הוועדה לתשתיות לאומיות (הוות"ל) צפויה לדון בקרוב בהשגות שהוגשו נגד תוכנית הרכבל לכותל המערבי לקראת קידומה, זאת לאחר ששלשום (רביעי) היה זה היום האחרון להגשת ההשגות. לתוכנית הוגשו התנגדויות רבות מצד גורמים שונים, ובהם התאחדות האדריכלים, העדה הקראית, מורי דרך, תושבים וארכיאולוגים. המתנגדים לתוכנית יציגו את טיעוניהם בפני אחראי מטעם הוועדה בחודש הקרוב ולאחר מכן היא תדון בהם.
תוכנית הרכבל לכותל (תת"ל 86) שמקדמים משרד התיירות והרשות לפיתוח ירושלים כוללת שלוש תחנות שבהן יעלו וירדו הנוסעים - אחת במתחם התחנה, שנייה בהר ציון ותחנה שלישית במתחם קדם של עמותת אלע"ד שבעיר דוד. תחנה נוספת תשמש כמרכז תחזוקה לקרונות ולא להעלאת נוסעים. על פי התוכנית, יהיו בסך הכל 73 קרוניות, שכל אחת תוכל להסיע עשרה נוסעים, ומספר הנוסעים לכל כיוון יוכל להגיע ל-3,000 בשעה.
התוכנית מקודמת בוועדה לתשתיות לאומיות שנועדה לזרז הליכי תכנון של תשתיות המוגדרות לאומיות. זאת בהתאם לתיקון המאפשר קידום תכניות לתיירות בות"ל. עם זאת, ועל אף שמשרד התחבורה אינו מעורב, ברשות לפיתוח ירושלים מדגישים כי לא מדובר בפרויקט תיירותי, אלא באמצעי תחבורה ציבורית שנועד לסייע בפתרון עומסי התנועה הקשים באזור. במקביל ישנן יוזמות לקידום רכבת קלה ורכבת כבדה לכותל, אולם לא ברור כמה התוכניות האלה ישימות בשל הצורך בחפירות ועבודות במקום רגיש.
עוד בוואלה! NEWS:
לנצח את גנץ - ולשמור על הימין מקריסה: המלכוד של נתניהו
נגד פעילות עם בנות, ברכת המזון בסוף הארוחה: המדריך לחייל הדתי
מזג אוויר הפכפך: הגשם חוזר לגיחה קצרה ובשבוע הבא - התחממות
לפני כחצי שנה אישרה הוועדה את התוכנית והיא פורסמה לצורך הגשת התנגדויות. "הוועדה השתכנעה כי לפרויקט הרכבל לעיר העתיקה יש יכולת להשתלב באופן אינטגרלי עם מערך הסעת ההמונים הקיים והמתוכנן בירושלים ולהקל במידה רבה על הגודש התחבורתי הקיים באזור הסובב העיר העתיקה ובפרט באזור אגן הדרומי שלה", נכתב בהחלטה. "הרכבל הינו תשתית תחבורתית שיש בה כדי לשמש גורם משיכה תיירותי ולתרום לתיירות המהווה חלק מקהל הנוסעים הפוטנציאלים של הפרויקט".
תוואי הרכבל המתוכנן עובר מעל בית קברות עתיק של הקהילה הקראית, זאת לאחר שנבחנו כמה חלופות אחרות ונפסלו בין היתר בשל מעבר מעל בתי עלמין אחרים. בעקבות זאת, הגישה עמותת היהדות הקראית העולמית השגה לתוכנית, בה היא טוענת כי התוכנית תביא לחילול בית העלמין, תמנע את המשך השימוש בו ותפגע במשפחות האבלות המגיעות למקום.
"האם יעלה על הדעת שמאן דהוא יאשר תוכנית שמשמעותה מניעת כניסת יהודים לבית העלמין בהר הזיתים או בגבעת שאול? האם יעלה על הדעת שתאושר תוכנית שתמנע קבורת יהודים בבית עלמין יחיד שלהם בעיר כלשהי באירופה ותמנע את כניסתם אליו, אף שהוא משמש לקבורה מאות שנים והוא חלק ממורשתם ההיסטורית? זו בדיוק משמעותה של התוכנית עבור עדת היהודים הקראים", נכתב בהשגה.
לצד זה נטען כי מדובר בפגיעה בקניין, שכן בית העלמין בבעלותם ויהיה צורך בהפקעה כדי להעביר את הרכבל מעל. כמו כן, הוגשה גם עתירה של בני משפחה שקרוביהם קבורים במקום. "המתנגדים, שיקיריהם קבורים בבית הקברות הקראי, חשים כעס גדול, פגיעה בכבודם, חילול כבודם וכבוד יקיריהם, עד כדי הרגשה של חדירה אלימה לנפשם, לגופם ולכל היקר להם", נכתב בהשגה המתייחסת גם לבקשת הרשות לפיתוח ירושלים להציב מעל סככה כדי לאפשר מעבר של כהנים. "מקומם מאוד להיווכח שההתייחסות היחידה של מתכנני התוכנית וכל הגורמים שעסקו בכך, היא מה השפעת מעבר הרכבל מעל בית העלמין, על כהנים שיסעו ברכבל... איש לא מצא לנכון להתייחס כלל להשפעת המיזם המפלצתי הזה על הקהילה הקראית על מתיה ועל החיים בקרבה", נכתב.
התוואי שעובר מעל לבית הקברות ממשיך במעלה הר ציון ועובר גם בשטח כנסיית פטרוס אין גליקנטו, דבר שיצריך הפקעה לצורך הצבת עמודי הרכבל. משם הרכבל מתוכנן לעבור גם במרחק מטרים ספורים מבתי תושבים בסילוואן, שהגישו גם הם השגה בה הסבירו כי לא התייעצו עמם ומציינים כי התוכנית עוברת בשטחים בבעלותם, כאשר בין היתר היא כוללת הצבת עמוד בשכונה הצפופה. עם זאת ברשות לפיתוח ירושלים אומרים כי שיתפו את הציבור. "התוכנית מציעה פגיעה אנושה בחיים של תושבי המקום כולל הפקעה של קרקעות ובתים והכל ללא הצדקה ולמען הקמת פרויקט גרנדיוזי שאין לו שום צורך בירושלים", נכתב בהשגתם של תושבי סילוואן. עוד נטען כי התוכנית תגביר את המתח הקיים באזור רגיש זה בין האוכלוסיות. סוגיה נוספת שחוזרת בהשגות נוספות היא כי מדובר בפרויקט פוליטי שנועד לשרת את עמותת הימין אלע"ד, ולכן התחנה הסופית נמצאת במרכז קדם שמנהלת העמותה.
על עומסי התנועה הקשים באזור הר הציון ושער האשפות, שנגרמים בעיקר בעקבות אוטובוסים של תיירים, אין מחלוקת. אך בהשגות נטען כי הרכבל אינו מהווה פתרון והוא ייצור בעיות נוספות. בין המתנגדים לתוכנית נמצאת גם עמותת "מורשת דרך" המאגדת כ-670 מורי דרך. לדבריהם, הבאת התיירים למתחם התחנה, הורדתם והעמדתם בתור לעלות על כלי תחבורה נוספת הינו הליך "מסורבל הגוזל זמן", וכי מבדיקתם מורי דרך עם קבוצות גבולות יעדיפו להמשיך להגיע באוטובוסים מאשר הליך זה ופיצול הקבוצות בין הקרוניות וההמתנה להן.
כמו כן, במידה ואוטובוסים כן יגיעו למתחם התחנה, אז הדבר יעביר עומדים למקום אחר. לפיכך, לדבריהם, יש לבחון חלופות נוספות בהתייעצות עם גורמים תיירותיים עם ניסיון כדי לבחור את החלופה הטובה ביותר. עם זאת, ברשות לפיתוח ירושלים, אומרים כי בחנו חלופות כמו שאטלים הקיימים היום, אך אומרים כי הם פועלים בהיקפים נמוכים. כמו כן, נבחנה חלופה של אוטובוסים, שלפי הרשות לפיתוח ירושלים תגרום לזיהום סביבתי ומצריכה ביטול תנועות רכב פרטי וכניסת מורשים. לפרויקט הוכן גם דוח כדאיות כלכלית, אולם ברשות לפיתוח ירושלים סירבו לחשוף אותו. בעקבות זאת, עתר ארגון הארכיאולוגים "עמק שווה" לחשיפתו בטענה כי הוחלט להסתירו במכוון.
טענה נוספת שחוזרת על עצמה בהשגות היא כי תוכנית הרכבל לא עונה להגדרות בחוק לגבי תשתיות לאומיות ולכן לוועדה לתשתיות לאומיות אין סמכות לדון בה. כמו כן נטען כי התוכנית פוגעת באופן קשה באגן העיר העתיקה, באתרים ארכיאולוגיים ובשטחים פתוחים. "התוכנית המוצעת מהווה פגיעה קשה בנוף העיר ההיסטורית של ירושלים באזורים החשובים והרגישים ביותר שלה", נכתב בהשגה של התאחדות האדריכלים ובוני הערים בישראל. "פיתוח עתידי באזור גיא בן הינום עלול לפגוע בתכונות המקום, דבר שיביא לפגיעה בשימור ערכי המקום".
בארגון הארכיאולוגים "עמק שווה" ציינו בהשגה שהגישו כי מדובר בפרויקט מסיבי שלא לוקח בחשבון את הרגישויות של העיר ההיסטורית והדתית. "פרויקט תיירותי זה אינו חלק ממערך התחבורה העירונית והוא כנטע זר בכל תחנה מיועדת", נכתב בהשגת הארגון. "תוכנית הרכבל אם תתממש, צפויה להיות בכייה לדורות. מדובר בתוכנית פופוליסטית, אשר בסופו של דבר תיהפך ל'פיל לבן' בנוף העיר העתיקה, שהציבור יצטרך לשאת בהשלכותיו, בנזקיו ובעלויות התחזוקה שלו, במשך שנים רבות. הרכבל צפוי להיהפך ל'כיכר אתרים הירושלמית'".
"טענות המתנגדים זהות לקולות הביקורת על הרכבת הקלה"
מהרשות לפיתוח ירושלים נמסר כי "הרכבל הינו תשתית תחבורתית תומכת תיירות לאגן הדרומי של העיר העתיקה, שמתוכנן להשתלב באופן אינטגרלי עם מערך הסעת ההמונים הקיים והעתידי לעיר. הפרויקט מסונכרן עם שאר תכניות התחבורה והתשתיות בירושלים. משרד התיירות מקדם את הפרויקט ותקצובו מכיוון שהוא מנגיש את העיר העתיקה למבקרים, לתיירים וגם לציבור הרחב. הרכבל יפעל בזמינות ובתדירות גבוהה מאוד של הקרונות, עם יכולת שינוע של כ-3,000 איש בשעה לכל כיוון, ויתממשק עם כלל מערכות הסעת ההמונים הקיימות במרחב".
"להקמת הרכבל השפעה דרמטית בכל הנוגע להיבטים הסביבתיים, שכן כיום הכביש שמקיף את העיר העתיקה גדוש כלי תחבורה ברוב שעות היום", תגובת הרשות. "מדובר בעומס תמידי, שלא רק מוביל לעומסי תנועה בצירים מרכזיים נוספים במרכז העיר, אלא גם מייצר זיהום אוויר ורעש הולכים ומתגברים. הפעלת הרכבל צפויה להביא להפחתה של 30% בשימוש ברכב פרטי ועוד הפחתה של 50% בפעילות האוטובוסים".
עוד נמסר כי "הרכבל אינו אלא אמצעי הסעת המונים משלים, וכי טענות רבים מהמתנגדים זהות לקולות הביקורת שפרצו עם יציאת פרויקט הרכבת הקלה לדרכו - פרויקט שהיום מתקשה כל תושבת ותושב ירושלמיים להפריז בחשיבותו ובתרומתו למערך ההסעות, לאיכות החיים ואף למראה וצביונה של העיר. החל מימיו הראשונים, מתנהל פרויקט הרכבל עקב בצד אגודל, בשקיפות, תוך שיתוף מתמיד של הציבור על כל גווניו וניהול מפגשים שוטפים עם קבוצות ייחודיות שלהן נדרשת תשומת לב מיוחדת, בהן נציגי הקראים. בתקופה האחרונה חודשו המפגשים עימם וכל הצדדים המקצועיים חותרים למציאת פתרון משותף".