מותם של שמונה נשרים מהרעלה בסוף השבוע עורר תגובות רבות בציבור בישראל וגרם לחשש כבד כי סיפור חייהם של נשרים ברמת הגולן מגיע לסופו. אולם, המקרה הקשה לא צריך להפתיע: מזה שנים רבות שחוזרת על עצמה תופעת מקרי הרעלת חיות בר ועופות דורסים בצפון המדינה.
זהו לא המקרה הראשון שבו נשרים מורעלים למוות, ובעבר אף היו מקרי תמותה בהיקפים גדולים מזה שהתרחש ביום שישי. הרעש שקם הפעם נובע מהעובדה שמותם של הנשרים מבשר כמעט בוודאות על הפרק המפואר בו חיו ברמת הגולן נשרים מקראיים. האזהרות כי היום הזה יגיע שבו ועלו - אך ההרעלות נמשכו.
משמר הגבול עצר היום (ראשון) חשוד בהרעלת הנשרים, גבר בן 30 מטובא זנגרייה, והמשטרה תבקש מחר את הארכת מעצרו. רשות הטבע והגנים עדכנה מוקדם יותר היום כי אחד הנשרים שהורעלו, שקיבל טיפול חירום בשטח ונשלח לבית החולים לחיות בר בספארי, התאושש ונמצא במצב טוב מאוד. "הנשר צפוי לחזור חזרה לטבע בימים הקרובים", מסרו ברשות. בנוגע לנשר נוסף, שנבדק בשטח, נמצא כי הוא לא נפגע מההרעלה והוא חזר כבר באותו היום לאזור המחייה שלו.
לקריאה נוספת:
"חיסול של אוכלוסייה שלמה": שמונה נשרים הורעלו למוות בגולן
בעקבות ההרעלה בסוף השבוע, קוראים בחברה להגנת הטבע לנקוט בצעדי ענישה מחמירים יותר. בחברה להגנת הטבע ניסחו הצעה לתיקון החוק לשמירה על חיות בר ומחר, עם שובה של הכנסת לעבודה, יתחילו להחתים חברי כנסת על ההצעה.
בחוק הנוכחי קיים איסור שימוש ברעל בציד. העונשים על מי שעובר על החוק הם שנה או שנתיים מאסר. בהצעה, שהגישה החברה להגנת הטבע לתיקון החוק נכתב כי תוחמר הענישה שתוטל על מי שיעבור על הוראות החוק, כך שניתן יהיה להטיל על מי שהפר את הוראות החוק עונש מאסר של שלוש שנים. הצורך בהחמרת הענישה נובע מהתפשטות התופעה של הרעלות בלתי חוקיות, חומרתן והשפעתן הקשה על הטבע הישראלי כולו, ועל הנשרים ועופות דורסים נוספים, המצויים בסכנת הכחדה בפרט.
עוד נכתב בהצעת תיקון החוק כי "מרגע גילוי מקרה הרעלה נדרשת פעולה מיידית של איתור המרעילים והרעל. לצורך כך מוצע לאפשר לפקחי רשות הטבע והגנים, במקרה של חשד סביר לביצוע עבירה על חוק זה, לערוך חיפוש ללא צו על אדם, כליו, וכל מקום אחר הנדרש לצורך איתור הרעל".
תיקון משמעותי נוסף קורא להעברת נטל הראיה על מחזיק במקרקעין שנמצאו בחזקתו רעל או חומר הדברה. בהצעה נכתב כי "אם נמצאו רעל או חומרי הדברה מפוזרים במקרקעין שבחזקתו של אדם, יראו את אותו אדם כמי שביצע בפועל את הפיזור או השימוש האמורים, אלא אם כן יוכיח שלא הוא עשה כן". ההסבר לכך הוא ש"על רקע הניסיון המצטבר, שלפיו מחזיקים במקרקעין או אלו שיש להם בהם זכות שימוש הם, על פי רוב, מזמיני עבודת הפיזור או השימוש ברעל ובחומרי ההדברה".
הרעלות, ירי והתחשמלות
המצב העגום שאליו הגיעה אוכלוסיית הנשרים בגליל ובגולן היה ברור כבר שנים. המגמה נראתה לכל מי שעוסק בתחום והאזהרות שבו ועלו.
עד לפני כ-60-70 שנים היו בצפון מאות זוגות נשרים, שרובם מתו מהרעלות מסיביות וכן מירי בנשק חם. השימוש ברעל בחקלאות הלך וגדל עד שנות ה-70 של המאה הקודמת. במקביל, החלה להתברר אז גם תופעת התחשמלויות הנשרים, שנגרמו בעיקר לאחר שנשרים עלו רטובים לקווי המתח לאחר ששתו מים משקתות הבקר.
לקראת סוף שנות ה-80, החלה להתעורר המודעות לשמירה על הנשרים ונבלמה מגמת הירידה במספרם, אחרי שכבר נכחדה כליל האוכלוסייה במערב הגליל. בשלב זה, החל גם פרויקט השבתם לטבע והחלה התאוששות האוכלוסייה.
עם זאת, מגמת הירידה נמשכה: הנשרים נעלמו כמעט לגמרי מנחלי הגליל המזרחי, דישון ועכברה, ונדחקו למצוקי גמלא. להרעלות היה חלק מרכזי בכך, וכשהמצב שברירי כל כך לכל שינוי לרעה יש משקל מכריע. כל הפרעה שמפרה את שיגרת חיי הנשרים פוגעת ביציבות האוכלוסייה, החל מהתחשמלות, רעש טיולי טרקטורונים וכלה במקרים של השלכות אבנים לתוך קני מלך העופות.
ההרעלה הגדולה ביותר הייתה ב-1998 שבה מתו בגולן 40 נשרים. ב- 2004 מתו מהרעלה 17 נשרים בנחלים דישון, עמוד, גמלא ויהודיה. ב-2007 שוב אירע גל הרעלות, אז הדבר ארע בשיאה של עונת הקינון, כשההורים המסורים הביאו לגוזליהם בשר מורעל.
יש מספר סיבות להרעלות: חלקן נעשות כניסיון של בוקרים לפגוע בזאבים שטורפים את העגלים שלהם, במקרים אחרים ההרעלות נעשות במסגרת סכסוכים בין בוקרים על שטחי מרעה, אז מרעילים למוות פרות זה לזה, באמצעות הרעל הקטלני "טמיק", המותר לשימוש במגבלות חמורות ביותר. במקרים אחרים, החקלאים מפזרים רעל נגד בעלי חיים, כגון חזירי בר, הגורמים לנזקים בשדותיהם. הרעלות אלה גורמות להרעלות משנה מהן נפגעים גם הנשרים. משנת 2001 נמצאו בישראל כ-150 נשרים מתים, מרביתם בצפון. סיבת המוות העיקרית הייתה אכילת בשר מורעל.
בשנת 2011 בדוח מבקר המדינה התייחס המבקר מיכה לינדנשטראוס לתחום חומרי ההדברה בחקלאות בישראל. בין השאר, מצא אז המבקר כי "היבטים רבים של פעילות ההדברה אינם מנוהלים בידי משרדי הממשלה הנוגעים בדבר: הפעילות אינה נרשמת בידי משרד ממשלתי כלשהו, ולכן אין מאגר מידע על החומר הנקנה, כמותו, דרגת רעילותו והשטח והגידול שלהם מיועד חומר ההדברה, ואין בדיקה בשטח של ההיערכות לריסוס ושל הריסוס עצמו על פי התקנות. היעדר ניהול הידע וההכשרות והיעדר הפיקוח תרמו לכשלים, לעתים מסוכנים מאוד, לרבות אי-מניעת פעולות לא חוקיות של חקלאים בשימוש בחומרי ההדברה". שמונה שנים עברו, והנשרים המתים שנמצאו ביום שישי ברמת הגולן העידו יותר מכל כי המדינה כשלה בתפקידה.
(עדכון ראשון 20:12)