פיקוד העורף הגל השקט

הגדרת ישובים להתרעה
      הגדרת צליל התרעה

      נושאים חמים

      שאלה של זהות: המשבר בקטלוניה פילג את ספרד, והחיה את הימין הקיצוני

      בספרד התפנו מעיסוק בכלכלה לסוגיות של ריבונות ולאומיות, שמעסיקות גם את שאר אירופה. כמו המדינות האחרות ביבשת, גם מדריד עלולה להתמודד עם חוסר יציבות פוליטית, כשהפילוג שהחל בשמאל הסתיים עם עליית הימין הקיצוני, ששב לפרלמנט לראשונה מאז נפילת הרודנות של פרנקו

      שאלה של זהות: המשבר בקטלוניה פילג את ספרד, והחיה את הימין הקיצוני
      צילום: רויטרס

      כמו בכל בחירות פרלמנטריות, התוצאה הכי חשובה היא איזו מפלגה תוכל להקים ממשלה ולאו דווקא מי קיבלה את מירב המושבים. עד השנים האחרונות, אירופה הייתה רגילה למשהו שבישראל אינו עולה על הדעת - מפלגה אחת שמשיגה די מנדטים כדי למשול לבדה, מבלי צורך להסתמך על מפלגות קטנות וסחטניות.

      מאמצע העשור, עם תחילת משבר ההגירה שהותיר את המפלגות המסורתיות - השמרנים מהימין-מרכז והסוציאל-דמוקרטים מהשמאל-מרכז - ללא הרבה תשובות לאזרחים שהחלו לשאול שוב שאלות על זהות, דת ולאום. כך נוצר המקום לעלייתן של מפלגות קיצוניות, משמאל וימין, כאלו המחזיקות ברעיונות ישנים שנעטפו ונארזו מחדש כדי לשוות להן תדמית מודרנית.

      לקריאה נוספת:
      הבחירות בספרד: רוב לסוציאליסטים, הימין הקיצוני בפרלמנט
      בין סוציאליזם לימין הקיצוני: ספרד הולכת לבחירות בדרך לעתיד לא ידוע

      ראש ממשלת ספרד פדרו סנצ'ס ממפלגת הסוציאליסטים חוגג את תוצאות הבחירות במדינה במדריד ב-28 באפריל 2019 (רויטרס)
      הסוציאליסטים ניצחו - אבל יצטרכו להתגמש. סנצ'ס (צילום: רויטרס)

      ספרד אינה יוצאת דופן. המשבר הכלכלי העולמי ב-2008 הכה קשות במדינה והשיח עסק בעיקר באבטלה, בהאטה ובחובות גדולים. מאז, הממלכה התאוששה, והתפנתה לטפל בסוגיות שמעסיקות את היבשת כולה - הגירה, ריבונות ולאומיות. הדחף הבדלני של חלק ממנהיגי חבל קטלוניה, העשיר ביותר במדינה, הוביל אותם לקיים משאל עם בניגוד לחוק ולאזהרות הממשלה השמרנית, וזה הסתיים באלימות, במעצרים ובמשבר פוליטי עמוק שחידד את הפילוג העמוק שבחברה הספרדית.

      הקיטוב בין הימין לשמאל מאז מלחמת האזרחים בשנות ה-30 לא חלף עם נפילת הדיקטטורה של פרנסיסקו פרנקו ב-סוף שנות ה-70 ושובה של הדמוקרטיה והמונרכיה.

      מועמד מפלגת הימין הקיצוני ווקס בספרד סנטיאגו אבסקל אחרי תוצאות הבחירות ב-28 באפריל 2019 (רויטרס)
      הקיטוב בין הימין לשמאל לא חלף. מועמד מפלגת VOX, סנטאיגו אבסקל (צילום: רויטרס)

      החוקה החדשה אסרה על התפצלות הקהילות הרבות המרכיבות את ספרד, שאחת מהן היא קטלוניה, אבל הניסיון ליצור כור היתוך לא העלים את הקבוצות האחרות במדינה, בראשן הקטלאנים והבאסקים, שדוכאו תחת פרנקו ביד רמה. בעוד שהבאסקים פנו לאלימות דרך מחתרת ETA עד שזו נכנעה והרימה ידיים, הקטלאנים הלכו לנתיב הפוליטי-מדיני כדי להשיג מדינה משלהם. אותו משבר כלכלי גרם לחלקים נרחבים בציבור בקטלוניה למאוס בממשל המרכזי במדריד, שבעיניהם לקח מהם יותר מדי ונתן להם מעט מדי בתמורה.

      אבל הממשלה עמדה על המשמר, הפעילה לראשונה את הסעיף להשתלטות על החבל באופן ישיר וכלאה את מנהיגיו הבדלנים, שחלקם נמלטו מחוץ למדינה. אלו הפכו לגולים פוליטיים, כמו הנשיא המודח קרלס פוג'דמון, אך לא קיבלו תמיכה מהאיחוד האירופי החושש מפני תיבת פנדורה של משאלי עם של מיעוטים וקבוצות אתניות שונות ביבשת.

      תומכי מפלגת הימין הקיצוני בספרד ווקס אחרי פרסום תוצאות בחירות ב-28 באפריל 2019 (רויטרס)
      עלייה מטאורית בשנים אחדות. תומכי מפלגת VOX (צילום: רויטרס)

      למרות ההתנגדות הרבה ביתר הציבור הספרדי, בעיקר במדריד, לעצמאות קטלוניה, השמרנים איבדו את השלטון בקיץ שעבר. ראש הממשלה מריאנו ראחוי הודח בשל פרשת שחיתות, והסוציאליסטים עשו תרגיל פוליטי מחוכם והקימו ממשלת מיעוט בתמיכת הקטלאנים והבאסקים. זה לא החזיק מעמד כשהקטלאנים דרשו לפתוח בשיחות על עתיד החבל בתמורה לתמיכתם בתקציב, והממשלה קצרת הימים סיימה את דרכה.

      פתרונות יצירתיים

      מערכת הבחירות המוקדמות, השלישית במספר בארבע השנים, הייתה בעיקר על קטלוניה ועל נספחיה. היא ראתה את עלייתה המטאורית של מפלגת ימין קיצוני, VOX, שקמה אך לפני כמה שנים אחדות והשתחלה לפרלמנט עם יותר מ-20 מושבים, בפעם הראשונה מאז נפילת הדיקטטורה שלימין הקיצוני יש ייצוג פרלמנטרי. רעיונותיה נגד פמיניזם והגירה ובעד שמרנות דתית ולאומית משכו מצביעים רבים מהימין המרכזי, ומנגד גם חיזקו את התמיכה בסוציאליסטים של ראש הממשלה פדרו סנצ'ס.

      הפילוג שהחל בשמאל עם הקמת מפלגת "פודמוס" הקיצונית בשיאו של המשבר הכלכלי, עבר למרכז עם הקמת מפלגת הימין המתונה "סיודדנוס" והסתיים בימין הקיצוני עם VOX. כמו מדינות אחרות ביבשת, גם מספרד נעלמה המערכת הדו-מפלגתית, מה שמבטיח חוסר יציבות פוליטית וקואליציות לא טבעיות.

      הפגנת תמיכה במנהיגי קטלוניה ברחובות ברצלונה, 16 בפברואר 2019 (רויטרס)
      משאל העם הסתיים באלימות, מעצרים ומשבר פוליטי. תומכי עצמאות קטלוניה (צילום: רויטרס)

      הסוציאליסטים הם אכן המנצחים, עם הכפלת כוחם בהשוואה לבחירות הגדולות, אך המספרים אומרים שהם שוב יצטרכו להתגמש ולחפש פתרונות יצירתיים. המשך הברית עם פודמוס נראית הכי הגיונית, אך משמעותה היא שוב הישענות על קולות המפלגות הלאומיות. הקטלאנים דורשים ויתורים, אך סנצ'ס לא הראה נכונות להתפשר בסוגיית העצמאות של המחוז שבצפון-מזרח המדינה. זהו סדין אדום עבור כל המפלגות הפוליטיות הגדולות, אך ייתכן שראש הממשלה הצעיר יעלה פשרה כלשהי, שעשויה להחזיק מעמד למשך תקופה.

      תרחיש שני, פחות סביר אולם כזה שהיו שמחים לראות באירופה, הוא ממשלת שמאל-ימין מתונה, בקואליציה של הסוציאליסטים עם "סיודדנוס". עד אתה מנהיגי המפלגות שללו את האופציה הזו, אך דברים שנאמרים בעת קמפיין בחירות חסרי משמעות אחריהן. עם איזה הרכב ממשלה שלא יקום, ספרד תיבדל מרוב מדינות היבשת, שבהן שולטות קואליציות ימין, חלקן יחד עם המפלגות הלאומניות, אך היא תיאלץ עם בעיות דומות המטרידות את אירופה בשנים האחרונות.