כשרגע של הסחת דעת נגמר בטרגדיה: "טביעה יכולה לקרות לכל הורה"

בבית החולים זיו בצפת ממשיכים להילחם על חייו של הפעוט בן השנתיים שטבע אמש (שבת) בבריכה קטנה בצימר בעיר שבו נפשה משפחתו. המקרה העלה לסדר היום את סכנת הטביעה, הנחשבת לגורם השני בשכיחותו לתמותת ילדים אחרי תאונות דרכים.

עד כה, בשנת 2019 טבעו למוות חמישה ילדים. אריאל הרוש בן ה-55 מנהריה, הוא אביו של אחד מאותם ילדים - ליעד. "אשתי ואני ראינו אתמול בחדשות בטלוויזיה דיווח על האסון של אתמול וישר שנינו התחלנו לבכות", סיפר הרוש, שלפני חודש שכל עם אשתו עליזה את בנם בן השש. "מחר האזכרה שלו וזה בבת אחת הציף את הכל".

הפעוט שטבע אמש מאושפז במחלקה לטיפול נמרץ ילדים כשהוא מונשם ומורדם, וסביבו צוות רופאים מורחב, בהם מנהל המחלקה ד"ר יורי וינר, המומחה הבכיר ד"ר הלל פרנקנטל ועוד רופאים ואחיות. סכנה עדיין נשקפת לחייו והוריו אינם זזים ממיטתו. ד"ר פרנקנטל מסר שמצבו של הפעוט קשה מאוד ולא יציב, ועדיין לא ניתן לקבוע אם נגרם נזק מוחי בלתי הפיך כתוצאה ממחסור באוויר, עקב השהייה מתחת למים.

עוד בנושא:
ליעד הרוש טבע למוות ואיבריו נתרמו: "יחיה בתוך ילדים אחרים"

"אנחנו מתפללים לשלומו ולהחלמתו המהירה של הילד שטבע בצפת ומחזקים את ההורים שלו", אמר הרוש. "להורים באשר הם אנחנו אומרים תשמרו על הילדים שלכם. זה לא רכב שמתקלקל ואפשר להכניס אותו למוסך. אלה דברים בלתי הפיכים. הילדים האלה יקרים וקדושים. אסור לאבד תשומת לב לרגע, שום דבר לא שווה את זה".

הרוש הוסיף כי "אם הולכים לים אז תלכו רק לחופים מוכרזים ורק כשיש מציל ותחנת עזרה ראשונה. אין לזה קשר לעונת הרחצה, בכלל לא היה קיץ. אנחנו בכלל לא הלכנו לים. זה קרה אמנם בחוף הים, אבל אנחנו הלכנו לשחק בפארק השעשועים שבשכונה. זה גם לא קשור רק לטביעה. בשבוע שקרה לנו האסון, מתו שבעה ילדים מכל מיני סיבות שונות. אחד מת כשמטפלת האכילה אותו מרק ירקות שלא נטחנו כמו שצריך".

מנתוני ארגון "בטרם" לבטיחות ילדים עולה כי מאז שנת 2008 טבעו למוות בישראל 200 ילדים כי שנת 2018 הייתה שנה עם מספר חריג של טביעות - 37 ילדים טבעו למוות. מנתוני הארגון עולה כי כ-38% ממקרי הטביעות הם של תינוקות ופעוטות עד גיל ארבע. 52% מהמקרים מתרחשים בבית ובסביבת הבית.

"טביעה מתרחשת בדממה ובמהירות, וילדים צעירים נמצאים בסיכון גבוה יותר לטביעות", אמרה אורלי סילבינגר, מנכ"לית ארגון "בטרם". "זה קורה כי ילדים נמשכים למים באופן טבעי. אצל תינוקות ופעוטות עד גיל חמש, מרכז הכובד נמצא בחלק העליון של הגוף, לכן הם נוטים ליפול כאשר ראשם בתוך המים".

לדבריה, "הם עלולים לטבוע במים בעומק סנטימטרים בודדים - כאורך המרחק בין הפה לאף שלהם. ברגע שהפה והאף שלהם מכוסים במים, הם אינם יכולים לאותת כי הם במצוקה, ואינם יכולים לקום בצורה עצמאית. תוך שתי דקות מרגע הטביעה מתרחש איבוד הכרה. כעבור 6-4 דקות מתפתח נזק מוחי בלתי הפיך ועד מוות".

סילבינגר הוסיפה כי "הדרך הטובה ביותר למנוע טביעה היא לא להשאיר את הילדים ליד מקור מים אפילו לרגע ללא השגחה רציפה, במרחק נגיעה וללא הסחות דעת של מבוגר אחראי. באחריות כולנו למנוע את המקרה הבא".

הרוש הוסיף לדבריה כי "עכשיו יש אויב חדש - הטלפון. ואני אומר: אל תלכו לים או לבריכה עם טלפונים, ואם לקחתם פלאפון תשאירו אותו בתיק, או במצב השתק. תתעלמו מהם. תהיו 100% קשובים וערניים לילדים".

בארגון "בטרם" מציינים כי ליד כל מקור מים תינוקות ופעוטות עד גיל חמש חייבים השגחת מבוגר רציפה. בין ההמלצות בנוספות של הארגון - לוודא שהבריכה מגודרת, לקיים שיעורי שחייה מגיל חמש ולרוקן בריכות ביתיות בתום השימוש.

"כל הדברים האלה הם טריוויאליים, אין הורה שלא חושב עליהם", אמר לוואלה! NEWS אבא ששכל את בנו בן השלוש בשנה שעברה בטביעה שזכתה לתשומת לב ציבורית רבה. "לכל האנשים, הילד הוא הדבר הכי יקר שיש להם, ובכל זאת זה יכול לקרות לכל אחד. אתה לא יכול לעצור את הקדמה וטלפון נחוץ גם כדי להזעיק אמבולנס אם צריך".

האב סיפר כי "באותו יום גורלי אני באתי לבריכה בכלל בלי טלפון. ההתפתחות הטכנולוגית היא לא רק דבר רע. מכיוון שלאנשים יש חולשה לפעמים לא להקפיד על כל דבר ודבר, אולי בים אין מה לעשות, אבל בעולם כמו שלנו עם כל כך הרבה טכנולוגיה, צריך לשים בבריכות אמצעים טכנולוגיים מתקדמים שיימנעו את האסונות האלה וזה לא דבר בלתי אפשרי".

היזמים עומר בר אילן ורועי מור, בוגרי הטכניון ויוצאי רפא"ל שעבדו על פיתוח "כיפת ברזל", ואייל עמית שבא מעולם העסקים, התקינו כבר מערכת ניסיונית מסוג זה בבריכה שבה אירעה הטרגדיה המדוברת. "חד וחלק, לסיטואציה כזאת פיתחנו את הטכנולוגיה שלנו", אמרו היזמים מחברת לינקסייט (LYNXIGHT).

"זה קצת כמו כיפת ברזל במים", הסביר עמית. "הרבה ראייה ממוחשבת עם הרבה ניסיון בסביבת מים".

הפיתוח החל לפני כשנה. החברה לאחרונה העתיקה את מרכז הפיתוח שלה מקרית הטכניון לפארק ההייטק ביקנעם. לפני ארבעה חודשים הם גייסו מיליון דולר לסטארט-אפ שבמסגרתו ההתרעות מתקבלות לשעון חכם או לטלפון. "בסופו של דבר, הכול עניין של תשומת לב, והמערכת שלנו תסב את תשומת הלב של מי שצריך. בעתיד הטכנולוגיה שלנו תוכל לעבוד גם בבריכות פרטיות, אבל צריך להיות מי שיגיב. בכל מקום שבו אנשים ומים באים במגע. בינתיים, בפיילוטים, אנחנו מתרכזים בבריכות ציבוריות במלונות, מועדוני קאנטרי וקיבוצים", פירט עמית.

"הייעוד של המערכת הוא למנוע טביעה ולזהות מצבי מצוקה או מצבים שעלולים להוביל למצוקה בשלב מוקדם מאוד, שיאפשר תגובה מהירה. למשל ילד בן שלוש שנכנס לבד למים עמוקים גם אם עדיין אינו טובע כלל. או ילד שרץ ליד שפת הבריכה או מישהו מבוגר דווקא ששוחה מאד לאט. המערכת תדע לנתח ללא הרף את התנהגות הרוחצים בתוך המים ובעתיד גם את התנהלות אלה שבסביבתם". הוא הוסיף "חשוב לנו שמערכת כזו תהיה נגישה לכל", אבל נמנע מלנקוב במחיר המשוער למערכת, לכשתצא רשמית לשוק.