פיקוד העורף הגל השקט

הגדרת ישובים להתרעה
      הגדרת צליל התרעה

      נושאים חמים

      איש הצללים שנהרג בג'נין - והפך לאגדת מערכת הביטחון

      לוחם ימ"מ מפקח ששון מורדוך נהרג במבצע ללכידת מבוקשים בג'נין. על חלקו בקרב הקשה זכה לעיטור האומץ לאחר נפילתו. אחותו אתי אבידן מספרת על הלילה המר שבו נתבשרה על מותו, על המפגש המרגש 27 שנים אחרי המבצע עם רנ"ג ר' שלחם עם אחיה ועל הגעגועים שלא מרפים

      איש הצללים שנהרג בג'נין - והפך לאגדת מערכת הביטחון
      צילום: רוני כנפו, עריכה: ניב מעוז ואיתי עמרם

      27 שנים חלפו מאז נפל בקרב מפקח ששון מורדוך לוחם הימ"מ. מותו במבצע שהתנהל בבית בשולי הכפר ענדה שליד ג'נין, נותר מאז כפצע מדמם בליבם של אמו, אישתו, שני ילדיו וחמשת אחיו ואחיותיו. הכאב על לכתו מקונן גם בקרב לוחמי יחידת העלית שמזוהה יותר מכל יחידה משטרתית אחרת עם הלחימה בטרור הפלסטיני.

      בליל העשירי לדצמבר 1992, שב"כ וצה"ל יצאו במבצע ללכידת מבוקשים בנפת ג'נין. הכוחות דלקו אחר בכיר המבוקשים ופעם אחר פעם הוזעקו לוחמי הימ"מ כדי ללכוד את המחבל, שנמלט רגע לפני שהצליחו לסגור עליו. באותו זמן מפקח ששון מורדוך שהה בביתו עם אישתו ושני ילדיו, לירן בת הארבע וגיא התינוק בן הארבעה חודשים. אלא שאז התקבל מידע מדויק על מקום המסתור - ומורדוך יצא ליחידה כדי להצטרף למבצע.

      לקריאה נוספת:
      זוכרים את הנופלים: יום הזיכרון לחללי צה"ל ונפגעי פעולות האיבה
      ריבלין בטקס יום הזיכרון לחללי צה"ל: לא נשקוט עד שהנעדרים ישובו לכאן
      במקביל לקריאות "בוגדים": טקס הזיכרון הישראלי פלסטיני התקיים בת"א

      אחותו של ששון מורדוך, אתי אביטן (ראובן קסטרו)
      חלק ממשפחת הימ"מ. אתי אבידן בחדר ההנצחה לזכרו של אחיה, השבוע (צילום: ראובן קסטרו)

      בעזרת שני סייענים, הצליח כוח ימ"מ להתגנב אל המבנה שבו הסתתר המבוקש. הכוח סגר על המקום ובהתאם לנוהל - מפקד המבצע כרז ליושביו לצאת ולהיכנע. לאחר יציאתם של דיירים בלתי מעורבים, ושני הסייענים - נכנסו כמה לוחמים כדי לסרוק את חדרי הבית ולפתע נפתחה לעברם אש תופת.

      רונן רזיאלי, אחד הלוחמים נפצע אנושות בתקרית ונותר בגפו תחת אש בקצה המבנה. מורדוך רץ אל הבית, זחל לעבר הפצוע תחת אש כבדה ובחירוף נפש הצליח לגרור את חברו שאפודו היה כבר ספוג בדם מחוץ למבנה לצורך קבלת טיפול רפואי. בזכות אומץ לבו של מורדוך ניצלו חייו של רזיאלי.

      לאחר פינוי הפצוע, החליטו מפקדי המבצע שלא לסכן את לוחמי הכוח והחלו לירות 15 טילי נ"ט לעבר בית המבוקש. המבנה עלה באש ובהחלטת הפיקוד הבכיר בשטח הובאה למקום כבאית לכבות את הדליקה כדי שבהמשך ייכנס הכוח ויימצא את גופת המחבל.

      ששון מורדוך (ראובן קסטרו)
      הפך לאגדה במערכת הביטחון. ששון מורדוך (צילום: ראובן קסטרו)

      עם כיבוי השריפה - נדרש חבלן לצורך סריקת הבית ממטענים או נפלים. מורדוך, שהוכשר לכך, חזר עם שני לוחמים נוספים למבנה. עם כניסתם נפתחה לעברם אש והשלושה נפצעו. בשלב מסוים נלכד מורדוך בתוך המבנה המפויח ולא הצליח לחלץ עצמו החוצה. במשך חצי שעה שכב לבדו פצוע במקום וכלב לחימה נשלח למבנה כדי לסמן היכן מסתתר המחבל. אלא שהכלב נצמד למורדוך ובכך למעשה זיהה המחבל את מקומו וירה לעבר הלוחם הפצוע.

      "הוא הספיק לזעוק במכשיר הקשר 'הוא יורה עלי, הוא יורה עלי'", משחזרת השבוע אחותו של מורדוך, אתי אבידן. את הלילה המר שבו נפל אחיה, היא זוכרת לפרטים והגעגועים לאח שלא ישוב אינם מרפים. משפחת מורדוך היא משפחה של אנשי משטרה. חמישה מבין ששת האחים שירתו בארגון ושלושה מהם היו נשואים לשוטרים. אבידן עצמה שימשה כרל"שית של מפקד משטרת שומרון ואת הבשורה המרה על מות אחיה היא קיבלה מבעלה ששירת אז כקצין במשטרת שומרון.

      על הלילה שבו נתבשרה על מותו היא מספרת בעיניים בורקות ומתקשה להסתיר את הדמעות. לקראת השעה שמונה בערב התקשר אליה בעלה שהיה קצין תורן. "לא משנה כמה שנים יעברו, את השיחה הזאת ואת הלילה הזה אני לא אשכח. גרנו אז במעלה אפרים ושרתנו במרחב שומרון, הטלפון צלצל הייתי עסוקה בארוחת ערב ובמקלחות לילדים. בעלי אמר לי: 'אתי יש עכשיו פעילות של הימ"מ בג'נין'. אמרתי לו: 'אוקי' אבל אז הוא אמר לי: 'יש שם פצועים איפה אחיך?' אמרתי לו: 'ששון בבית. הוא לא עובד היום'.

      ששון מורדוך (ראובן קסטרו)
      "הוא הספיק לזעוק במכשיר הקשר ׳הוא יורה עלי הוא יורה עלי׳״. תמונתו של מורדוך החדר ההנצחה (צילום: ראובן קסטרו)

      כמה שעות אחרי לפני שנרדמה שוחחו השניים שוב. "בעלי סיפר לי שבקרב בג'נין היה לימ"מ הרוג ופצועים. לא חשבתי שאני צריכה להתקשר לברר כי ידעתי שאחי בבית ולא בפעילות. בשעה שלוש לפנות בוקר הטלפון שוב צלצל. אחותי הקטנה הייתה מעבר לקוו. עשיתי אחד ועוד אחד שמעתי את הבכי בקול שלה והבנתי שששון נהרג".

      ויתר על הדרגות כדי להישאר ביחידה

      מורדוך גדל עם ששת אחיו בבית שמש. אבידן מספרת כי כבר בילדותו היה ילד סקרן וחסר פחד. "גדלנו שישה אחים בחדר אחד בדירה של חדר וחצי בבית שמש", היא מתארת. "ששון היה ילד נמרץ סקרן וחסר פחד. כששכן איבד את המפתח היו קוראים לששון שיטפס על המרזב ויכנס דרך החלון. היה לו חוש טכני. הוא בנה לנו קורקינט מעץ ואפילו תיקן אופניים".

      בגיל 18 היה ברור למשפחה שהוא יתגייס ליחידה קרבית. מורדוך בחר להתנדב לשירות כלוחם בצנחנים ויצא לקורס מ"כים. הוא לחם בלבנון במבצע של"ג ועם שחרורו ב-1984 התגייס לימ"מ. "הוא התקשר אליי הייתי אז שוטרת צעירה ושאל אותי על הימ"מ ואמר שהוא רוצה להתגייס ליחידה. אמרתי לו: 'אני לא מכירה את היחידה', הוא אמר לי: 'זאת יחידה שעושה דברים רציניים'. אמרתי לו: 'תעשה מה שטוב לך'. הוא התגייס ופרח ביחידה זאת הייתה לו למשפחה השנייה בעצם לפעמים היא הייתה לו למשפחה הראשונה", היא מתארת.

      אבידן מספרת כי אחיה היה מסור לעבודתו ולפעמים בילה שעות מעטות עם משפחתו. "הוא היה עושה משמרת, הולך הביתה לשעתיים וחוזר ליחידה. מורדוך יצא לקורס חבלה ואחר כך יצא לקורס קצינים. כשסיים את הקורס התברר לו כי אין תקן ביחידה לקצין חדש. הוא היה אמור להיפלט מהיחידה כדי לקבל תפקיד קצונה. הוא סירב. והודיע כי הוא מוותר על הדרגות כדי לחזור ולשרת כלוחם ביחידה. רק לאחר שנפל הוענקו לו דרגות הקצונה", היא מספרת.

      ששון מורדוך היה בן 30 בנופלו. לאחר מותו הוענק לו עיטור האומץ על הצלת הלוחם באותו קרב בג'נין, והוא הפך לאגדה במערכת הביטחון הישראלית.

      אחותו של ששון מורדוך, אתי אביטן (ראובן קסטרו)
      ״מורדוך היה כמו אבא בשבילנו הלוחמים הצעירים. הוא דאג לנו, הוא ליווה אותנו״. אבידן עם רנ"ג ר' במפגש המרגש בחדר ההנצחה (צילום: ראובן קסטרו)

      המפגש המרגש עם הלוחם בחדר ההנצחה

      מעל 30 שנים שירתה אבידן במשטרה, תשע שנים מתוכן כקצינת נפגעים ורווחה של מג"ב דרום. בתפקידה זה היא טיפלה בין היתר במשפחות השכולות של היחידה. "הייתי מגיעה לבתי עלמין ובוכה לא יודעת אם על החלל או על אחי", היא מתארת. אחרי תשע שנים הבינה כי משא השכול כבד עליה וביקשה ממפקדיה לעבור תפקיד.

      באותו זמן התפנה תפקיד בימ"מ ביחידה שבה שירת אחיה. היא הגיעה לראיון אצל מפקד היחידה אך הפצירה בו כי לא יתייחס אליה כאל "אחות של מורדוך" ויקבל אותה בזכות כישוריה. אבידן התקבלה לתפקיד אבל במג"ב דרום סרבו לוותר עליה וביקשו שתישאר. לאחר לבטים החליטה לוותר על התפקיד הנכסף ביחידתו של אחיה.

      הקשר של משפחת מורדוך עם הימ"מ מעולם לא התנתק. 27 שנים חלפו מאז נפילתו של מורדוך אולם בכל יום זיכרון וביום האזכרה לנפילתו, לוחמי היחידה הגיעו אל בית עלמין ולאחר מכן עלו לבית המשפחה בבית שמש. הם היו יושבים בבית - אך סירבו לדבר על מה שארע בקרב הקשה. "הם היו באים לוחצים יד ושותקים. הבנו שגם להם זה קשה", אומרת אבידן.

      השיחה עם אבידן מתקיימת בחדר ההנצחה שהקימה היחידה לזכרו של אחיה. אל המקום הגיע גם רנ"ג ר' שהשתתף במבצע ללכידת המבוקש בג'נין יחד עם מפקח מורדוך. את שמו הכירה אבידן אך מתברר כי השניים מעולם לא נפגשו או שוחחו בעבר.

      ששון מורדוך (אתר רשמי)
      "עשיתי אחד ועוד אחד שמעתי את הבכי בקול שלה והבנתי שששון נהרג״. (צילום: ראובן קסטרו)

      "מורדוך היה כמו אבא בשבילנו הלוחמים הצעירים. הוא דאג לנו, הוא ליווה אותנו", סיפר לאחות הנרגשת. במשך דקות ארוכות העלה זיכרונות מהשירות המשותף עם חברו שנפל בקרב. בין היתר, השתתף מורדוך במבצע החילוץ של אוטובוס האמהות ליד דימונה. בעיניים דומעות הקשיבה אבידן לסיפורים על אחיה הגיבור. כשהוא נשאל על אותו מבצע בג'נין גם הוא מתקשה להסתיר את הדמעות.

      גם 27 שנים אחרי אותו לילה ארור רנ"ג ר' מתקשה לספר באריכות לאחות של מפקדו הנערץ על מה שהיה. בקצרה הוא מתאר לה כיצד מורדוך רץ לבית הבוער כדי להציל את הלוחם הפצוע. ואז חותם: "לקרב יש מורכבות והחלטות שמתקבלות הן לא פשוטות".

      לפני שלוש שנים פרשה אבידן מהמשטרה. השבוע, היא זכתה לטלפון מהימ"מ שהוביל לסגירת מעגל. סיפרו לה כי קצינת הרווחה של היחידה יוצאת לחופשת לידה וביקשו שתגיע למלא את מקומה. לדבריה, למורדוך נולדו לאחר מותו שתי נכדות, "אני מדמיינת אותו משחק עם נכדותיו בכל יום, ולא צריכה את יום הזיכרון. לאחר לבטים הבנתי שאני באה לפה לסגור מעגל לטפל בלוחמים החברים של אחי ולטפל במשפחות השכולות של היחידה שאני אחת מהן".