פיקוד העורף הגל השקט

הגדרת ישובים להתרעה
      הגדרת צליל התרעה

      נושאים חמים

      38 שנים לפני הצוללות: כשעסקת נשק דרמטית זעזעה את מדינת ישראל

      ממשלתו של מנחם בגין סערה ב-1981 בעקבות מכירת מטוסי ביון אמריקניים לערב הסעודית מחשש לערעור האיזונים במזרח התיכון - ושבר עמוק נפער בין וושינגטון וירושלים. ישראל וארה"ב צלחו את המשבר, אך הוא מסמל את נחישותה של ישראל לשמר את עליונותה הצבאית במזרח התיכון

      מנחם בגין, 1978 (AP)
      ניסה לא להבליט את העימות בין ממשלת ישראל לממשל האמריקני. בגין (צילום: אי-פי)

      "מטוסי האייווקס - סכנה חמורה לישראל", זו הייתה לשון הודעתו של מנחם בגין, ראש ממשלת ישראל, בתחילת חודש אוקטובר 1981. הצהרה זו, שנחשבה מתונה כדי לא להבליט את העימות שהתרחש אז בין ממשלת ישראל לממשל האמריקני, ביטאה את החשש הכבד ששרר בישראל נוכח עסקה למכירת מטוסי ביון מארצות הברית לערב הסעודית. העסקה כללה גם מכירת ציוד התקפי למטוסי F-15.

      אחד מעיקרי תפיסת הביטחון הישראלית הוא חשיבותו העליונה של כוח צבאי כגורם מרתיע. לשם כך ישראל הקפידה לאורך כל שנותיה לשמר עליונות צבאית על פני מדינות האזור. במגבלות של מדינה קטנה בתוך זירה קשה ואלימה שלא מקבלת אותה, הקו המנחה של ישראל הוא צבירת כוח מרתיע בדרכים שונות: עליונות אווירית, יתרון מודיעיני ובשנים האחרונות גם חיזוק העומק האסטרטגי בזירה הימית, כשהצוללות הן רכיב מרכזי בכך.

      פרשת הצוללות - סיקור נרחב בוואלה! NEWS:
      מנדלבליט סתר את גרסת נתניהו: "לא נחשפתי למידע סודי על הצוללות"
      "החשש משיבוש חקירה התרחב": מעצרו של מיקי גנור הוארך בשנית
      ההחלטה הדרמטית של גנור - והקשר לנתניהו: מדריך לפרשת הצוללות

      יצחק שמיר עם רונלד רייגן - הבית הלבן, פברואר 1987 (לשכת העיתונות הממשלתית , חנניה הרמן)
      שבר עמוק ביחסי ישראל וארה"ב. רייגן ושמיר ב-1987, כמה שנים לאחר מכן (צילום: חנניה הרמן, לע"מ)
      הקר על האיוואקס מתחיל (אתר רשמי)
      הקרב על האייווקס מתחיל, שער מעריב

      לכן גם עסקת מכירת מטוסי האייווקס מארצות הברית לערב הסעודית עוררה התנגדות עזה בישראל, שהעזה להתייצב מול המעצמה, נותנת חסותה, ובין שתי המדינות נפער שבר עמוק. במקרה של מכירת הצוללות המתקדמות מגרמניה למצרים, התנהגותה של ישראל הייתה שונה בתכלית. אמנם מערכת היחסים בין ישראל וגרמניה לא מחייבת את הגרמנים באישור ישראלי, אולם על פי הפרסומים גרמניה נוהגת לשאול את ישראל לדעתה נוכח עסקאות נשק משמעותיות והשפעתן על ישראל.

      המשבר העמוק ביחסי ישראל-ארצות הברית על רקע מכירת מטוסי הביון לערב הסעודית, ממרחק של 38 שנים, אינו זכור היום לרבים. בין שתי המדינות התעוררו מאז עוד כמה אי-הסכמות וקונפליקטים, אולם משבר האייווקס הוא אחד הקשים שבהם. "נשתררה צינה ביחסי ישראל-ארצות הברית", ציטט עיתון מעריב את הניו-יורק טיימס ב-5 באוקטובר 1981.

      באותם ימים היה נחוש הנשיא האמריקני, רונלד רייגן, להשלים את העסקה. ממשלת ישראל, לעומת זאת, התנגדה לה בתוקף וחששה כי האמצעים המתקדמים שיועברו לידי הסעודים יפרו את האיזונים באזור. שגריר ישראל בוושינגטון, אפרים עברון, אמר כי משמעות עסקת הנשק היא "החשת מירוץ החימוש במזרח התיכון".

      "סכנה חדשה וחמורה קמה לישראל"

      נדמה היה כי הנשיא האמריקני עומד לנחול תבוסה מבית: שני בתי הנבחרים התנגדו לשיתוף הפעולה האמריקני-סעודי ומערך הכוחות בסנאט הראה על הפסד צפוי לנשיא. רייגן החליט להטיל את כל כובד משקלו למען אישור עסקת המכירה. הוא תקף את מה שכינה "הפצצת התעמולה" נגד העסקה ונוכח הודעת התנגדות של ממשלת ישראל אמר כי "הקרב רק מתחיל".

      שר החוץ יצחק שמיר הבהיר בביקור בארצות הברית לשר החוץ האמריקני אלכסנדר הייג כי ישראל נחושה בהתנגדותה לעסקה, למרות הביקורת החריפה מצד הנשיא רייגן. שמיר אף נשא נאום תקיף בנושא בפני "ההתאחדות למדיניות חוץ".

      אין סיכוי שעיסקת איוואקס תאושר (אתר רשמי , מעריב)
      אין סיכוי שעיסקת האייווקס תאושר, שער מעריב

      יום לפני ההצבעה בקונגרס צוטטה בכותרת הראשית של מעריב הערכת פרשנים כי "אין סיכוי שעסקת האייוואקס תאושר בהצבעה שתהיה בסנאט". ההערכות צפו רוב מוצק למתנגדי העסקה. אבל הנשיא רייגן לא התכוון להפסיד בהצבעה הזאת, וראה בכישלון העסקה פגיעה ביוקרתו האישית. הוא הפעיל "בליץ של לחצים" על סנאטורים מתנדנדים והזמין לפגישה מיוחדת בבית הלבן 53 סנאטורים רפובליקנים, מהם 18 שהביעו התנגדות למכירת מטוסי הביון. "הנשיא דומה למתאגרף המפסיד בנקודות, אך ממשיך להילחם תוך תקווה להנחית מהלומת נוק-אאוט", אמר עליו כתב רשת הטלוויזיה ABC.

      אולם, הספקנות ביכולתו של הנשיא האמריקני להפוך את הקערה על פיה התחלפה בבוקר שאחרי בכותרת ראשית שונה לחלוטין: "רייגן כנראה מצליח לחולל מפנה", נכתב בבוקר ההצבעה. ואכן, המאמצים השתלמו לו: 52 סנאטורים תמכו בעסקת הנשק, ו-48 התנגדו לה. את ההצבעה ניהל סגן הנשיא דאז, ג'ורג' בוש האב. הצלחת העסקה הפכה כה יוקרתית עבור רייגן והוא פלט "תודה לאל" כשעוזריו דיווחו לו על תוצאות ההצבעה. מאוחר יותר אף נערכה בבית הלבן מסיבת ניצחון. רייגן נחל ניצחון יוקרתי ותעשיית הנשק האמריקנית חגגה עסקה בשווי 8.5 מיליארד דולר.

      בלובי היהודי שפעל לסיכול המכירה אמרו כי מדובר היה "בהצבעה שנושאה היה יוקרתו של הנשיא רייגן ולא פרטי העסקה". סנאטור בשם וויליאם כהן ממדינת מיין הסביר כי תמך "כדי למנוע מישראל להפוך לשעיר לעזאזל". "אין לי ספק", אמר, "כי אם העסקה לא הייתה מתבצעת, הייתה מיד ישראל מואשמת בהפרעות לתהליך השלום". לדבריו, בשבועות שקדמו להצבעה נשלחו אליו מכתבים רבים עם הערות אנטישמיות.

      יצחק שמיר וג'ורג' בוש האב בוועידת מדריד, 1991 (לשכת העיתונות הממשלתית , סער יעקב)
      בוש האב ניהל את ההצבעה בסנאט. יחד עם שמיר בוועידת מדריד, 1991 (צילום: סער יעקב, לע"מ)
      מסיבת ניצחון האיוואקס בסנאט (אתר רשמי)
      מסיבת ניצחון האייווקס, שער מעריב

      בישראל הביעו אכזבה מאישור העסקה, והתקשו לחגוג ניצחון מרשים (4:1) על פורטוגל במשחקי מוקדמות גביע העולם בכדורגל. ראש הממשלה, בגין, כינס ישיבת ממשלה מיוחדת ובקרב השרים הייתה תמימות דעים כי ההחלטה האמריקנית היא בעלת משמעות חמורה ותיצור מצב ביטחוני חדש באזור. בהודעת הממשלה נאמר כי "סכנה חדשה, חמורה, קמה לישראל".

      רייגן מיהר לשלוח "אגרת פיוסין", לשון מעריב, והבטיח סיוע צבאי לישראל כדי לשמור על עליונותה הצבאית. בגין ריכך את הודעת הממשלה למרות שחלק משריו חלקו על כך, וטענו כי מוקדם מדי הזמן לפיוס עם ארצות הברית. "כל עוד המת מונח לפנינו - אין מנחמים את האבל", אמר שר החינוך, זבולון המר.

      ישראל וארצות הברית צלחו את המשבר הזה ומאז חלקו עוד כמה אי-הסכמות ביניהן, אולם משבר ה-"אייווקס" נשאר בזיכרון כאבן דרך, המציינת את נחישותה של ישראל לשמר את יתרונה הצבאי באזור.