60% מחוסנים לשפעת, 5% צורכים תרופות מעל למינון: דוח ממדי איכות הרפואה

הדוח, שפורסם מטעם המכון הלאומי לחקר מדיניות הבריאות, מעלה כי 5% מבני ה-65 ומעלה צורכים תרופות הרגעה ושינה מעבר למה שממליץ להם הרופא. עוד מפרסם הדוח כי שיעור ביצוע בדיקות הממוגרפיה בקרב נשים שמצבן החברתי־כלכלי חלש הנו מתחת לממוצע, ועמד על 65 אחוזים בלבד

בשנת 2017 עמד השיעור הממוצע של קבלת חיסון שפעת בבני 65 על 61 אחוזים. (צילום: ראובן קסטרו)

60 אחוזים מכלל האזרחים המבוגרים החיים בישראל התחסנו נגד שפעת - כך עולה הבוקר (רביעי) מדוח חדש שפרסמה התוכנית הלאומית למדדי האיכות לרפואת הקהילה בישראל. הדוח, המכיל גם נתונים נוספים אחרים, הנו מטעם המכון הלאומי לחקר מדיניות הבריאות, שבראשו עומדת פרופ' רונית קלדרון-מרגלית, ביה"ס לבריאות הציבור של הדסה והאוניברסיטה העברית. עוד עולה מהדוח כי עשרות אלפי מבוגרים (חמישה אחוזים מכלל בני ה-65 ומעלה) צורכים מינון יתר של תרופות הרגעה ושינה מעבר למומלץ מצד רופאיהם המטפלים.

במסגרת דוח זה, מוצגים מספר מדדים נבחרים לפי קופות החולים במספר תחומים, למשל: ביצוע בדיקות סקר לסרטן השד (ממוגרפיה) ולסרטן המעי הגס, קבלת חיסונים נגד שפעת ונגד חיידק הפניאומוקוק בבני 65 ומעלה, שימוש בבנזודיאזפינים (תרופות הרגעה ושינה) בבני 65 ומעלה ועוד. מדדים אלו הנם בעלי חשיבות לבריאות הציבור, והם משקפים עשייה רחבת היקף ברפואת הקהילה. ערכי המדדים מוצגים בחלוקה לפי קופה, מין, גיל ומצב חברתי־כלכלי. חלוקה זו מבוססת על ממצאי מפקדי האוכלוסין של הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה.

בשנת 2017 עמד השיעור הממוצע של קבלת חיסון שפעת בבני 65 על 61 אחוזים. ב"שירותי בריאות כללית" למשל, היה נתון המחוסנים בקרב המבוגרים הגבוה ביותר ועמד על 63 אחוזים. אחריהם, קופת חולים "לאומית" עם 62.4 אחוזים של מתחסנים בקרב המבוטחים המבוגרים, אז קופת חולים "מאוחדת" עם 57.7 אחוזים מכללים המתחסנים המבוגרים שמבוטחים בקופה, ואחרונים, "מכבי שירותי בריאות" עם 55.7 אחוזים מחסונים מכלל המבוטחים המבוגרים שמטופלים בקופת החולים.

עוד בוואלה! NEWS
עקב הידרדרות במצב רעייתו: ריבלין קיצר את ביקורו בקנדה
ארה"ב: אישה סינית נכנסה למועדון של טראמפ ועליה מכשיר עם תוכנה זדונית
פייגלין: "החירות היא תנאי שיום אחד נבנה את בית המקדש"

עוד בוואלה! NEWS

הכל יהיה בסדר: 3 טריקים שיגרמו לכם להרגיש ממש טוב

לכתבה המלאה
צילום מסך

מחלת השפעת היא מחלה זיהומית נגיפית המתבטאת לרוב בחום גבוה, צמרמורות, כאבי גרון ושיעול, כאבי שרירים וראש, ותשישות. השפעת העונתית היא גם גורם חשוב בתחלואה ובתמותה. הסיבוך המרכזי הנמדד בעקבות שפעת הוא דלקת ריאות, אך ככל הנראה, תחלואה בשפעת מחמירה תחלואה כרונית קיימת ותורמת לתמותה בעונת החורף ממחלות ריאה ולב.

גורמי סיכון לסיבוכי המחלה הנו בין היתר גיל (קשישים או ילדים צעירים מאד, נשים הריון, ואנשים הסובלים מחלות רקע כרוניות). הטיפול בשפעת כולל בדרך כלל טיפול תומך וטיפול בסיבוכי המחלה, שהם דלקת ריאות ומצוקה נשימתית. לאור זאת, האמצעי היעיל ביותר הינו מניעה ראשונית על ידי חיסון נגד נגיף השפעת. תועלת החיסון במניעת שפעת וסיבוכיה כוללת מניעת תחלואה של הפרט, וכן צמצום ההעברה והגבלת היקפי ההתפרצויות. שפעת עונתית מתחילה בדרך כלל בחודשי הסתיו - אוקטובר-נובמבר, ומדצמבר-ינואר החל מספטמבר 2016 נכנס החיסון לשגרת החיסונים בבתי הספר. החל משנת הלימודים הנוכחית ניתן החיסון לתלמידי כיתות ב', ג' ו-ד'.

על פי נתונים משנת 2017, עמד השיעור הממוצע של קבלת חיסון שפעת בבני 65 ומעלה במדינות ה־OECD על 42.6 אחוזים. השיעורים הגבוהים ביותר דווחו בקוריאה (84.4 אחוזים), במקסיקו (82.3 אחוזים) ובבריטניה (70.5 אחוזים). בתחתית הטבלה ניתן היה למצוא את המדינות סלובניה, פולין, טורקיה, לטביה ואסטוניה, בהן פחות מ־10 אחוזים מהמבוגרים בני 65 ומעלה קיבלו את החיסון העונתי נגד שפעת.

בכללית: 5.7 אחוז צרכו תרופות הרגעה מעבר למומלץ

בשנת 2017 עמד שיעור שימוש היתר בתרופות הרגעה ושינה בקרב אוכלוסיית האזרחים המבוגרים (בני 65 ומעלה) בישראל מעל לחמישה אחוזים. כלומר, אותם מטופלים צרכו את תרופות ההרגעה והשינה מעבר למינון שמומלץ על ידי הרופאים המטפלים שלהם. הנתונים החמורים ביותר הגיעו מ"שירותי בריאות כללית", שם מכלל המטופלים המבוגרים שצורכים תרופות הרגעה ושינה, 5.7 אחוזים צורכים מעבר לשימוש המומלץ. בקופת חולים "לאומית", שלושה אחוזים מהם צורכים מעבר לשימוש המומלץ. בקופת חולים "מאוחדת" 4.3 אחוזים צורכים מעבר לשימוש המומלץ, ואילו ב"מכבי שירותי בריאות", 3.7 אחוזים מהם צורכים מעבר לשימוש המומלץ.

הבנזודיאזפינים (=תרופות הרגעה ושינה) פועלים על מערכת העצבים המרכזית. לבנזודיאזפינים פעילות נוגדת חרדה, נוגדת פרכוס ועוויתות והם בעלי השפעה מרגיעה ומשרת שינה. שימוש ממושך בתרופות מקבוצה זו עלול לגרום לתלות ולהתמכרות. שימוש בזמן ההיריון למשל, עלול להוביל לתופעות שליליות אצל העובר, הכוללות חולשת שרירים, עייפות, ישנוניות, קשיי מציצה ואף לתסמונת גמילה. הפסקה או מיתון פתאומי של טיפול כרוני עלולים לגרור תסמיני גמילה, חלקם אף מסכני חיים.

עיבוד תמונה

תופעות הלוואי העיקריות של בנזודיאזפינים הן ישנוניות, פגיעה בזיכרון ובריכוז וחוסר יציבות. קשישים רגישים במיוחד לתופעות לוואי אלו, זאת בשל רגישות ביתר של מערכת העצבים להשפעת הבנזודיאזפינים, כמו גם בשל קצב הפירוק האיטי של תכשירים ארוכי טווח בגוף. מחקרים רבים הוכיחו כי שימוש בבנזודיאזפינים או בתרופות ה־Z בקשישים מעלה את הסיכון לתאונות, נפילות ושברים. על אף העדויות המדאיגות על הנזק הפוטנציאלי שיש בשימוש בלתי מושכל וכרוני בתרופות אלה, הוא נותר נפוץ במדינות המפותחות, ובפרט באוכלוסיית הקשישים. בין התרופות ניתן למנות את הוואליום, קלונקס, לוריוון, נומבון, בונדורמין, זאנקס, ואבן ואמביאן.

בשנת 2015 עמד השיעור הממוצע של שימוש יתר בבנזודיאזפינים בקרב בני 65 ומעלה ב- 16מדינות ה-OECD המדווחות מדד זה, על 25 ל־1000 איש בני 65 ומעלה, כשהשיעור בישראל באותה השנה היה 52 ל־1000 .ישראל דורגה בחציון העליון בשיעור שימוש היתר בבנזודיאזפינים, כאשר באירלנד ובפורטוגל נצפו שיעורי שימוש גבוהים אף יותר (67 ו־65 ל־1000) ואילו מדינות אחרות, כדוגמת דנמרק, קנדה ואוסטרליה הציגו שיעורים נמוכים יותר מאלה שנצפו (18 ,17 ו־3 ל־1000).

70% מבצעות בדיקת ממוגרפיה מדי שנה (צילום: ShutterStock)

שיעור הביצוע של ממוגרפיה לגילוי מוקדם של סרטן השד בנשים בנות 50-74, נותר יציב בין השנים 2013-2017 ועמד על 70.5 אחוזים בשנת 2015. שיעור ביצוע בדיקות הממוגרפיה בשכבה החברתית־כלכלית החלשה בקרב הנשים המבוגרות, היה מתחת לממוצע ועמד על 65.7 אחוזים, בעוד בקרב הנשים המבוגרת שמצבן החברתי-כלכלי חזק יותר היה מעל הממוצע ועמד על 72.9 אחוזים.

ממוגרפיה היא שיטה רנטגנית לגילוי מוקדם של סרטן השד. סרטן השד הינה המחלה הממארת השכיחה ביותר בקרב נשים בישראל. שיעור התחלואה במחלה הוא כ־30 אחוזים מכלל התחלואה בסרטן בקרב נשים. שיעורי ההישרדות היחסיים של נשים החולות במחלה השתפרו במהלך השנים האחרונות, מה שמיוחס בחלקו לזיהוי מוקדם של המחלה.

צילום מסך

מדוח שפרסם ארגון ה־OECD על אודות שיעורי הביצוע של ממוגרפיה בנשים בגילאי 50-69, עמד השיעור הממוצע עבור 33 מדינות חברות בשנת 2016 על 65.5 אחוזים, כשהשיעור עבור טווח גילאים זה בישראל עמד על 70.2 אחוזים. ישראל דורגה בחציון העליון של שיעור ביצוע ממוגרפיה, כאשר שוודיה הגיעה לשיעור הגבוה ביותר מבין המדינות החברות ב-OECD עם 90.4 אחוזים. פורטוגל, דנמרק, ופינלנד הציגו שיעורים הגבוהים מ-80 אחוזים. אנגליה, אירלנד ואוסטריה השיגו אף הן שיעורי סקירה גבוהים יותר מאשר בישראל. השיעורים הנמוכים ביותר בקרב המדינות החברות נצפו ברומניה, סרביה, ובולגריה. גם גרמניה וצרפת, למשל, הציגו שיעורים נמוכים יותר מהשיעור בישראל.

טרם התפרסמו תגובות

הוסף תגובה חדשה

בשליחת תגובה אני מסכים/הלתנאי שימוש
    לוגו - פיקוד העורףפיקוד העורף

    התרעות פיקוד העורף

      walla_ssr_page_has_been_loaded_successfully