שעתיים בלבד לאחר לידת בתו של לי דונג קיל בערב השנה החדשה, השעון הורה חצות, 2019 החלה ולפעוטה מלאו שנתיים. היא לא לבד, למרות שזה קרה לה מהר יותר מבדרך כלל: כל תינוק שנולד בקוריאה הדרומית בשנה שעברה הפך לבן שנתיים ב-1 בינואר.
לפי אחת משיטות חישוב הגיל המיוחדות בעולם, ביום לידתם של תינוקות בקוריאה הם נחשבים כבני שנה, ושנה נוספת מתווספת להם בתחילת חודש ינואר. מחוקק בפרלמנט המדינה פועל כעת לשנות את המסורת עתיקת השנים לאור תלונות כי מדובר במנהג מיושן שאינו תואם להלך הרוח המודרני בקוריאה הדרומית.
עבור הורים שילדיהם נולדו בדצמבר, זה עלול להיות כואב במיוחד. שעה אחת לאחר לידת בתו בשעה 22:00 ב-31 בדצמבר, לי פרסם את החדשות המשמחות ברשתות החברתיות וזכה לברכות מחבריו. "שעה אחר כך, כשהשנה החדה החלה, הם התקשרו אליי שוב לברך אותי לרגל יום הולדת השנתיים של בתי", סיפר לי, בן 32 ברחבי העולם, אולם בקוריאה הדרומית נחשב בן 34. "חשבתי לעצמי, 'היא עכשיו בת שנתיים למרות שעברו רק שעתיים מאז שנולדה'. מה לעזאזל?".
עוד בעולם
קים מציב אולטימטום לארה"ב: שנו את המדיניות שלכם עד סוף השנה
נלחמים במזה"ת וסוללים כבישים: משמרות המהפכה הם בסיס המשטר האיראני
המפגינים בסודאן לא מוותרים: גם מנהיג ההפיכה הצבאית התפטר
מקור שיטת חישוב הגיל בקוריאה הדרומית אינו ברור. ייתכן כי הסיבה שתינוקות נחשבים לבני שנה עם לידתם קשורה לזמן שהייתם ברחם אמם, או לשיטה נומרית אסיאתית עתיקה בה המושג "אפס" אינו קיים. ייתכן כי בעבר קוריאנים ראו חשיבות רבה בשנה בה נולדו במחזור 60 השנים הסיני. שנת הלידה נותרה חשובה במיוחד בקוריאה הדרומית ומגבשת את ילידי השנתון לכל חייהם.
למעשה, רוב אזרחי דרום קוריאה רגילים לחיות עם שני גילים שונים. אנשים לא עורכים חגיגות ימי הולדת משותפות בערב השנה החדשה, הם חוגגים זאת בתאריך בו נולדו. הצעירים מחשבים שנה נוספת לפי ערב שנת השמש החדשה (ב-1 בינואר), ואילו המבוגרים עושים זאת לפי ערב שנת הירח החדשה. מסעדות רבות במדינה לא מחייבות תינוקות מתחת לגיל 36 חודשים, לכן הורים לעיתים מחשבים את גיל ילדיהם לפי השיטה המערבית כשהם סועדים בחוץ.
הפחד מדצמבר
חלק מהאזרחים חוששים כי המנהג הופך את מדינתם להיראות מוזר בפני הקהילה הבינלאומית. אחרים חשים בלבול בעת מפגש עם זרים. כמה מהם אומרים כי הרעיון של "גיל קוריאני" מעודד התקבעות על מעמד חברתי מבוסס גיל שנהוג בקוריאה הדרומית, שם, אלו שנולדו באותה השנה מתייחסים זה לזה כשווים. כמו כן, כדי לפנות לאדם שגילו מבוגר משלך נהוג להשתמש בתואר כבוד, ולא לקרוא ישירות בשם.
אן צ'אנג-גן, העיד כי הוא חש "מרוקן" כשמלאו לבנו הראשון שנתיים ב-1 בינואר 2013, שבועיים לאחר לידתו שהגיעה אחרי שמונה שנות נישואים. "הוא היה תינוק יקר שסוף סוף הצלחנו להביא לעולם, אבל לפתע הרגשתי ששנתיים חלפו ולא הספקתי לעשות שום דבר עבורו", סיפר.
הורים שילדיהם נולדים בדצמבר לרוב חוששים כי הפעוטות יישארו מאחור לעומת ילדים אחרים שנולדו באותה השנה. כשסו היו סאן הובהלה לבית החולים לעבור ניתוח קיסרי ב-29 בדצמבר, היא לא הפסיקה לבכות. תאריך לידתה המיועד היה ב-7 בינואר. "הדמעות המשיכו לזלוג... הרופא אמר לי שהתינוק שלי רצה לצאת היום וצריך לחגוג", סיפרה. "כשהתעוררתי חשתי ברת מזל... כי התינוק שלי נולד בריא. זה היה מספיק".
בחודש ינואר, המחוקק הואנג ג'ו-הונג הגיש הצעת חוק שמטרתה לחייב את הממשלה לציין גיל בינלאומי במסמכים רשמיים ולעודד אזרחים לעשות שימוש בגיל זה. זוהי הצעת החקיקה הראשונה שמטרתה לזנוח את "הגיל הקוריאני". "הכוונה היא לפתור את הבלבול וחוסר היעילות שנגרמים בשל שימוש מפוזר בחישובי הגיל השונים", אמר הואנג.
סקרים שנערכו בשנים האחרונות הראו כי יותר ויותר אזרחים בקוריאה הדרומית תומכים בגיל הבינלאומי, למרות שלא ברור כמה הם באמת רוצים שינוי. "אם נשתמש בגיל הבינלאומי דברים עלולים להפוך למסובכים יותר, בגלל שזאת חברה שאכפת לה מאוד באיזו שנה נולדת", הסביר לים קיונגג'יי, בן 46 ובעל חברת תיירות. "אין ספק שעלינו לחשב את זמן היווצרות התינוק והתפתחותו כעובר ברחם אמו".
העוזרת של לים, צ'וי מין קיונג, בת 26 בעולם ו-28 בקוריאה הדרומית, דווקא חולקת עליו. "זה טוב להיות צעירה בשנתיים (במיוחד) כשפוגשים גברים", אמרה וחייכה. "יש הבדל גדול בן 26 ל-28".