוע חי אז למעשה בגלות, הרחק מהמדינה לה השתייך, מנושל מרכוש ומעמדו בגרמניה. בשולי מכתבו הפסימי כתב כי בהיבט האישי הוא ואשתו חיים בסביבה ציורית, וכי הוא משופע בשיטפון בלתי נתפס של מכתבים הנשלחים אליו מגורמים שונים.
מכתב נוסף מאותה תקופה ובאותו נושא מוצע היום למכירה בבית המכירות הפומביות "קדם".
בכתבו מתייחס איינשטיין להרעת יחסם של השלטונות האוסטרים ליהודים. בחודש יולי 1936, בעקבות לחץ גובר מצד גרמניה, נאלץ הקאנצלר האוסטרי קורט שושניג להיכנע לדרישותיו של היטלר ולחתום על הסכם רשמי עם גרמניה הנאצית (הסכם יולי). בתמורה להכרה זמנית בעצמאותה של אוסטריה, התחייב שושניג למנות שרים וחברי קבינט מטעם המפלגה הנאצית ולקבל לשורות מפלגת השלטון האוסטרית כ-17 אלף חברים נאצים. בעקבות ההסכם, החל המשטר האוסטרי לאמץ בהדרגה מדיניות של אפליה ורדיפת יהודים.
ככל הנראה, שלח איינשטיין את המכתב בתגובה למאמר שמסר לידיו ג'ייקוב ביליקופף, איש ציבור, פילנתרופ וסוציאליסט יהודי. במאמר מובע הרעיון ששלטונות אוסטריה נוקטים מדיניות אנטישמית לטובתם של היהודים.
במכתב, מיום 30 בספטמבר 1936, איינשטיין השיב באירוניה ארסית: "אני שולח לך בחזרה את קטע-המכתב לאחר שקראתיו בתשומת לב. מעניין במיוחד החלק העוסק בעמדת השלטונות האוסטריים כלפי היהודים, ואף מתקבל על הדעת - קורטוב של 'אפליה' כדי להגן עלינו מפני זעם ההמונים. יש בזה בפירוש משהו (והבט גם באוניברסיטאות האמריקניות)". הערתו של המדען במאמר המוסגר מתייחסת כנראה למכסת הסטודנטים היהודים ("נומרוס קלאוזוס"), שהונהגה בכמה מהאוניברסיטאות החשובות בארצות הברית בשנות ה-30, ללא שום קשר להגנת היהודים ולטובתם.
ברוח הציניות המרירה של המכתב מתייחס איינשטיין גם ל"פייק ניוז" מאותם ימים. בעקבות ידיעה כוזבת שפורסמה בעיתונות על מותו של הדיפלומט והסופר הספרדי סלבדור דה מדריאגה, כתב: "משמח אותי מאוד שמדריאגה הטוב שב לחיים. הודעה קצרה על ההפך מזה התפרסמה לפני ארבעה חודשים ב'טיימס'".
מרון ארן, מבעלי בית המכירות הפומביות "קדם", ציין כי: "זכינו ומכתב זה של אלברט איינשטיין, בכתב ידו, הגיע לידינו. המכתב מבטא פרספקטיבה מקורית בכל הקשור לצמיחתו של הנאציזם באירופה שלפני השואה, של הוגה דעות מפורסם ומכובד בעולם היהודי, שנפגע ישירות מעלייתו של היטלר לשלטון. בנוסף לכך, המכתב מציג בפנינו את חוש ההומור של איינשטיין, שזהו צד באישיותו שלא נראה לעתים קרובות, ואשר הציבור לא זכה להכיר".