רוז מארי בנטלי הייתה שחיינית נלהבת, גידלה חמישה ילדים, עזרה לבעלה לנהל חנות מזון וחיה עד גיל 99. רק לאחר מותה, סטודנטים לרפואה באוניברסיטת אורגון לבריאות ומדע (OHSU) גילו כי כל איבריה הפנימיים, למעט הלב שלה, נמצאו במקום הלא נכון.
התגלית הנדירה, שהוצגה השבוע בכנס אנטומיה, הייתה מדהימה במיוחד לאור העובדה שבנטלי הצליחה להאריך כל כך הרבה שנים. מחלתה של בנטלי, המכונה סיטוס אינברסוס (Situs Inversus), או חילפות איברים, היא הפרעה מולדת שבה האיברים הפנימיים בגוף נמצאים בסדר הפוך מהמיקום הרגיל שלהם, כאשר הסדר הרגיל של האיברים שאיתו נולדים רוב בני האדם נקרא סיטוס סוליטוס. אולם, החוקרים באורגון הזהירו כי לעיתים קרובות אנשים הסובלים מכך עלולים לחלות במחלות לב מסכנות חיים וליקויים אחרים.
עוד בוואלה! NEWS:
הקמפיין שאבד בחלל והריאיון המנצח: יועצי האסטרטגיה מנתחים את הבחירות
הסוד של הממשל: "תכנית השלום תצא לאחר שתקום ממשלה, תדרוש פשרות מכולם"
נעלם מהמכ"ם אחרי 28 דקות: חמקן יפני מדגם F-35 התרסק בטיסת אימונים
הממצאים גובשו כשכיתתו של קמרון ווקר, עוזר מחקר של פרופסור לאנטומיה באוניברסיטה בפורטלנד, בחנה לב של גוויה בשנה שעברה. הכיתה הבחינה בכלי דם שונים וכאשר פתחו את חלל הבטן, הם ראו כי כל שאר האיברים היו בצד הלא נכון. עוד הם מצאו כי כלי הדם יוצאי הדופן של הגוויה סייעו ללב לפצות על ליקויו.
ווקר תיאר את תגובתו לממצאים החדשים כ''שילוב של סקרנות, קסם ורצון לחקור תעלומה רפואית - פלא רפואי באמת - זה היה לפנינו''. כאשר הוא חקר את תוחלת החיים של אנשים עם המצב הזה, הוא לא מצא תיעוד לאדם שחי מעבר לגיל 73.
משפחתה של בנטלי לא הייתה מודעת למצבה המיוחד של רוז מרי, שמתרחש, לפי חוקרי אורגון, פעם אחת ב-22 אלף לידות. נראה שגם בנטלי עצמה לא ידעה. היא גרה במוללה, 25 ק''מ מדרום פורטלנד וניהלה אורח חיים נורמלי. התלונה הפיזית היחידה בפיה הייתה על דלקת פרקים, נזכרה בתה לואיז אלי. אבל היו סימנים. כאשר בנטלי הייתה בשנות ה-50 לחייה, היא עברה כריתת רחם והרופא רצה להסיר גם את התוספתן. אולם, הוא לא הצליח למצוא אותו.
"לו ידעה שהביאה להעשרה של משהו יוצא דופן"
כאשר בנטלי הוציאה את כיס המרה שלה כעשור לאחר מכן, היא נמצאה בצד השני של המקום שבו הייתה אמורה להיות, סיפרה לואיז אלי. ''אף אחד לא אמר דבר'', הוסיפה בתה.
בנטלי הסכימה לתרום את גופתה למרכז הבריאות האקדמי של אוניברסיטת אורגון. לדברי ווקר, ''זהו מקרה חשוב שבאמת נתן לנו הזדמנות לדבר על החשיבות של הרופאים העתידיים ששמו לב לווריאציות אנטומיות מתוחכמות, ולא רק לשינויים אנטומיים גדולים, במונחים של טיפול בחולים העתידיים שלהם כפרטים''.
אלי לואיז אמרה שאמה הייתה שמחה שתרומת גופתה הובילה לחוויית למידה שכזו. ''היא הייתה נצבטת לו ידעה שהיא הביאה להעשרה של משהו יוצא דופן'', אמר בתה. ''אבא (ג'יימס, שמת לפני 15 שנה) היה שמח לדעת על זה כדי שיוכל להקניט אותה''.