פיקוד העורף הגל השקט

הגדרת ישובים להתרעה
      הגדרת צליל התרעה

      נושאים חמים

      באופן תקדימי: סירב להעניק גט לאשתו במשך 20 שנה - והורשע

      לראשונה בית משפט הרשיע סרבן גט בגין הפרת הוראה חוקית של בית הדין הרבני בשל סירובו להתגרש. מדובר באחד ממקרי העיגון הקשים ביותר שהיו בישראל, אחרי יותר מ-17 שנים שבהן הבעל מוחזק בכלא ומסרב לתת גט לאשתו למרות הסנקציות שהוטלו עליו

      שובתת רעב מול הכנסת בשל עגינותה מזה 17 שנים, מאי 2017 (מערכת וואלה! NEWS , -)
      אחד ממקרי העיגון הקשים בישראל. רעייתו של הנאשם

      בית המשפט השלום בירושלים הרשיע אתמול (שני) באופן תקדימי סרבן גט בגין עבירת הפרת הוראה חוקית. זאת, לאחר שבספטמבר 2018 הוגש נגדו כתב אישום בגין אי מתן גט לאשתו במשך יותר מ-20 שנה, חרף החלטת בין הדין הרבני להגיע להסכם גירושין.

      כתב האישום נגד מ', שיושב בכלא כ-17 שנים, הוגש אף הוא בצעד חסר תקדים, אחרי שבית דין פרטי העניק גט לאישה - אך ההחלטה אינה רשמית ועל פי המדינה והרבנות האישה עדיין נחשבת נשואה. כתב האישום הוגש בהמשך להנחייה שניתנה לאחרונה על ידי פרקליט המדינה שי ניצן לפיה ניתן להפעיל הליכים פליליים נגד סרבני גט, ובבתי הדין הרבניים פעלו במסגרת הנחיה זו בפעם הראשונה.

      עוד בוואלה! NEWS:
      סגר בשטחים ואלפי שוטרים: מערכת הביטחון נערכת ליום הבחירות
      "איך הוא הגיע לכאן?": שני כרישים תועדו סמוך לחופי נתניה | צפו
      המשטרה נגד עסקי ארגון הפשע של מולנר: פשטה על 14 בתי עסק במרכז

      בית במשפט השלום ירושלים, יוני 2015 (ראובן קסטרו)
      החלטה תקדימית. בית משפט השלום בירושלים (צילום: ראובן קסטרו)

      מדובר באחד ממקרי העיגון הקשים ביותר שהיו בישראל. ב-17 השנים האחרונות נמצא בעלה בכלא ובזמן שהותו מאחורי סורג ובריח הוטלו עליו סנקציות חריפות בהן, שהייה בבידוד ובצינוק ושלילת אוכל כשר למהדרין, זאת במטרה להפעיל עליו לחץ שייתן גט לאשתו. ניסיונות אלה לא הועילו.

      עם זאת, האישה הגישה בקשה לסגור את התיק בבית הדין הרבני נגד בעלה. "שאלו אותי במשטרה האם אני מעוניינת בהליך פלילי", סיפרה האישה לוואלה! NEWS אחרי הגשת כתב האישום, בשנה שעברה. "אמרתי להם שלא. אם במשך 17 שנה הרבנות לא מצאה פתרון כדי לשחרר אותי מעגינותי, מה יעזור שהוא ימשיך לשבת בכלא? המשטרה ובתי הדין עשו הכל מאחורי הגב שלי. ראית פעם אדם שיצא מכלא והפך לאדם טוב יותר".

      בית הדין הרבני הגדול לערעורים, הרבנות הראשית לישראל. ירושלים אפריל 2016 (רוני כנפו)
      הרבנות הראשית (צילום: רוני כנפו)

      בהנחיית פרקליט המדינה נכתב כי משמעות ההליך הפלילי היא תיוג הסרבן כעבריין פלילי הפוגע באינטרסים וערכים ציבוריים; מיצוי הדין עם מבצע העבירה והגשמת מטרות הענישה הפלילית כגמול והרתעה, הן בשל פגיעתו באישה והן בשל פגיעתו במערכת השלטונית שנתנה את הצו; הרתעה כללית של סרבנים פוטנציאליים וצמצום תופעת ה"עגינות". מטרה נוספת להליך זה היא לאפשר בעתיד הסגרה של סרבני גט שחמקו מהארץ לחו"ל.

      "סרבנות גט" מתקיימת כשאחד מבני הזוג מסרב לשחרר את בן/בת הזוג למרות פסק דין שניתן על ידי בית דין הרבני, ובכך כופה על בן הזוג השני קשר נישואים בניגוד לרצונו. המסרב לתת גט פוגע בחירויות וזכויות בסיסיות של המסורבת, ביניהן הזכות להינשא בשנית, הזכות ללדת ילדים מבלי שאלה ייחשבו כממזרים ופסולי חיתון, מונע להקים משפחה מחדש ובדרך כלל אף גורם, כתוצאה עקיפה, פגיעה כלכלית לעגונה.

      עו"ד רונן דליהו, יו"ר פורום דיני המשפחה בלשכת עורכי הדין, ומי שייצג בעבר את סרבן הגט עתר בשעתו לבג"ץ בכדי להורות לבית הדין הרבני לעמוד בהוראות החוק שמגביל את זמן המאסר לסרבני גט לעשר שנים.

      לדברי דליהו: "על המדינה להבין שהפתרון איננו בענישה מחמירה ובסנקציות פליליות, אלא באמצעות קריאה לבתי הדין הרבניים להפעיל מנגנונים הלכתיים קיימים להתרת עגונים ועגונות, ללא הסכמת בני זוגם. הזמן שעבר מאז החלה סרבנות הגט הוא ההוכחה לכך שאין די בענישה ויש להפעיל את המנגנונים הקיימים לחיוב התרת עגונות ועגונים".