דוח חדש של הבנק העולמי על המצב הכלכלי בגדה המערבית ורצועת עזה מציג תמונת מצב קשה של הכלכלה הפלסטינית עם 0.9% צמיחה וירידה בתוצר לנפש. הבנק קורא לשינוי במדיניות של ישראל על הגבלת תנועת סחורות המוגדרות לשימוש כפול לרצועת עזה והגדה המערבית. הדוח מצביע על כך שהכלכלה הפלסטינית, שב-2018 לא ראתה צמיחה של ממש, על סף זעזוע חמור בשל המחלוקת בין ישראל לרשות הפלסטינית בנוגע להפחתת כספי המסים.
כלכלת עזה התכווצה בחדות ב-7%, בהידרדרות החדה ביותר של כלכלת הרצועה פרט לשנים שבהן היו מבצעים צבאיים. גם הצמיחה בגדה רשמה האטה, ובסך הכול בממוצע לא נרשמה כל צמיחה בכלכלה הפלסטינית. בהתחשב בגדילת האוכלוסייה הפלסטינית בכ-3% בשנה, מדובר בפועל בירידה של כ-2% בתוצר לנפש ובהידרדרות ברמת החיים הממוצעת של הפלסטינים. האבטלה עלתה והגיעה לשיעור של 31% בגדה, ויותר מ-50% ברצועה. הדוח יוצג בפני ועידת המדינות התורמות (AHLC) שתתכנס בבריסל ב-30 באפריל.
בדוח נכתב כי המחלוקת סביב כספי המיסוי בין ישראל לרשות מאיימת על המצב הכלכלי הרעוע בלאו הכי של רמאללה, בשל ההידרדרות הכלכלית והירידה בתרומות ממדינות בינלאומיות, ולהביא לגידול בחובות הרשות מ-400 מיליון למיליארד דולר. המחלוקת נוצרה בעקבות ההחלטה של ישראל להפחית 138 מיליון דולר מכספי המסים שישראל גובה מפלסטינים כדי לקזז את התשלומים שהרשות משלמת למשפחות האסירים.
לקריאה נוספת:
הפלגים הפלסטיניים על עסקת המאה: "נורמליזציה עם ישראל - בגידה"
שקט תמורת הסדרה: בחמאס נושמים לרווחה מניצחונו של נתניהו בבחירות
ראש הממשלה הפלסטיני הנכנס: תכנית השלום של טראמפ "נולדה מתה"
תשלומי המסים שישראל גובה עבור הרשות מהווים כ-65% מתקציבה, ובתגובה להפחתת הכספים, אבו מאזן החליט להחרים כליל את כספי הגביה. כתוצאה מכך, הרשות קיצצה את שכר עובדיה ב-30%, הקטינה תשלומים סוציאליים בסיסיים והגדילה את ההלוואות מבנקים מקומיים.
"נדרשת החלטה דחופה כדי למנוע הידרדרות נוספת בפעילות הכלכלית וברמת החיים", אמרת אנה בג'רד, מנהלת אזורית של הבנק העולמי בגדה המערבית ורצועת עזה, ומנהלת האסטרטגיה והפעילות של הבנק במזרח התיכון וצפון אפריקה. "כספי הגביה הם מקור הכנסה עיקרי לתקציבי הרשות, והמחלוקת מורגשת בקרב כל חלקי האוכלוסייה תחת כלכלה מוחלשת גם כך. מעבר לכך, מדיניות העברת הסחורות לשימוש כפול כפי שהיא מתבצעת היום מגבילה גיוון והתפתחות כלכלית ברת-קיימא בשטחים. יש צורך קריטי בשינוי מדיניות הסחורות לשימוש כפול", הדגישה.
לפי הבנק, הכלכלה הפלסטינית נפגעת באופן חמור מההגבלות על הפעילות הכלכלית ותנועת הסחורות לעזה ולגדה. ההגבלות על צריכת סחורות וטכנולוגיה לעזה, המוגדרות כסחורות לשימוש כפול, המשמשות למטרות אזרחיות-כלכליות וגם למטרות צבאיות, הוחמרו בשנים האחרונות.
ישראל הוסיפה 62 מוצרים חדשים שכניסתם לרצועת עזה מוגבלת לרשימת 56 המוצרים שעליהם חלות הגבלות כניסה לגדה ולרצועה כאחד, הרבה מעבר לרשימה המוסכמת על הקהילה הבינלאומית. עוד נטען כי נזקי ההגבלות החלים זה יותר מעשור מורגשים בעיקר בייצור, בטכנולגיה ובחקלאות, ופוגעים ביכולתם של עסקים לגיטימיים לייצר מספיק מקומות עבודה עבור האוכלוסייה הגדלה.
הדוח מציג המלצות לשלושה שלבים שונים: בטווח הקצר, יש להסיר מגבלות וחסמים ולשינוי מדיניות ההגבלות על סחורות לשימוש כפול בשטחים; להגדלת מספר העסקים שיורשו לייבא חומרים כימיים במסגרת סידורים ביטחוניים; וליצירת הסדרים שיאפשרו לחקלאים גישה לחומרי דישון.
בטווח הבינוני, הבנק העולמי ממליץ על גישה שתאפשר לסחורות לעבור בין הגדה והרצועה לשימושם של עסקים לגיטימיים. יש לאפשר לעסקים פלסטיניים שיעמדו תחת מעקב להעביר באופן בטוח ומאובטח סחורות ולהקל את פרוצדורות הרישוי שהם נזקקים להם כדי לקבל היתר לכך. הבנק ממליץ שנציגי האו"ם ברצועת עזה ישגיחו באמצעות מעקב פיזי או מעקב מרחוק שייבוא הסחורות לא ינוצל לרעה.
בטווח הארוך, על ממשלת ישראל לשנות את הפיקוח שלה על המסחר של הרשות באופן שיתאים יותר לסטנדרטים בינלאומיים. על הרשות הפלסטינית לפעול כדי לבנות פיקוח אמין ולקחת אחריות על העברת הסחורות בין שני החלקים שבתוך תחומי השיפוט שלה.