פיקוד העורף הגל השקט

הגדרת ישובים להתרעה
      הגדרת צליל התרעה

      נושאים חמים

      "נמאס לי, אני לא יכול": נער הוחזק במעצר בית לא חוקי במשך שנה

      תושב מעלה אדומים הואשם בגיל 16 בניסיון הצתת חנות בירושלים, ולאחר שהפר את התנאים המגבילים התברר ששהה במעצר בית ממושך שלא כחוק. כעת הוא נערך להגיש תביעת פיצויים. "מדובר בכשל של כל המערכות שטיפלו בעניינו''

      חשיפת רשת מאורגנת לעסקי הימורים בלתי חוקיים שפעלה בירושלים. פברואר 2017 (חטיבת דובר המשטרה)
      התברר שבמשך כשנה היה במעצר בית באופן לא חוקי. אילוסטרציה (צילום: חטיבת דובר המשטרה)

      ס', תושב מעלה אדומים, היה במעצר בית עם אזיק אלקטרוני במשך כשנתיים וחצי לאחר שהואשם בגיל 15 בניסיון הצתת חנות בירושלים. לאחר שהורשע כי הפר את התנאים המגבילים, התברר שבמשך כשנה היה במעצר בית באופן לא חוקי. בערעור לבית המשפט המחוזי בוטלה הרשעתו בגין עבירה זו וכעת הוא נערך להגיש תביעת פיצויים.

      "מדובר במקרה שבו התרחשה פגיעה קיצונית וחמורה בחירותו ובזכויותיו של מרשי, שמצדיקה להעניק לו פיצוי משמעותי", אומר עורך דינו.

      סיפורו של ס' מול הפרקליטות התחיל באפריל 2014, עם מעצרו, יחד עם קטין נוסף. פרקליטות מחוז ירושלים הגישה נגד השניים כתב אישום, לפיו הם החליטו לפגוע ברכוש של ערבים. במרץ 2014 הגיעו השניים לחנות תכשיטים ברחוב יפו, לה יש בעלים ערבים. עוד עולה מכתב האישום כי השניים הציתו כמה ניירות, הכניסו אותם דרך חריץ הדלת וכן הדביקו מדבקות עם הכיתוב "כהנא חי". הפרקליטות ביקשה להשאירו במעצר עד תום ההליכים, אך בית המשפט המחוזי בירושלים החליט לשחרר אותו למעצר בית עם אזיק אלקטרוני.

      עוד בוואלה! NEWS:
      מצוד במשך יממה שהסתיים במעצר מחוץ למסגד: החשוד ברצח בי-ם נעצר
      מבעלת ברית לאויבת: כשארה"ב הפכה ל"שטן הגדול" של איראן
      "גורדי שחקים צפים במים": קרחון ענק בניו זילנד התפרק לחתיכות

      בית משפט, דצמבר 2011 (עומר מירון)
      בית משפט השלום בירושלים (צילום ארכיון: עומר מירון)

      בהחלטה של בית המשפט ממאי 2015, הוחלט כי מעצר הבית יצומצם לשעות הלילה בלבד. כחצי שנה לאחר מכן, החל ס' לחזור בשעות מאוחרות יותר ולהפר כביכול את תנאי המעצר, בזמן שמשפטו עדיין מתנהל. בדצמבר 2015 הוא השתתף בהפגנה בשעה מאוחרת ונעצר גם על תקיפת שוטר. בעקבות זאת, הגישה נגדו הפרקליטות כתב אישום על תקיפת שוטר ועל עבירות המתייחסות להפרת תנאי המעצר. בית משפט השלום בירושלים הרשיע אותו בעבירות אלה, וביולי 2016 הוא נידון לשעות לתועלת הציבור.

      ''אני כבר לא יכול''

      אולם, בשל ערעור הפרקליטות ועורכי דינו, עוכב ביצוע גזר הדין וס' נותר במעצר בית עם איזוק אלקטרוני. בספטמבר 2016, אחרי כשנתיים וחצי שהוא במעצר בית חלקי, פרץ ס' את האיזוק וברח מהבית. הוא נתפס ונעצר אחרי כתשעה ימים. "נמאס לי, אני כבר לא יכול להיות במעצר בית. קשה לערבים לפקח עליי, אני כבר לא יכול", אמר בשימוע שנערך לו בדיון בעניינו בבית המשפט.

      בעקבות זאת, הוחלט להאריך את מעצרו עד לתסקיר של שירות המבחן. אך בדיון שנערך בעניין מעצרו, העלה עורך דינו דוד הלוי מארגון חוננו את הטענה כי ס' היה במעצר שלא כחוק ולכן כלל לא הפר את התנאים המגבילים, עליהם נעצר. זאת מאחר שעל פי החוק, לאחר תשעה חודשי מעצר בית, קטין אמור להשתחרר אלא אם בית המשפט מאשר ארכה נוספת לבקשת הפרקליטות.

      לפי לשון החוק, "רשאי בית המשפט להורות על הארכת התנאי לתקופה שלא תעלה על 90 ימים, ולחזור ולצוות כך מעת לעת". עם זאת, מאז יוני 2015, לא התקיימו דיונים בנוגע לבקשה להאריך את מעצר הבית והאיזוק האלקטרוני. בספטמבר 2015, לקראת פקיעת התנאים, אף פנתה מנהלת היחידה לפיקוח אלקטרוני לפרקליטות כדי לבדוק אם להשאיר את האיזוק האלקטרוני שכן "טרם התקבלה החלטה המורה על הארכת התנאים". הפרקליטות השיבה כי בכוונתה להגיש בקשה לארכה נוספת של מעצר בית לילי עם איזוק אלקטרוני, אך לא הוגשה בקשה ובית המשפט לא האריך את מעצר הבית. עם זאת, ס' נותר עם האיזוק ואף אחד מהגורמים לא יידע אותו על כך שהמעצר פקע.

      בית משפט מחוזי ירושלים, דצמבר 2011 (עומר מירון)
      מנהלת האיזוק פעלה שלא כדין ובניגוד הוראות החוק (צילום ארכיון: עומר מירון)

      בעקבות זאת, הגיש עו"ד הלוי לבית המשפט בקשה דחופה לשחרר את ס' לאלתר בשל מעצר לא חוקי. "תנאי השחרור פקעו החל מיום 2.9.15 בהיעדר בקשה נוספת להארכה", כותב עורך הדין הלוי בבקשה מספטמבר 2016. "עולה בבירור כי הנאשם אינו נתון בתנאי של איזוק אלקטרוני וכי מנהלת האיזוק פעלה שלא כדין ובניגוד הוראות החוק, כאשר עשתה דין לעצמה והותירה את הנאשם תחת איזוק אלקטרוני בשעה שלא הייתה מוסמכת לעשות כן ובניגוד להוראות הדין". הלוי מוסיף כי נערך לס' שימוע על הפרה שלמעשה לא הייתה וכן כי הפרקליטות "פעלה שלא כדין כאשר לא הביאה לידיעת הנוגעים בדבר את המצב המשפטי לאשורו ואף לא טרחה לתקנו עת המשיכה עמוד על מעצרו של הנאשם בהליך זה".

      כשל מערכות

      בתגובה לבית המשפט, הפרקטליטות ציינה כי "אכן היו תקופות בהן לא התקיים דיון בעניינו של המשיב", אך ציינה שבספטמבר בחן בית המשפט את התיק ולא הועלתה כל טענה על אי חוקיות המעצר. לכן "נכון כי ראוי להביא בחשבון את הפגיעה שנגרמה לנאשם, יחד עם זאת בשים לב לכך שהמשיב ביצע עבירה חמורה וכן בשים לב לכך שאין חלופת מעצר יעילה שמוצעת כעת הרי שאין מקום לשנות את ההחלטה בדבר מעצרו". בדיון באוקטובר 2016, טענה עוד המדינה כי המועד האחרון שהוארכו התנאים היה בפברואר, שכן אז נעצר ס' והוגש נגדו כתב אישום על הפרת תנאי מעצר ותקיפת שוטר. עם זאת, עורך דינו ציין כי דיון זה לא היה של הארכת התנאים.

      שופט בית המשפט מחוזי בירושלים משה יועד הכהן קיבל את טענת ס' והורה לשחררו לאלתר. הוא מציין כי גם אם יקבל את "הגישה המקלה", של הפרקליטות, "לפחות בפרק זמן של שישה חודשים על אף שלא התקיימה הארכה הנדרשת של תוקף התנאים היה המשיב נתון בתנאים מגבילים ובאיזוק אלקטרוני ללא ביקורת שיפוטי, על אף שהמשמעות המשפטית לכך הייתה שאותם תנאים פקעו והיו נעדרי תוקף". יועד הכהן הוסיף כי "האינטרס הציבורי במקרה הנדון הגובר בנסיבות העניין על כל אינטרס נוגד אחר, צריך לכלול גם את החובה להבטיח הקפדה על הוראות חוק הנוער בנוגע לקיום ביקורת תקופתית על תנאי השחרור כמצוות המחוקק. הפרה מתמשכת של החובה לדאוג לקיומה של ביקורת כאמור, חייב להיות מלווה ב'תג מחיר' לפיו ככל שההפרה ממושכת יותר, ההיעתרות לבקשת הארכה תהיה נדירה וחריגה והשחרור עקב הפרת החובה יהיה ללא תנאים. במקרה הנדון, גם לשיטת המבקשת היו שלוש נקודות ביקורת לפחות שבהן כשלה המבקשת בכך שלא פנתה לבית המשפט בבקשה מתאימה. אין בכך כדי להסיר אחריות גם מבאי כוחו של המשיב בהליך העיקרי מטעם הסנגוריה הציבורית שלא עקבו אחרי עניין זה".

      גבר אזוק (ShutterStock)
      גבר אזוק (צילום אילוסטרציה: Shutterstock)

      עוד ציין השופט כי במקרה זה ברור כי "אין מדובר בשגגה שהתגלתה מיד או לאחר תקופה קצרה מאוד ומדובר לכאורה בכשל של כל המערכות שטיפלו בעניינו של המשיב". חודשיים אחרי כן, בהסכמת הפרקליטות, בוטלה גם הרשעתו בנוגע לעבירות של "הפרת הוראה חוקית" - הפרת תנאי המעצר. "התברר לנו כי לא הייתה הפרה של ההוראה החוקית, שכן במועדים הרלוונטיים ההוראה החוקית כבר לא הייתה בתוקף", נכתב בהודעה שהגישו הצדדים, בה גם הפרקליטות וגם עורכי דינו ויתרו על הערעור על העונש.

      פגיעה קיצונית וחמורה בחירותו

      "בתיק זה התגלתה תמונה מצמררת, שבה קטין מצא עצמו נתון באיזוק אלקטרוני במעצר ממש תקופות ארוכות, על אף שתנאי השחרור שלו פקעו לחלוטין. זאת ועוד, הקטין הודה, נשפט והורשע בגין 'הפרת תנאים' שעה שכלל לא היה נתון בתנאים מגבלים כלשהם", אומר כעת עורך דינו הלוי. "לטעמי מדובר במקרה שבו התרחשה פגיעה קיצונית וחמורה בחירותו ובזכויותיו של מרשי, שמצדיקה להעניק לו פיצוי משמעותי בגין התקופות הארוכות בהן נשללה חירותו לשווא, ובימים אלו בוחנת המשפחה דרכים לתבוע פיצויים עבור הצעיר בשל הפגיעה החריגה והמשמעותית שנגרמה לו כתוצאה מרשלנות ואדישות רשויות האכיפה כולן כלפיו".

      מהפרקליטות נמסר בתגובה כי "בית המשפט המחוזי בירושלים קבע כי הקטין ביצע ניסיון הצתת חנות והחליט להסתפק באי הרשעה, בעונש שירות לתועלת הציבור ופיצוי כספי למתלונן. בנוסף, בית משפט השלום הרשיע את הנאשם בעבירת תקיפת שוטר ובהתפרעות. בגין אירוע זה משנת 2015 גזר בית המשפט על הקטין שירות לתועלת הציבור. לאחר שהתברר שהתנאים המגבילים לא היו עוד בתוקף, הסכימה הפרקליטות לביטול ההרשעה לגבי עבירת הפרת הוראה חוקית". משב"ס לא נמסרה תגובה.

      (עדכון ראשון 9.2, 21:58)