פיקוד העורף הגל השקט

הגדרת ישובים להתרעה
      הגדרת צליל התרעה

      נושאים חמים

      מבלימת מתפרעים ועד תמרון בשטח הרצועה: צה"ל במתיחות שיא מול חמאס

      חטיבות חי"ר ושריון פרוסות מול גבול עזה כחלק מההכנות לתרחישים האפשריים בהפרות הסדר המשמעותיות הצפויות היום ומחר במסגרת אירועי "יום האדמה". בפיקוד הדרום מתכוננים למקרה קיצון שעלול להביא לכניסה קרקעית - שאליו מתכונן חמאס בתגבור עמדותיו בגבול

      מבלימת מתפרעים ועד תמרון בשטח הרצועה: צה"ל במתיחות שיא מול חמאס
      צילום: דובר צה"ל, עריכה: מתן חדד

      המצב לאורך 64 ק"מ של גדר המערכת בגבול רצועת עזה יהיה נפיץ עד לתום הבחירות בישראל, אך בדגש על השבת הקרובה. ארגון חמאס עצמו, שאמור לארגן עצרת בה ישתתפו עשרות אלפי פלסטינים, לא יודע מה יקרה אחרי הנאומים הקיצוניים וההסתה לאלימות נגד ישראל. האם רוב הציבור יחזור לביתו ורק מיעוט ירוץ אל הגדרות או שהמגמה תתהפך? יהיה קשה מאוד לצפות כיצד יתנהג הציבור בהפגנות האלימות. במיוחד לאחר שטיפת המוח של חמאס, שלפי השנה האחרונה הוא מוביל אותם חזרה לישראל.

      בימים האחרונים, חמאס תלה על עמודים גבוהים במוקדי ההפגנות השונים לאורך רצועת עזה מפתחות ענק. זאת במסגרת הנרטיב שבנה לציבור הפלסטיני שחולם לבתים בישראל.


      לקריאה נוספת
      בצל המתיחות, משפחות בעוטף מתרחקות למרכז: "חוסר הביטחון מחלחל"
      בכיר חמאס: הירי לשרון - טעות כחלק מהיערכות לתקיפה ישראלית

      תמונות מצבירת כוחות צה"ל לקראת כניסה לרצועה, 26 במרץ 2019 (דובר צה"ל)
      היערכות צה"ל לאפשרות כניסה לרצועת עזה, השבוע (צילום: דובר צה"ל)

      בזמן שמפקדים בכירים בפיקוד הדרום ומפקדי יחידות שונות נערכים לשלל תרחישים ביום שישי ושבת, ביניהם אפשרויות להידרדרות עד כדי מבצע קרקעי רחב היקף, אחרת לא היו מקפיצים למרחבי אוגדת עזה שלוש חטיבות סדירות, גדוד ארטילרי ומפקדת אוגדה 36, התנהלו חלק מהיחידות באווירה נינוחה וללא דריכות מבצעית מתבקשת.

      מצופה היה שבזמן שהפיקוד הבכיר בצה"ל משדר אווירת מלחמה ודריכות שבשטח, יראו הדברים אחרת. בכמה שטחי כינוס המציאות נעה בין פערי בטיחות מובהקים לאי הבנה של האיומים במרחב. רקטה אחת על שטח כינוס והתוצאות יכולות להיות טראגיות. מפקדים כבר בשלב הזה מדברים על ההמתנה הארוכה וחוסר היוזמה.

      כוחות צה"ל נערכים
בצפון רצועת עזה (אתר רשמי)
      היערכות של צה"ל לקראת אפשרות כניסה לרצועת עזה, השבוע (צילום: דובר צה"ל)

      לכן בשלב הראשון נערך צה"ל לבלום את ההמון המוסת על קו הגבול. בשלב השני, אם יהיה ריבוי של הרוגים על הגדר, עשוי חמאס להגיב בשיגור רקטות או פצצות מרגמה לעבר עורף ישראל ובכך לגרור תגובה על תגובה של צה"ל.

      השלב השלישי עשוי לכלול בעיקר הפתעות ומהלכים בלתי צפויים. לכן בצה"ל נערכים לאפשרות הקיצונית ביותר - תמרון קרקעי שיהיה מלווה באש ובפעילות אווירית אינטנסיבית.

      רצועת עזה היא כבר מזמן לא פיקניק ולא תמרון יבשתי פשוט. מתחת לעיר עזה נחפרה עיר תחתית שכוללת מנהרות המחברות בין בתים, מתחמים צבאיים ומתקנים רגישים כמו בתי חולים, מוסדות חינוך ואתרי ארגוני סיוע בינלאומיים. המערכים התת קרקעיים שנבנו בעשור האחרון נועדו לפגוע בתמרון של צה"ל ולהגן על הערים.

      כוחות צה"ל על גדר המערכת בגבול רצועת עזה (אמיר בוחבוט)
      כוחות צה"ל על גדר המערכת, השבוע (צילום: אמיר בוחבוט)

      בכל עימות ישיר חמאס יעדיף לגרור את צה"ל לתוך השטחים הבנויים במקרה של עימות רחב. זאת מאחר ושם יש לו יתרון יחסי. הוא מקיים שם תצפיות קבועות, יודע לאייש במהירות רבה עמדות ירי נ"ט, צליפה, ועמדות רתק באמצעות פצצות מרגמה. במקביל, יודע חמאס לנוע ממבנה למבנה במהירות באמצעות מנהרות הגנה בדיוק כמו שאירוע בחטיפת גופתו של הלוחם אורון שאול וחטיפת גופתו של סגן הדר גולדין.

      בצה"ל יוצאים מנקודת הנחה כי ארגון חמאס רואה את היקף ההיערכות הישראלית ונערך בהתאם לא רק בהעלאת הדריכות, אלא גם בהיקף הכוחות שהוא הציב באיוש העמדות השונות ובפעולות שנועדו לשפר את מצבו האזורי. מצב שכזה יכול להוביל לאסקלציה ומשם המתכון להתנגשות הוא בטוח. לכן, הפעילות המדינית-ביטחונית נעשית בעזת מצרים כמתווכת בין ירושלים לעזה. מטרת הפעילות הרצינית היא להראות כי בישראל מודעים היטב למצב הביטחוני, נערכים לכל תרחיש ודרוכים לקראת הבאות.