פיקוד העורף הגל השקט

הגדרת ישובים להתרעה
      הגדרת צליל התרעה

      נושאים חמים

      זמני המתנה ארוכים ותרופות יקרות: התמונה הקשה על קופות החולים

      מסקר שנערך ע"י מכון ברוקדייל, עולה כי לצד שמירה על שביעות רצון מקופות החולים, קיים חוסר ביטחון לגבי קבלת סיוע בעת מחלה קשה. בנוסף, חולים רבים טענו כי יוותרו על תרופה או טיפול רפואי בשל מחיר גבוה ומרחק מקופת החולים. ליצמן: "מכירים את הצרכים ואת האתגרים"

      אנשים מתחסנים לשפעת בסניף קופת חולים לאומית בתל אביב (אבי כהן)
      72% מכלל הנשאלים דיווחו כי הם סומכים על רופא המשפחה שלהם (צילום אילוסטרציה: אבי כהן)

      60 אחוזים מכלל מבוטחי הבריאות מאמינים שאם יחלו במחלה קשה, הסיכוי שיקבלו במהרה שירות רפואי למחלתם תלוי בהיקף הקשרים האישיים שלהם בתוך המערכת הרפואית. מצד שני, אחד מכל עשרה מבוטחים ויותר בשנה החולפת על טיפול רפואי או תרופה בגלל מחירה. נתונים אלה ועוד רבים נחשפו הבוקר (ראשון) במסגרת סקר חדש שמפרסם מכון ברוקדייל. ממצאי הסקר העיקריים מציגים תמונה מורכבת של חוויית הציבור במערכת הבריאות: מצד אחד שביעת רצון גבוהה, ומצד שני ביטחון נמוך בקבלת טיפול וביכולת לממנו בעת מחלה קשה.

      עוד עולה מן הסקר, כי רוב המבוטחים, כ-85%, פנו במהלך השנה החולפת לרופא המשפחה, דבר המצביע על ירידה באחוז הפניות משנת 2016, שעמד על 89%. 72% מכלל הנשאלים דיווחו כי הם סומכים על רופא המשפחה שלהם, כשמבוטחי מכבי ולאומית דיווחו על שיעורים גבוהים מממוצע זה (76% ו-75%, בהתאמה). באשר לביקורים אצל רופאים מומחים, כ-60% מכלל הנסקרים דיווחו שביקרו אצל רופא יועץ דרך קופת חולים בחצי השנה שלפני הסקר, כשחמישית מהמרואיינים, דיווחו על קושי במציאת רופא יועץ שהתאים לצורכיהם. שיעור המדווחים על קושי היה הנמוך ביותר בקרב מבוטחי מאוחדת (17%).

      עוד בוואלה! NEWS
      תקציבים ייעודיים והוספת רופאים: המלצות הוועדה לשיפור מערך האשפוז
      בהלת החצבת: מאות הורים הגיעו עם ילדיהם למרפאות כדי להתחסן
      60% מחוסנים לשפעת, 5% צורכים תרופות מעל למינון: דוח ממדי איכות הרפואה

      סקר שביעות רצון מקופות החולים מבחינת רופאי משפחה (עיבוד תמונה)

      באשר לזמן המתנה לפגישת הייעוץ עם הרופא המומחה, עולה מן הסקר כי אחד מכל שלושה מבוטחים המתין יותר מחודש לביקור; השיעור הנמוך של הממתינים מעל חודש נרשם בקופת חולים מאוחדת - 24%. המתנה ארוכה גורמת לייאוש רב אצל המבטחים, כשבפועל 29% מהמרואיינים דיווחו שוויתרו על טיפול רפואי כלשהו בגלל זמני המתנה.

      חמישית מבעלי ההכנסה דיווחו בשיעורים גבוהים מהממוצע כי הם מוותרים על רכישת תרופות וטיפולים רפואיים בשל מחירם, ו-18% ויתרו על השירותים בגלל המרחק מקופת החולים. גם לזמני המתנה יש השפעה מכרעת על רכישת התרופות והטיפולים הרפואיים, כש-32% בעלי הכנסה בחמישון התחתון דיווחו כי ויתרו על הרכישה בגלל ההמתנה המרובה לתרופה והשירות הרפואי.

      סגן שר הבריאות ח"כ יעקב ליצמן, אמר בתגובה לתוצאות הסקר כי "בחינות ההשוואה במערכת הבריאות חשובות ומסייעות בידינו לייעל ולשפר את המערכת בהתאם לעמדות הציבור. הנתונים משקפים את יציבות המערכת ויכולותיה, ובמקביל גם את הצורך שלנו להוסיף ולחזק את מנגנון שירותי הבריאות שניתן לאזרחים, בראשם קופות החולים". ליצמן המשיך ואמר כי "אנו מכירים את הצרכים ואת האתגרים בשטח ונמשיך לפעול לקידום מערכת הבריאות למען ציבור החולים".

      סקר שביעות רצון מקופות החולים מבחינת קשרים (עיבוד תמונה)
      סקר שביעות רצון מקופות החולים מבחינת רפואה דחופה (עיבוד תמונה)

      פרופ' מייקל הרטל, מנכ"ל מכון מאיירס-ג'וינט-ברוקדייל אמר כי "מדובר באחד הסקרים המרכזיים והחשובים על מערכת הבריאות שמבוצע בישראל. נציגי קופות החולים ומשרד הבריאות, מתוך הכרה באחריותם הרבה כלפי תושבי המדינה, החליטו יחד לערוך כל שנתיים סקר מדעי, קפדני, אובייקטיבי ומייצג בקרב לקוחות מערכת הבריאות". הרטל מסביר כי הסקר בא במטרה לזהות חוזקות אותן יש לשמר במערכת, ותחומים בהם ניתן לחזק את מערך השירותים למבוטח. "מכון ברוקדייל גאה להיות חלק ממסורת זו במשך יותר מ-20 שנה", אמר.

      מכון מאיירס-ג'וינט-ברוקדייל עוקב כבר מאז 1995 אחר תפקוד מערכת הבריאות מנקודת מבטם של המבוטחים. הסקר האחרון נערך באוגוסט-דצמבר 2018 בניהולם של ד"ר שולי ברמלי-גרינברג ועירא יערי, ובליווי ועדת היגוי שהיו שותפים בה נציגי כל קופות החולים, משרד הבריאות, משרד האוצר, המוסד לביטוח לאומי, ארגוני צרכנים והאקדמיה.

      סקר שביעות רצון מקופות החולים מבחינת יוקר מחייה (עיבוד תמונה)

      שאלון המחקר בסקר זה כלל את המדדים הקבועים: שביעות רצון מרמת השירות, מדדים לבחינת רפואה ראשונית ושניונית, הערכת תפקוד מערכת הבריאות, תחושת ביטחון במערכת, מדדי נגישות וזמינות ומדדי שימוש בשירותים רפואיים מקוונים. בשנה זו נבדקו גם הנושאים הספציפיים האלה: קשיים בתהליך קביעת תורים, רצף הטיפול בין בתי החולים לקהילה, דעת המבוטחים לגבי הוצאות הממשלה על בריאות לעומת הוצאותיה על תחומים אחרים, אמון במערכת הבריאות ומדדי שביעות רצון נוספים. איסוף הנתונים התבצע במכון ברוקדייל על ידי צוות איסוף נתונים בהובלתו של לב ז'יבייב ובליווי צוות המחקר.

      המדגם בסקר הנו מדגם מייצג של האוכלוסייה הבוגרת בישראל (בני 22 ומעלה). במדגם נכללו בעלי טלפונים נייחים, בעלי טלפונים נייחים וניידים ובעלי טלפונים ניידים בלבד, ורואיינו 3,508 איש בשלוש שפות (עברית, ערבית ורוסית). שיעור ההיענות עמד על 62%.