חל שיפור במצבה של סוזן וולף בת ה-60, שנפצעה באורח בינוני מפגיעת הרקטה שלשום (שני) בביתה במושב משמרת שבשרון. "כנראה היום תודה לאל אני יוצאת מבית החולים", אמרה וולף. "אבל אפילו שאני לא חוזרת הביתה, אני חוזרת למשפחה שלי וזה הכי חשוב". היא הודתה על התמיכה בה ובמשפחתה בימים האחרונים. "אני מרגישה יותר טובה, יותר חזקה ותודה לכל עם ישראל".
מנהל המחלקה הנוירוכירורגית בבית החולים בילינסון בפתח תקווה, ד"ר שגיא הרנוף, עדכן כי חל שיפור במצבה של וולף והיא צפויה להשתחרר בקרוב. ד"ר הרנוף הסביר כי "במצבים של רסיס הממוקם סמוך לכלי דם מרכזי מחליטים על פי נתוני הפציעה אם להתערב כירורגית. במקרה זה, הוחלט על השגחה בלבד. מדובר על רסיס בגודל של מספר מילימטרים שלאחר טיפול אנטיביוטי נגד זיהומים ומעקב תקופתי ניתן לחיות איתו ללא שום מגבלה".
האמא ובתה בת החצי שנה, שנפצעו גם הן מפגיעת הרקטה במשמרת, צפויות להשתחרר היום מהמרכז הרפואי מאיר בכפר סבא. שכנת המשפחה, בר פאוקר בת 12, עדיין מאושפזת וככל הנראה תעבור ניתוח.
לקריאה נוספת בנושא
"העיקר שהמשפחה שרדה": הפצועים מהירי למשמרת מתאוששים
נפצע מנפילת הרקטה בשרון ושיחזר: "היה לנו מזל, לא שמענו את האזעקה"
בת ה-12 שנפגעה מהרקטה: "לא היה לנו מרחב מוגן אז רצנו החוצה"
פאוקר, המתגוררת בשכנות לבית משפחת וולף, סיפרה כי "כשהתחילו האזעקות אבא העיר אותנו, בגלל שאין לנו מרחב מוגן יצאנו בריצה לבית של סבא וסבתא אבל הדלת אצלה היתה נעולה", אמרה. "הבום היה ממש חזק, ועלה מלא עשן מהבית, זה ממש מפחיד".
בנה של סוזן, דניאל, שנפצע באורח קל ושוחרר מבית החולים סיפר כי "אף אחד לא שמע את האזעקה. מאחד עד עשר זה היה בעוצמה ארבע. שמעו את זה בקטנה ממש, מזל שישנתי בסלון מזל ששמעתי את זה אחר כך ראיתי בתמונות שהכל נפל".
הוא הוסיף כי "במקרה שמעתי את האזעקה בסלון. יכול להיות בגלל שהחדרים סגורים אף אחד לא התעורר חוץ ממני. היו לנו 20 שניות עד חצי דקה. דבר ראשון הכנסנו את הילדים לממ"ד. אבא שלי היה בחוץ ואימא שלי הייתה לפני הכניסה לממ"ד והיא נפצעה. אבא שלי ואחותי היו בחצר כשזה קרה. הבית נהרס, היו לי כמה כלבים אהבתי ולא יכולתי להגיע אליהם לצערי. אני לא פוליטיקאי, אני יודע שצריך למצוא פתרון".
