האוניברסיטה העברית בירושלים חשפה היום (רביעי) כתבי יד של אלברט איינשטיין, השופכים אור נוסף על עבודתו המדעית ועל חייו הפרטיים 140 שנה לאחר לידתו. האוסף מכיל 110 מסמכים בהם נספח הכתוב בכתב יד שלא פורסם או נחקר מעולם למאמר מדעי שאיינשטיין הגיש לאקדמיה הפרסית למדע בשנת 1930. עד רכישתו על ידי ארכיון אלברט איינשטיין בקמפוס אדמונד י. ספרא בגבעת רם, נחשב המסמך לאבוד.
בין המסמכים הנוספים באוסף נמצא מכתב משנת 1935 מאיינשטיין לבנו, הנס אלברט שהתגורר בשוויץ, בו הביע את דאגתו מהידרדרות המצב באירופה ועליית המפלגה הנאצית בגרמניה. "אני קורא במעט דאגה על תנועה ניכרת בשוויץ, תחת הסתת הגרמנים הבנדיטים, אך אני מאמין שאף בגרמניה דברים מתחילים אט אט להשתנות", כתב. "בוא רק נקווה שלא תהיה מלחמה באירופה קודם לכן. ההתחמשות הגרמנית הינה ודאי מסוכנת מאוד, אך שאר אירופה מתחילה סוף סוף להתייחס לכך ברצינות, במיוחד האנגלים. היה מוטב וקל יותר אילו היו פועלים ביד קשה יותר לפני שנה וחצי".
עוד בוואלה! NEWS
גבאי לוואלה! NEWS: "היו אנשים במפלגה שטוב שימצאו קריירה אחרת"
המופתי של רוסיה: שליש מהאוכלוסייה יהיה מוסלמי בתוך 15 שנה
"הייתה ילדה של אושר": משי בת השלוש נחנקה למוות בבית בתל אביב
כמו כן נרכשו גם מכתבים מדעיים שכתב לחברו ושותפו מישל בסו. שלושה מהם משנת 1916 מתייחסים לעבודתו אודות ספיגה ופליטה של אור על ידי אטומים - רעיון שהיווה לימים את הבסיס לטכנולוגיית לייזר. במכתב הרביעי, המדען התוודה כי אחרי 40 שנות מחשבה שהוקדשה לעניין, הוא עדיין אל הצליח להבין את הטבע הקוונטי של האור.
איינשטיין אף כתב לבסו מכתבים אישיים המכילים הערות על ענייניים משפחתיים וזהות יהודית. באחד המכתבים הקניט את בסו על התנצרותו ובמקביל התרשם מנכונותו ללמוד עברית. "ודאי לא תגיע לגיהינום, גם אם עברת הטבלה [...] כגוי, אינך מחויב ללמוד את שפת אבותינו, בעוד אני, כ'כקדוש יהודי', אמור להתבייש בעובדה שאיני יודע כמעט דבר, אך אני מעדיף להתבייש מאשר ללמוד אותה", כתב לידידו.
בנוסף לכתבי היד החדשים, קרובת משפחתו של איינשטיין, קארן קורטל רייזמן, שסבתה היתה בת דודתו של איינשטיין, שיתפה בחוויותיה האישיות מילדותה לצד "דודה המפורסם". קורטל רייזמן סיפרה כי סבתה היתה קשורה מאוד לאיינשטיין והם נהגו לטייל יחד ושמרו על קשר הדוק לאורך חייהם, עם התכתבויות שהצטברו במשך עשורים. "בכל פעם שמשהו ביקר בביתנו הראינו לו את 'קיר איינשטיין', שהיה גדוש בתמונות ומזכרות", שחזרה. "מאוחר יותר, כשהתחתנתי, במקום מתנות מסורתיות ביקשתי ממשפחתי מכתב משנת 1949 שאיינשטיין כתב להוריי. זו הייתה עבורי המתנה המשמעותית ביותר".
האוסף נרכש בחודש שעבר מאספן פרטי בקרוליינה הצפונית ומיד הוטס לישראל. ידידת האוניברסיטה העברית, משפחת קראון-גודמן משיקגו, רכשה את המסמכים הנדירים מד"ר גארי ברגר. שווי האוסף נשמר כסוד כמוס, לבקשת המשפחה.
איינשטיין היה אחד האבות המייסדים של האוניברסיטה העברית והוריש בצוואתו את כתביו האישיים והמדעיים למוסד האקדמי. בכך, ייסד בעצמו את ארכיון אלברט איינשטיין, שהנגיש לציבור עד כה 80 אלף כתבי יד, התכתבויות, תמונות וחומרים מהישגיו המדעיים, פעילותו הציבורית וחייו האישיים.
"אני נרגש מאוד. קיבלנו את מתנת יום ההולדת הכי טובה שיכולנו לחלום עליה", סיפר לוואלה! NEWS פרופסור חנוך גוטפרוינד, נשיא האוניברסיטה העברית לשעבר ובהווה הראש האקדמי של ארכיון איינשטיין והאחראי על קידום מורשתו בעולם. "אנחנו מאוד גאים באיינשטיין ומורשתו. הוא אחד המייסדים של האוניברסיטה העברית והוא מי שבחר בה לבית הנצחי של המורשת האינטלקטואלית שלו. כל בן אדם בעולם צריך להיות גאה בו".
פרופ' גוטפרוינד הסביר כי "באוסף כמאה דפי עבודה של אינשטיין, רובם ממש בכתב ידו ובהם חישובים בהם הוא מפתח ומסכם את הרעיונות שלו. רוב רובם משנות ה-40, כשעבד עם ארנסט שטראוס האסיסטנט האחרון, בן למשפחה יהודית שהיגרה מגרמניה והגיעה לפלשתינה. הוא למד מתמטיקה באוניברסיטה העברית, הגיע לארצות הברית והתחיל לעבוד עם איינשטיין. צריך לזכור שבתקופה זו איינשטיין עבד על הניסיוניות לנסח את תורת השדות המאוחדת לגרביטציה ואלקטרו מגנטיות".
הדפים האלה הם חומר שיצריך לא מעט מחקר", טען פרופ' גוטפרוינד. "המחקר התחיל, אבל לא לגבי כולם ברור לנו למה הם כתובים כפי שהם כתובים, או באיזה הקשר איינשטיין כתב אותם ומאוד חשוב שיש לנו את המקור".
הוא הוסיף וציין גם את "המכתבים המעניינים לבן שלו ולידידו הקרוב שלו, בסו". היו לנו העתקים לא כל כך טובים, אבל כמו כל מוזיאון שרוצה ואן גוך מקורי, על פני רפליקה, עכשיו יש לנו את המקור". לדבריו, "הם חשובים להיסטוריה של התפתחות הרעיונות שלא נחקרו עדיין. המחקר ההיסטורי מתבצע כרונולוגית בשיתוף עם מערכת שיושבת במכון 'קאלטק' בקליפורניה. הם פרטנרים שלנו בפרסום כל חומר הארכיון והאוסף מגיע בזמן שאנחנו מגיעים כמעט לשנים שלו וטוב שהכול אצלנו עכשיו".
