יום העצמאות ה-71

פעילים חברתיים וחוקרים מצטיינים: טקס פרס ישראל לשנת תשע"ט

הטקס הנועל את אירועי יום העצמאות, שהתקיים בבנייני האומה בירושלים. בין מקבלי הפרס: היוצרת נעמי פולני, וי"ר קרן רמון בשם רונה רמון. בנט בנאומו האחרון כשר חינוך: "מי שלא מרשה לעצמו להיכשל, לא יהיה אמיץ כדי לנצח". אדלשטיין שציין את יום שחרורו ממאסר נעדר מהטקס

  • פרס ישראל
  • ירושלים
צילוo: משרד ההסברה

טקס פרס ישראל, הנועל את אירועי יום העצמאות, נערך היום (חמישי) בבנייני האומה שבירושלים. הטקס התקיים במעמד נשיא המדינה ראובן ריבלין, ראש הממשלה בנימין נתניהו, סגן יו"ר הכנסת מאיר כהן, נשיאת בית משפט העליון אסתר חיות, ראש עיריית ירושלים משה לאון ושר החינוך נפתלי בנט - הממונה מטעם הממשלה על הפרס. יו"ר הכנסת יולי אדלשטיין, המציין היום את יום שחרורו ממאסר ברוסיה, נעדר מהטקס.

פרס ישראל הוא הפרס החשוב והיוקרתי ביותר הניתן בישראל. את הענקתו יזם בשנת ‏1953, שר החינוך דאז, בן-ציון דינור, והוא מוענק מאז באופן רצוף. מדי שנה מגישות ועדות השופטים לשר החינוך את המלצתן להענקת הפרס בתחומים שונים בהווית העשייה והיצירה בישראל. הזוכים הם אזרחי ישראל יחידים, או במקרים חריגים שותפי הישג שגילו הצטיינות מיוחדת, מצוינות ופריצת דרך בתחומם או שתרמו באופן מיוחד לחברה בישראל.

גובה הפרס השתנה במהלך השנים, וכיום הוא עומד על סכום של ‏75 אלף שקלים.

לקריאה נוספת
"מלאכי הנתינה": פרס ישראל למפעל חיים למייסדי "זכרון מנחם"
נעמי פולני תקבל פרס ישראל בתחום התיאטרון והמחול
פרס ישראל לשנת תשע"ט יוענק לרונה רמון על פעילותה החברתית

טוב לדעת (מקודם)

אלו חבילות הטלוויזיה המשתלמות בארץ עם הטכנולוגיה המתקדמת ביותר

בשיתוף YES
לכתבה המלאה
נתניהו, ריבלין וחיות יושבים בטקס, היום (עודד קרני, לע"מ)

בנט, בנאומו האחרון כשר החינוך, התייחס לשלושה מקרים בולטים בהיסטוריה היהודית בהם לקחו אישים פורצי דרך החלטה שוברת מוסכמות: נחשון בן עמינדב ביציאת מצרים, בנימין זאב הרצל טרם קום המדינה ודוד בן גוריון במלחמת העצמאות. "לעיתים קרובות, גורלו של הנחשון הוא שמזלזלים בך. אבל הנחשונים הם אלה שבונים את העולם. בזכות המעטים הללו, שמוכנים ליטול סיכון, שמוכנים להיאבק על דרכם כנגד כולם, שמוכנים לספוג ציניות והגחכה - העולם שלנו מתקדם. כל כלות פרס ישראל וכל החתנים היושבים כאן, כל אחת ואחד מהם הוא נחשון בתחומו", אמר בנט.

לסיום, התייחס השר לסיום כהונתו. "זכיתי בארבע השנים האחרונות להנהיג את החינוך של כל ילדי ישראל - חילונים, חרדים ודתיים, יהודים וערבים, בדואים, דרוזים וצ'רקסים, כולם היו ילדיי. תודתי העמוקה לכם, אזרחי ישראל, ולבורא עולם, על שהענקתם לי את הזכות לשרת אתכם. רק דבר אחד אני יכול לומר: עשיתי הכי טוב שיכולתי למענכם, עם ישראל, העם האהוב שלי". לדבריו, "יש עוד כל כך הרבה עבודה, ויש אנשים טובים לא פחות ממני שיעשו אותה. אתם בידיים טובות. אני אוהב את העם שלי, עם ישראל, ואת הארץ שלי, ארץ ישראל, בכל לבי. ואני מבטיח: בכל מקום שבו אהיה, לעולם לא אפסיק לתת כל שאוכל לְעם ישראל".

שר החינוך נפתלי בנט נואם בטקס, היום

ראשונה עלתה לקבל את הפרס פרופסור עדי קמחי, חוקרת בעלת שם עולמי במדעי החיים, מחלוצי פענוח מנגנון המוות התאי המתוכנת ביונקים. קמחי פיתחה גישות חלוציות לגילוי גנים חדשים בעלי תפקידי מפתח במנגנון ולפענוח מסלול מורכב זה בתאים אנושיים, במשפיע ישירות על תהליך ההתפתחות הנורמלית מחד והסרטנית מאידך. בעבודתה הרימה תרומה סגולית למדע ולרפואה. לקמחי גם תורמת במשך שנים רבות לטיפוח מדענים צעירים ונשים במדע.

לאחר מכן, קיבל את הפרס אהרן ממן, פרופסור בגמלאות באוניברסיטה העברית בירושלים, נשיא החברה לחקר התרבות הערבית יהודית בימי הביניים, ומאז שנת 2009 הוא סגן נשיא האקדמיה ללשון העברית בירושלים. ממן נמנה עם ראשי המדברים בתחומים רבים בחקר העברית ולשונות היהודים. תחומי המחקר שלו: חקר הלשון העברית וחוכמת הלשון בימי הביניים, לצד חקר לשונות היהודים בכלל ובצפון אפריקה בפרט.

בהמשך, עלתה נעמי פולני, יוצרת הפועלת זה שנים רבות לקידום התרבות המוזיקלית בישראל. במאית בקול, בתנועה ובעיקר בפיצוח משמעות המילים - מילות השיר העברי. פולני הנחתה וחינכה דורות של שחקניות ושחקנים, רקדנים ורקדניות, ועשתה זאת בהומור נדיר ובשפה ייחודית. בפועלה יצרה נעמי פולני סגנון ייחודי לתקופת ראשית הלהקות הצבאיות. ברגע מרגש במיוחד, פולני זכתה ליחס חם מהקהל, שעמד לכבודה, ולחיבוק מנפתלי בנט.

טקס פרס ישראל, היום (עודד קרני, לע"מ)

אחרי פולני, קיבל את הפרס אמנון בן-תור, פרופסור בגמלאות באוניברסיטה העברית, מגדולי הארכאולוגים הישראלים של ימינו. הוא בעל מעמד בולט ומוניטין בינלאומי ונמנה עם החוקרים המובילים את המחקר הארכאולוגי של ארץ ישראל. במשך כחמישה עשורים הוא עסק במחקר ובניהול חפירות ארכאולוגיות, ובראשם מפעל החפירות החשוב בחצור. הוא העמיד דורות של תלמידים והכשיר את הדור הבא של החוקרים.

דן איתן, פרופסור לאדריכלות שהניח את אבני היסוד של האדריכלות הישראלית בשישים השנים האחרונות, קיבל את הפרס אחרי בן-תור. איתן לימד כחמישים וחמש שנה בטכניון, עסק בפעילות עיונית, נשא בתפקידים ציבוריים מרכזיים, והוביל מאבקים ציבוריים. הוא תרם להתבססותה של המדינה הצעירה בקליטת עלייה ובתכנון למערכות הביטחון, לשיכון הציבורי למערכות החינוך והתרבות ולמגזר הפרטי.

פרופסור דבורה ברנשטיין, סוציולוגית־אנתרופולוגית וחוקרת חברתית, עלתה לאחר איתן. היא הובילה שינויים בפרדיגמות סוציולוגיות־אנתרופולוגיות בחקר החברה הישראלית מתוך הסתכלות רב־תחומית החובקת היסטוריה, אנתרופולוגיה, משפט וחברה. מחקריה, המפנים את הזרקור אל שולי החברה, מרימים תרומה ייחודית להבנת יחסי מרכז ופריפריה ולתיאור ההיסטוריה החברתית של חיי היום־יום.

ראובן ריבלין ונעמי פולני

לאחר מכן קיבל את הפרס אמנון בן-תור, פרופסור בגמלאות באוניברסיטה העברית, מגדולי הארכאולוגים הישראלים של ימינו. הוא בעל מעמד בולט ומוניטין בינלאומי ונמנה עם החוקרים המובילים את המחקר הארכאולוגי של ארץ ישראל. במשך כחמישה עשורים הוא עסק במחקר ובניהול חפירות ארכאולוגיות, ובראשם מפעל החפירות החשוב בחצור. הוא העמיד דורות של תלמידים והכשיר את הדור הבא של החוקרים.

דן יקיר הוא פרופסור במכון ויצמן, מבכירי החוקרים במדעי כדור הארץ בישראל וידוע גם ברחבי העולם. יקיר הוא מחלוצי מדידת יחסי הגומלין בין הביוספרה והאטמוספרה, ובמיוחד הדרכים שבהן הצמחייה משפיעה על הסביבה ועל האקלים. תוצאות מחקריו מעניקות למדע העולמי נתונים יחודיים על השפעת המערכת האקולוגית החצי־מדברית על אקלים כדור הארץ המשתנה.

אדם נוסף שקיבל את הפרס הוא מרדכי עקיבא פרידמן, פרופסור בגמלאות לתלמוד, מלומד רב־תחומי במדעי היהדות ומומחה עולמי לגניזת קהיר. מפעליו ארוכי השנים בחקר הגניזה הניבו פירות רבים וחשובים להבנת החברה היהודית במאות הראשונות של האלף השני לספירה בשורה של תחומים - בהיסטוריה, בהלכה ובמחשבה, בשפה ובתרבות.

חיים ומירי ארנטל, מקימי עמותת זכרון מנחם - המרכז הישראלי לסיוע ותמיכה בילדים חולי סרטן ובני משפחותיהם, הראשון מסוגו בישראל, עלו לקבל את הפרס לאחר מכן. העמותה שהקימו הפכה עם השנים למוסד ייחודי וידוע שצבר ניסיון וקשרים חובקי עולם. מאז ייסודה בשנת 1990, סייעה העמותה ל־47,753 ילדים חולים ובני משפחותיהם.

שר החינוך נפתלי בנט מעדכן את חיים ומירי ארנטל בזכייתם בפרס (צילום: דוברות שר החינוך)

לפני שאורנה סבן, יו"ר "קרן רמון" קיבלה בשמה של רונה רמון את הפרס, שרית חדד שרה את "התשמע קולי". רונה רמון הייתה אשת ציבור שתרמה לחברה ולמערכת החינוך בישראל. עקב מותו של בעלה, אילן רמון, האסטרונאוט הישראלי הראשון, ושל בנה אסף, טייס חיל האוויר, קיבלה עליה רמון את המשימה ליזום את הקמתה של קרן רמון במשרד המדע ואת עמותת קרן רמון. היא עסקה בקידום מיזמי חינוך שבהם לוקחים חלק מאות אלפי ילדים וסייעה ביצירת שדרת מנהיגות ערכית בקרב הדור הצעיר ובחיזוק הסולידריות בחברה הישראלית. רונה רמון הלכה לעולמה בחודש דצמבר האחרון לאחר מאבק ממושך במחלה קשה.

לבסוף, מירי ארנטל שהקימה יחד עם בעלה את עמותת "זכרון מנחם", דיברה בשם כלות וחתני הפרס. לדבריה, "השנה אנו נכנסים לשנת השלושים להקמת 'זכרון מנחם', ששמו הסמלי מזכיר לי כל יום למה יצאנו לדרך, וגם מנחם אותי. בדיוק את מה שהיה חסר לנו, אנחנו מספקים לאחרים: בית חם לילדים החולים, שאינם יכולים ללכת לגן ולבתי הספר; חוגים, עזרה בלימודים ולאחיהם העוברים גם הם סבל נפשי כבד".

בהמשך, אמרה ארנטל כי "הברכה שלי לכולנו ביום העצמאות הזה היא: פרופורציות. אני שומעת בדרך לזכרון מנחם את החדשות. בכל בוקר מחדש המדינה מתפרקת, הכל מתמוטט, רע ושחור. והנה למחרת עוברים לסערה הבאה, ושוב קודר... המלצתי לכם היא: בואו ליום אחד אלינו, לזכרון מנחם, ותקבלו שיעור בפרופורציה... תודו על הקיים, על הבריאות, על ה"יש"... תראו איך כל המגזרים פועלים ביחד בפְסִיפַס נפלא ומגוון, תראו כמה הנתינה, היא תכנית הפעולה הטובה ביותר".


(עדכון ראשון: 19:15)

עסקה בקידום מיזמי חינוך. רונה רמון (צילום: תמי בר שי ל-CHICBOX EVERYDAY PHOTOGRAPHY)

טרם התפרסמו תגובות

הוסף תגובה חדשה

בשליחת תגובה אני מסכים/הלתנאי שימוש
    לוגו - פיקוד העורףפיקוד העורף

    התרעות פיקוד העורף

      walla_ssr_page_has_been_loaded_successfully