חיות יותר ומרוצות מחייהן: נתוני הלמ"ס לקראת יום האישה נחשפים

כ-90% מנשות ישראל מרוצות מאיכות חייהן ומעבודתן - כך עולה מנתונים שפרסמה היום (רביעי) הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה לרגל יום האישה הבינלאומי שיחול ביום שישי. 56% מכלל הנשים שבעות רצון מהכנסתן, אף על פי כי קיים פער של כ-3,700 שקלים בין שכרם הממוצע של גברים שכירים בישראל לבין הנתון המקביל בקרב נשים.

על פי הנתונים בסוף שנת 2017 חיו בישראל 4,433,560 נשים, מתוכן 72.7% בנות 15 ומעלה. חלקן של הנשים בנות 65 ומעלה מכלל אוכלוסיית הנשים היה 12.8%, בהשוואה ל-10.4% בקרב הגברים, זאת מאחר ותוחלת חייהן של הנשים גבוהה מזו של הגברים - 84.6 שנים בקרב נשים לעומת 80.7 שנים בקרב גברים.

עוד בוואלה! NEWS
עימות בוועדת הבחירות בין בן גביר לפריג': "פה זה לא סוריה"
"הייתה ילדה של אושר": משי בת השלוש נחנקה למוות בבית בתל אביב
חדר ההתייחדות הפך לזירת קרב: סוהרים נפצעו בפיגוע בכלא בצרפת

באשר למצבן המשפחתי של הנשים בישראל עולה כי בקרב בנות 29-25, 51.5% מהנשים באוכלוסיית היהודיות ואחרות היו נשואות, לעומת 74.4% מהנשים הערביות בקבוצת גיל זו. לשם השוואה לפני עשור עמד הנתון על 55.1% בקרב יהודיות ואחרות ועל 79.6% בקרב ערביות, ואילו בקרב בנות 49-45, 9.5% מהנשים באוכלוסיית היהודיות ואחרות היו רווקות, לעומת 11.9% מהנשים הערביות בקבוצת גיל זו.

גילן הממוצע של נשים שילדו את ילדן הראשון עלה בעשור האחרון מ-26.8 בשנת 2006 ל-27.6 בשנת 2017. 5.3% מכלל התינוקות שנולדו לנשים יהודיות בשנת 2017 היו של נשים רווקות - פי שניים מחלקם לפני כ-20 שנה. עוד עולה מהנתונים כי נשים רווקות נוטות ללדת לאחר גיל 30, ובמיוחד בגילאים 39-35. כ-178.9 אלף נשים ילדו בישראל במהלך 2017. מספר הילדים הממוצע שאישה בישראל צפויה ללדת במהלך חייה (שיעור פריון כולל) הוא 3.11 ילדים, גבוה מהממוצע במדינות ה-OECD שעומד על 1.7.

בשנת הלימודים האחרונה למדו בישראל 314.5 אלף סטודנטים וסטודנטיות, מתוכם 185.6 אלף נשים (59%). לשם השוואה, בשנת תש"ל (1969/70) הנשים היו פחות ממחצית מכלל הסטודנטים. באשר למוצאן של הסטודנטיות הלומדות בישראל עולה כי אחוז הנשים בקרב הסטודנטים הערבים (68.9%) היה גבוה אף יותר מחלקן היחסי של הסטודנטיות בקרב היהודים והאחרים (57.7%).

כמו כן אחוז הנשים בקרב הסטודנטים באוניברסיטאות היה 54.5%, באוניברסיטה הפתוחה - 57.2%, במכללות האקדמיות - 58.3% ובמכללות האקדמיות לחינוך - 79.3%. אחוז הנשים בקרב הסטודנטים היה 58.4% לתואר ראשון 62.2% לתואר שני, 52.8% לתואר שלישי ו-74.3% בלימודי תעודה.

אחוז ההשתתפות בכוח העבודה של נשים בגיל 15 ומעלה הגיע ל-59.8%, לעומת 68.2% בקרב הגברים. מתוך כלל הנשים העובדות 90.6% מהמועסקות הן שכירות, לעומת 84.8% בקרב הגברים. כמו כן, אחוז האימהות הנשואות המשתתפות בכוח העבודה הגיע ל-77.4% - 79% בקרב אימהות לילד אחד, 79.9% בקרב אימהות לשני ילדים ו-68.3% בקרב אימהות לארבעה ילדים או יותר. אחוז ההשתתפות בכוח העבודה של אימהות חד-הוריות היה גבוה מזה של האימהות הנשואות: 83.6%.

בשנת 2018 היו בישראל 165.1 אלף נשים שעבדו כעצמאיות שהן 8.8% מכלל הנשים המועסקות. בקרב האימהות אחוז העובדות כעצמאיות מכלל האימהות המועסקות מעט גבוה יותר ועומד על 10.5%.

מבחינת אופי עבודתן של נשות ישראל, 90% מהנשים המועסקות מרוצות מעבודתן ו-56% מהנשים מרוצות מהכנסתן. 7% מהנשים העידו כי על חשש רב שיאבדו את מקום עבודתן בשנה הקרובה, ו-4% מהמועסקות מעריכות שאם יאבדו את עבודתן יש סיכוי גדול שימצאו עבודה אחרת, באותה רמת הכנסה.

50% מהנשים בגילאים 20-44 העריכו את מצב בריאותן כ"טוב מאוד". בגילאי 45-64 העריכו 38% מהנשים את מצבן בקטגוריה זו ו-11% בגילאי 65 ומעלה. 48% מהנשים בגיל 65 ומעלה העריכו את מצבן הבריאותי כ"לא כל כך טוב" או "בכלל לא טוב".

מהנתונים אודות הרגלי העישון של נשות ישראל בשנת 2017 עולה כי 22.1% מבני 20 ומעלה עישנו לפחות סיגריה אחת ביום, בהם 14.7% מהנשים מעל גיל זה ו-29.9% מהגברים. באוכלוסייה הערבית עישנו 47.5% מהגברים ו-4.8% מהנשים, לעומת 25.8% מהגברים ו-16.2% מהנשים באוכלוסייה היהודית.

באשר להרגלי התזונה ועודף המשקל של נשות ישראל עולה כי כמעט מחצית (48%) מבני 20 ומעלה הוגדרו כבעלי עודף משקל או השמנת יתר, אחוז הנשים בעלות עודף המשקל או השמנת היתר עמד על 40.9%, לעומת 55.4% בקרב גברים.

31.8% מהגברים מבני 20 ומעלה עסקו בפעילות גופנית במידה המומלצת לפי ארגון הבריאות עולמי, לעומת 27.1% מהנשים. אחוז העוסקים בפעילות גופנית בקרב יהודים היה גבוה מאשר בקרב ערבים, וכן אחוז הנשים בקרב יהודיות היה גבוה פי 2.5 מאשר בקרב ערביות.

57% מהנשים בנות 40 ומעלה נבדקו בבדיקת ממוגרפיה בשנתיים האחרונות, וכן 37% מהנשים בנות 25 ומעלה עשו בדיקת משטח צוואר הרחם בשנתיים האחרונות. 12% מהנשים בנות 25 ומעלה נבדקו לפני יותר משנתיים ועד חמש שנים.

ביחס לביטחון האישי של הנשים בישראל עולה כי בשנה שקדמה לסקר, אחוז הנשים בנות 20 שנפגעו מהטרדה מינית (3.4%) היה גבוה בהרבה מאחוז הגברים (1%). הפערים המשמעותיים ביותר בין המינים, באחוז הנפגעים מהטרדה מינית במהלך השנה שקדמה לסקר, היו בקרב בני 34-20 (7.5% לעומת 2% בהתאמה). בשנת 2017 ציינו 85.6% מבני 20 ומעלה שהם מרגישים בטוחים, במידה רבה מאוד ובמידה רבה, ללכת לבד באזור מגוריהם בשעות החשכה. בקרב הגברים אחוז זה היה גבוה בהרבה מאשר בקרב הנשים.

משדולת הנשים בישראל נמסר בתגובה לנתוני הלמ"ס כי "נשים עושות את הכל נכון, לפי הספר - הולכות ללמוד בהמוניהן באקדמיה, מתחתנת מאוחר יותר, מעורבות פחות בתאונות והן אפילו חיות יותר. אך למרות כל זאת, תקרת הזכוכית ממשיכה ללחוץ עלינו מלמעלה חזק ויציב - למרות שמדינת ישראל מעודדת ילודה באופן אינטנסיבי ושיעור הילודה בה הוא מהגבוהים במדינות ה-OECD, ישראל אינה מקדמת במקביל פתרונות חיוניים של מדיניות משפחה, כמו חופשת לידה לאבות והתאמת שעות מערכת החינוך ושעות העבודה, ולכן נשים, שהן עדיין נדרשות להיות המטפלות העיקריות בילדים ובמשק הבית, ממשיכות להיות מופלות בשוק התעסוקה".

בשדולה המשיכו, "אנחנו מרוויחות פחות, נמצאות בפחות מוקדי קבלת החלטות ובפחות משרות בכירות ולא רואות שום שיפור בכל הנוגע לאלימות מינית ומגדרית בחברה. המצב הזה הוא לא גזירת גורל. צעדי המדיניות שאנחנו בשדולה קוראות ליישם, חייבים להיות חלק בלתי נפרד מההסכמים הקואליציוניים ומהחלטות הממשלה הבאה שתקום".

(עדכון ראשון: 13:00)