פיקוד העורף הגל השקט

הגדרת ישובים להתרעה
      הגדרת צליל התרעה

      נושאים חמים

      ההזדמנות התפרשה ככניעה: ישראל מדברת עם חמאס - אך לא מבינה ערבית

      בבוקר הראשון של הרמדאן, חמאס מציג שיפור ביכולות התקיפה והתגוננות בכיריו, אך הוא אינו יכול להציג לציבור בעזה אופק כלכלי או מדיני וממשיך במאמציו להסיט את הביקורת מבית. בשורה התחתונה - ישראל נכנעה שוב לסחטנות

      ההזדמנות התפרשה ככניעה: ישראל מדברת עם חמאס - אך לא מבינה ערבית
      צילום: אמיר בוחבוט

      הבוקר שאחרי סבב הלחימה האחרון בין ישראל לחמאס, נראה בדיוק כמו הבוקר שלפני. כאילו דבר לא קרה. למעלה מ-700 רקטות נורו לעבר ישראל, ארבעה ישראלים ו-24 פלסטינים נרגו, הנזק לתשתיות ברצועה גדול והנה אנו שוב מוצאים עצמנו בהפסקת אש רעועה כתמיד, ללא שינוי קל שבקלים במצב בין חמאס וישראל. או כפי שאומר המשפט המפורסם בערבית: טיטי טיטי, זאי מא רוחתי זאי מא ג'יתי - כפי שהלכתי ככה באתי.

      לשני הצדדים אין הישגים להתהדר בהם או מהלך שניתן להצביע עליו כשובר שיוויון. חמאס וישראל הוכיחו שהיכולות הצבאיות שלהן השתפרו - הקטלניות של הרקטות, היכולת שלהן לגבור על מערכת "כיפת ברזל" פעמים רבות, הפגיעה המינימלית היחסית באנשי חמאס. כל אלה מעידים על השיפור המתמיד של הזרוע הצבאית לקראת המערכה הבאה.

      לקריאה נוספת:
      אחרי הדיווח על השגת הפסקת אש: הוסרו מגבלות ההתגוננות | עדכונים שוטפים
      גדעון סער: "הפסקת האש נעדרת הישגים לישראל"
      הבעל נהרג באסון המסוקים, בן הזוג מטיל הנ"ט: הטרגדיה הכפולה של איריס

      עזה לאחר הפצצות חיל האוויר, 5 במאי 2019 (רויטרס)
      סיבה לדאגה. עזה לאחר תקיפות חיל האוויר, אתמול (צילום: רויטרס)

      מנגד גם צה"ל שיפר את בנק המטרות שלו, הצליח לפגוע, כך נראה, ביעדים צבאיים חשובים לחמאס ואפילו הראה את יכולתו לבצע סיכול ממוקד בפעיל שניסה להישאר מתחת לרדאר המודיעיני - אותו שליח כספים בין איראן לבין הארגונים הפלסטינים ברצועה שחוסל אתמול.

      ועדיין יש פה כמובן הרבה סיבות לדאגה בצד הישראלי. ניכר שהארגון העזתי למד להתגונן. כל בכיריו ופעיליו המרכזיים הצליחו לצאת ללא פגע ובשעת הסלמה צוללים מיד מתחת לפני הקרקע, למערך המנהרות והבונקרים שהארגון הקים מתחת לעזה. גם יכולות השיגור שלו מרשימות וכן מערך השליטה והבקרה. כל אלה צריכים לעורר סימני אזהרה בצד הישראלי.

      תקיפה בעזה, 5 במאי 2019 (רויטרס)
      בלי אופק כלכלי, לבטח לא מדיני. עזה לאחר תקיפות חיל האוויר, אתמול (צילום: רויטרס)

      הבעיה הגדולה מבחינת חמאס היא שגם בבוקר הראשון של חודש הרמדאן, הוא אינו יכול להציג בפני הציבור העזתי אפילו קצה של אופק כלכלי, ובוודאי שלא מדיני. זאת אף על פי שרבים מקרב תושבי הרצועה הביעו בימים האחרונים נכונות ללכת להסלמה רבתי, ולו רק כדי להביא לשינוי במצב. ייתכן שהכסף הקטארי ייכנס בימים הקרובים אך הוא לא ישנה את תמונת המצב הכוללת: שיעור אבטלה שעומד על כ-51%, עוני מחפיר, מצוקה קשה ומה לא.

      חמאס מצדו לא עושה דבר כדי לסייע לאוכלוסייה המקומית מלבד הטלת מסים נוספים שמשמשים לבניית תשתיות צבאיות נוספות (מנהרות ובונקרים לבכירי חמאס כבר אמרנו?) אך לא לשיפור המצב בעזה. בציבור נוצרת תסיסה מסוימת כלפי הארגון. אומנם לא באופן שיוציא את ההמונים לרחובות אך כן לביקורת שנרשמת נגד חמאס ברשתות החברתיות. ומכאן שייתכן וסבב הלחימה האחרון היה גם בגדר ניסיון של חמאס להסיט את האש הציבורית בעזה מהארגון, לעבר ישראל.

      תקיפת מבנה מערך הסייבר של חמאס, 5 במאי 2019 (דובר צה"ל)
      הבכירים הסתתרו במנהרות. תקיפת מבנה מערך הסייבר של חמאס, אתמול (צילום: דובר צה"ל)

      ובשורה התחתונה, אנו שוב מוצאים עצמנו שבויים בידי אותה החלטה מלפני כחצי שנה לאשר העברה של כסף קטארי מזומן לקופת חמאס שיועדו לתשלום משכורות לאנשיו. הכסף המזומן הזה התפרש בצורה אחת בלבד בערבית: כניעה של ישראל לניסיון סחיטה של חמאס. ניכר שמי שסגר את אותה עסקה מול חמאס בצד הישראלי, אם מהמוסד ואם בלשכת ראש הממשלה, דיבר אולי ערבית אך מעולם לא הבין אותה.

      מה שנראה אולי בצד הישראלי כאפשרות לעשות עסקה עם חמאס התפרש שם כחולשה שיש לנצל. ומכאן שברגע שהכסף הקטארי התעכב הפעם ולא בגלל ישראל, מיד מיהר חמאס לדרדר את המצב לעימות נרחב יותר מהרגיל, מתוך מחשבה ואמונה שמה שעבד לפני כחצי שנה יעבוד שוב הפעם. והנה זה פלא, כנראה שחמאס צדק. הקטארים נזכרו להתערב, באיחור אומנם, אך הכסף צפוי לעבור לרצועה בקרוב.