פיקוד העורף הגל השקט

הגדרת ישובים להתרעה
      הגדרת צליל התרעה

      נושאים חמים

      את בת ים עוזבים - לראש העין עוברים: נתוני הרשויות נחשפים

      מנתוני הלמ"ס עולה כי מודיעין עילית היא העיר עם שיעור הפריון הגבוה ביותר, בעוד שבקריית טבעון מביאים הכי פחות ילדים. ירושלים היא העיר שהכי קשה לחיות בה ובג'סר א-זרקא אפשר למצוא את מספר חולי הסכרת הגבוה במדינה. ומה מצבה הכלכלי של העיר שלכם?

      את בת ים עוזבים - לראש העין עוברים: נתוני הרשויות נחשפים
      צילום: אתרי המועצות והעיריות עומר, סביון, ירושלים, חריש, באר יעקב והוד השרון, עריכה: תומר לוי

      ראש העין וחריש הן הערים שאליהן היגרו הכי הרבה תושבים במהלך שנת 2017 - כך עולה ממדד חדש שמפרסמת היום (שני) הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה (הלמ"ס). הנתונים חושפים את נתוני ההגירה מהיישובים, הערים והמועצות המקומיות השונות בישראל כמו גם את מצבן החברתי-כלכלי, שיעור הילודה ומספר החולים בהן במחלות שונות.

      מהנתונים עולה כי לראש העין היגרו במהלך 2017 כ-4,119 תושבים חדשים, ואילו לעיר הצעירה חריש היגרו כ-2,100 תושבים חדשים. אחריהן, בפער לא גדול, מגיעה באר יעקב עם 2,078 תושבים חדשים שהשתקעו בעיר במהלך שנת 2017. הבאה בדירוג היא הוד השרון עם 1,487 תושבים חדשים, בירת העמק עפולה עם 1,275 תושבים חדשים, ואחריהן השומרון עם 1,236 תושבים חדשים. אשקלון, שהייתה סגנית מדד ההגירה החיובית בשנה שעברה, עם 1,095 תושבים חדשים. אחריה בדירוג מגיעה חדרה עם 1,066 תושבים חדשים.

      עוד בוואלה! NEWS
      אלפי פעילים יקימו תאי טרור באירופה: החשש הישראלי אחרי נפילת דאעש
      המשבר עם פולין מחריף: השגריר הפולני נגד דברי השר כץ - "מבישים"
      מזג אוויר חורפי: גשמים מעל לממוצע בצפון, ומי שיאן המשקעים?

      תל אביב (ראובן קסטרו)
      בראש המדד החברתי-כלכלי. תל אביב (צילום: אתר רשמי)

      בתחתית הרשימה נמצאת גם השנה ירושלים עם 6,008 תושבים שעזבו את העיר, אחריה אשדוד עם 3,003 תושבים שעזבו אותה במהלך 2017. חיפה עם 2,369 תושבים שנפרדו מהעיר, ואז בני ברק ממנה נפרדו כ-2,158 תושבים. את בת ים עזבו כ-2,113 תושבים, ואחריה תל-אביב יפו, עם 1,514 תושבים עוזבים במהלך 2017. את בירת הנגב, באר שבע, עזבו 1,358 תושבים ומנתניה נפרדו במהלך שנת 2017 כ-1,005 תושבים.

      אינפו דוח הלמס- רשויות מקומיות
נתוני-מדד-ההגירה-הפנימית (עיבוד תמונה)

      מהדירוג החברתי-כלכלי של הישובים והרשויות המקומיות בישראל עולה כי בירת ישראל מדורגת בין 50 הערים שהכי קשה לחיות בהן בישראל, כש-1 מייצג את המקום הכי נמוך ו-255 את המקום הכי גבוה. בראש הרשימה ניתן למצוא את מועצת סביון מהשרון, אחריה את כפר שמריהו הסמוכה להרצליה, הבאה ברשימה היא להבים, ולאחריה עומר. הבאות הן כוכב יאיר ולאחריה הר אדר. לפי דירוג הלמ"ס, המקומות בהם הכי קשה לחיות בישראל הם נווה מדבר, תל שבע, שגב שלום, אל קסום, ערערה שבנגב וחורה.

      ירושלים בתחתית, ומי מדורגת ראשונה?

      הנתונים חושפים את מצבן של עשרת הערים הגדולות בישראל. בירת ישראל ירושלים ממוקמת במקום ה-50, תל אביב יפו ממוקמת במקום ה-222, חיפה בירת הצפון ממוקמת במקום ה-171, ראשון לציון במקום ה-200, אשדוד במקום ה-113, פתח תקווה במקום ה-182, באר שבע במקום ה-134, נתניה במקום ה-147, חולון במקום ה-169 והאחרונה בני ברק, במקום ה-19.

      ג'יסר א-זרקא: הכי הרבה מתים וחולים מסכרת

      שיעור התמותה הארצי המתוקן לאלף תושבים בשנים 2013-2017 היה 4.93. השיעור הנמוך ביותר היה במודיעין-מכבים-רעות ובשוהם - 3.16, והשיעור הגבוה ביותר היה בג'סר א-זרקא - 9.27.

      שיעור הפריון הכולל הארצי בשנת 2017 היה 3.11 ילדים בממוצע. השיעור הנמוך ביותר היה בקריית טבעון ובעספיא - 1.78, והשיעור הגבוה ביותר היה במודיעין עילית - 7.67.

      באשר למיקומם הגיאוגרפי של חולי הסכרת בישראל, השיעור הנמוך ביותר נמצא במועצת בבנימינה-גבעת עדה - 37.41, והשיעור הגבוה ביותר היה בג'סר א-זרקא - 138.12. באשר לשיעור הארצי של חולי סרטן מכל הסוגים, השיעור הנמוך ביותר היה בביתר עילית - 187.99, והשיעור הגבוה ביותר היה בנצרת עילית - 427.54. אצל נשים, השיעור הנמוך ביותר של סרטן היה ברהט - 142.99, והשיעור הגבוה ביותר היה ברמת השרון - 386.71.

      אינפו דוח הלמס- רשויות מקומיות
נתוני-המדד-החברתי-כלכלי (עיבוד תמונה)

      באשר לעודף משקל ברחבי הארץ, השיעורים הארציים של עודף משקל והשמנה בשנת תשע"ח עמדו על 18.3% בקרב תלמידי כיתה א' ו-30.3% בקרב תלמידי כיתה ז'. השיעור הנמוך ביותר היה במודיעין עילית: 8.5% בכיתה א' ו-17.4% בכיתה ז', והשיעור הגבוה ביותר היה בג'סר א-זרקא: 44.6% בכיתה א', ו-59.3% בכיתה ז'.

      אינפו דוח הלמס- רשויות מקומיות (עיבוד תמונה)

      המדד מדרג את הישובים, הערים והמועצות המקומיות לפי מגוון קטגוריות כגון דמוגרפיה, חינוך, רווחה, תשתיות, תקציבים ועוד. הוא נוגע ל-255 רשויות מקומיות: 77 עיירות, 124 מועצות מקומיות ו-54 מועצות אזוריות על בסיס נתונים שהתקבלו ממשרד הפנים, המוסד לביטוח לאומי, הרשות הממשלתית למים וביוב ומהלמ"ס. בין הנתונים מבצעים עיבודים סטטיסטיים השוואתיים בין הרשויות השונות, על מנת לאפשר חקירה לעומק של כל רשות.