פיקוד העורף הגל השקט

הגדרת ישובים להתרעה
      הגדרת צליל התרעה

      נושאים חמים

      פרשת תהילה נגר: מה שהציבור לא מבין על הסדר הטיעון

      כשמערכת המשפט מגדירה את הפשע כ"הריגה" בלבד היא מעוותת את המציאות הפשוטה והופכת אמת לשקר, אבל לעתים, בגלל עקרונות המשפט הפלילי, נאלצת התביעה להתפשר על "האמת" למען תכליות אחרות, חשובות לא פחות | דעה

      פרשת תהילה נגר: מה שהציבור לא מבין על הסדר הטיעון
      צילום: שלומי גבאי, עריכה: שניר דבוש

      הביקורת הציבורית על הסדר הטיעון שאליו הגיעה הפרקליטות עם הנאשם בגרימת מותה של תהילה נגר הוא דוגמה אחת מיני רבות לדיסוננס שמתקיים בין הציבור למערכת המשפט. אומר לעצמו אזרח מן השורה: אדם בעל היסטוריה של אלימות ואיומים כנגד קורבנו, המכה בראשה באבן שמשקלה 30 ק"ג - הוא רוצח, בכל מובן אפשרי של מונח זה. כשמערכת המשפט מגדירה את מעשיו כ"הריגה" בלבד היא מעוותת את המציאות הפשוטה והופכת אמת לשקר, והאזרח כועס וזועם. מאוד.

      האמת היא, שהאזרח צודק - אבל הוא גם טועה. הוא טועה בהנחתו שתכליתו הבלעדית של המשפט היא בחתירה לאמת. המשפט, ככלי פרקטי המופקד בידי בני אדם, לניהול מיטבי של חברת בני אדם, אינו יכול להניח את החתירה לאמת כתכלית בלעדית. "הסדרי הטיעון" זו דוגמה מובהקת לכך, בהיותם, בהגדרה - נכונות להתפשר על "האמת" למען תכליות אחרות. זה בדיוק הפער הקיים לעתים בין האמת האובייקטיבית לבין האמת המשפטית.

      לקריאה נוספת
      האבן נשכחה בשטח, הצילום נמחק: החורים בחקירת מותה של תהילה נגר
      "רצח הוא רצח": צעדת מחאה בקיבוץ של תהילה נגר נגד הסדר הטיעון

      תהילה נגר, בת 31 שגופתה נמצאה בסמוך למושבה מגדל. 21 בדצמבר 2016 (באדיבות המשפחה)
      תהילה נגר (צילום: באדיבות המשפחה)

      כידוע, למשפט הפלילי מספר עקרונות יסוד:

      העיקרון הראשון: אדם הוא חף מפשע עד שלא הוכחה אשמתו בפסק דין מרשיע (ומי היה רוצה להיות מורשע בידי חוקר, תובע, איש תקשורת או השכן בדירה ממול). לפי העיקרון השני, שופט רשאי להרשיע אדם רק כאשר השתכנע מעל לכל ספק סביר שהאדם שבפניו ביצע את העבירה הספציפית המיוחסת לו (ומי היה רוצה להסתכן בכך שיכלא לשנים רבות בגין מעשה שרק "ככל הנראה" עשה). העיקרון השלישי קובע כי האמצעים לשכנוע השופט, הם רק אלו המהווים ראיות קבילות (ולא, לדוגמה, ראיה שהושגה בעבירה או עדות שנגבתה תוך שימוש באלימות).

      דא עקא: ליישומם של שלושת עקרונות אלו, שנדמה שרובנו מסכימים להם, יש מחיר. התרגום של העקרונות הללו לחיי המעשה בא לידי ביטוי בכללים משפטיים של קבילות ומשקל, והמחיר לעתים הוא מחיר כואב ומייסר: האמת האובייקטיבית. הסדר הטיעון הוא המקום שבו לעתים מערכת המשפט מודיעה בכרוז שהאמת הפשוטה או האינטואיטיבית הוקרבה, על מזבחן של עקרונות יסוד חשובים לא פחות ממנה, אולי אף יותר.

      מרוץ המשוכות של מערכת המשפט

      חשבו על אצן (תובע) במרוץ משוכות מאתגר (עקרונות היסוד של ההליך הפלילי) אל קו הגמר (ההרשעה והענישה). לעתים, המשוכות מתגלות כגבוהות מדי ובפני האצן האפשרות לפרוש מהמרוץ (לחזור מהאישום), להמשיך ולהסתכן בפסילה מוחלטת מהמרוץ (זיכוי) או להסכים על תנאי מרוץ אחרים שבו המשוכות יהיו נמוכות יותר ויאפשרו את הגעתו לקו הגמר עם הישגים חלקיים (המרת סעיפי האישום בעבירות קלות יותר שבהן יודה הנאשם בהסדר טיעון).

      במציאות, שלא כמו במרוץ משוכות, בחירה בשתי האלטרנטיבות הראשונות (חזרה מאישום או זיכוי) יכולה לגרור תוצאות קשות במיוחד - עבריינים עלולים לצאת פטורים בלא כלום, לפעמים גם קיים סיכון ממשי שישובו ויפגעו באחרים בעתיד, ההרתעה תיפגע, ייסורי הנפש של משפחת הקורבן יגברו, העדר אמון במערכת המשפט עשוי לגרור את "לקיחת החוק לידיים" וביצוע מעשה נקם, ועוד.

      עשרות חברי גינוסר במחאה מול ביהמ"ש במהלך הסדר הטיעון עם תהילה נגר 19 בפברואר 2019 (אתר רשמי , אלי אשכנזי)
      עשרות חברי קיבוץ גינוסר במחאה על הסדר הטיעון, השבוע (צילום: אלי אשכנזי)

      אכן, הסדרי טיעון הם לעיתים ויתור על אמת פשוטה ונהירה לכל, שהמכה בראשו של חברו באבן שמשקלה 30 ק"ג עושה זאת בכוונת מכוון על מנת להמיתו וככזה יש לראות בו כרוצח, ורוצח בלבד. המשפט, רגליו בקרקע. עניינו בבני אדם, ולו מספר בנים ובנות (עקרונות יסוד, כללים, זכויות, פרוצדורות) ש"האמת" היא רק אחת מהן. לא בת יחידה, ולעתים אפילו לא בת בכורה.

      מרביתנו מאמינים בחשיבות עקרונות היסוד של המשפט הפלילי ולא היינו בוחרים לשנותם. אנו רוצים חזקת חפות, דיני ראיות, זכויות נאשמים ושליחת אדם למאסר רק לאחר שהוכחה אשמתו באופן מלא, עד כמה שרק ניתן. מכאן, קצרה הדרך לנחיצותו של הסדר הטיעון כ"טוב על הרע שבו".

      הכותב הוא ד"ר למשפטים. בימים אלו הוא מצוי בחל"ת מעבודתו בפרקליטות המדינה.