מדינת ישראל מוכת גזענות, והיא לא נעלמת. ב-2018 התקבלו 320 תלונות ביחידה הממשלתית לתיאום המאבק בגזענות- פי 3 ממספר התלונות שהתקבלו בשנה שלפניה. רוב התלונות עסקו בהתבטאויות ובפרסומים גזעניים ואפליה בקבלת שירות ובתעסוקה.
כ-40% מהפניות התקבלו מיוצאי אתיופיה, כ-32% מערבים והשאר מקבוצות אחרות - 4% חרדים, 3% מזרחים ו-2% מעולים ממדינות חבר העמים לשעבר. לפי אותו דוח שתי האוכלוסיות המופלות ביותר הן האתיופים והערבים.
הדבר בא לידי ביטוי גם בדוח אדווה המציג פערים בשכר לפי מוצא. בדוח זה האוכלוסייה האתיופית והערבית מרוויחות את השכר הנמוך ביותר. מרבית הפניות עסקו בהתבטאויות או פרסומים גזעניים, 26% עסקו באפליה בקבלת שירות, 19% על אפליה בתעסוקה, 10% במשטרה ו-5% בחינוך. בשנה האחרונה התקיימה הפגנה גדולה של בני יוצאי הקהילה האתיופית על רקע מותו של יהודה בוידאגה שנורה על ידי שוטר בבת ים.
10 מכות מדינה - פרויקט מיוחד:
תאונות באתרי בנייה
רצח נשים
חצבת
מבחינת חברי הקהילה, ידה של המשטרה קלה על ההדק. רבבות חסמו את כבישי איילון ומשם המשיכו לצעוד לכיוון כיכר רבין. הם הציגו שורה של דרישות לממשלה למיגור הגזענות בין אם בקבלתם למקום העבודה, ביחסה של המשטרה לציבור הצעירים וכן לטובת השתלבותם בחברה. בחברה הערבית התקיימו הפגנות מול תחנות המשטרה באשר לעלייה במספר רצח הנשים. לטענתם המשטרה מקלה ראש בכל הקשור לפענוח מקרי הרצח בחברה הערבית ובכלל רצח נשים.