בחודשים שחלפו מאז החלטתו של נשיא ארצות הברית דונלד טראמפ לפרוש מהסכם הגרעין, השקיעה וושינגטון - יחד עם ישראל - מאמצים רבים לשכנע את המדינות האירופיות החתומות על העסקה שלא לנסות לעקוף את הסנקציות האמריקניות.
הממשל השית מחדש את כל העיצומים שהוסרו במסגרת ההעסקה שעליה חתם ברק אובמה ב-2015, והזהיר כי מי שימשיך לעשות עסקים עם טהראן ייענש בעצמו. את סין ואת רוסיה, החתומות גם הן על העסקה, זה מרתיע פחות, אך המטרה הייתה להבהיר לבירות אירופה שהן לא ירוויחו הרבה מניסיונותיהן לשמר את ההסכם.
היום (חמישי), אחרי שיחות רבות ואיומים של איראן לשבור את הכלים, נעשה הצעד הראשון הממשי להציל את העסקה, שגם לפי ראשי המודיעין האמריקני עדיין שרירה בשטח ולא מופרת על ידי הרפובליקה האסלאמית. ההערכה הזו - כמו גם יתר הדברים שאמרו בסתירה לעמדותיו - זיכתה אותם בקיתונות של בוז מצד הנשיא שלהם, שהמליץ להם לשוב לבית הספר וכינה אותם תמימים ופסיביים.
לכל הכתבות על הסכם הגרעין
רוחאני: איראן במשבר הכלכלי החריף ביותר זה 40 שנה באשמת ארה"ב
טראמפ נגד ראשי המודיעין: תמימים לגבי איראן, שישובו לבית ספר
סגנונו הבריוני של נשיא ארצות הברית, שאותו הוא מפגין לרוב מול בעלי ברית - לחלק ניכר מאויביה ויריבה של ארצו הוא רוחש חיבה מבהילה - כבר הוביל אותו לפרוש חד-צדדית מהסכמים שעליהם חתמו קודמיו - הסכם הסחר החופשי עם מדינות אסיה והפסיפיק, הסכם האקלים בפריז והסכם הגרעין עם איראן. בכל המקרים, הוא עשה זאת חרף התנגדות מדינות ידידותיות ולעתים בניגוד לעמדותיהם של הגורמים המקצועיים.
הוא אינו מתנגד עקרונית להסכם עם איראן, אלא רוצה אחד חדש, שיכלול גם את תכנית הטילים שלה ואת פעילותה החתרנית במזרח התיכון. המדינות האירופיות החתומות על ההסכם - צרפת, בריטניה וגרמניה - ניסו לשכנעו להמשיך להפעיל לחץ על טהראן בסוגיות אלו בזמן שהוא נותר בהסכם הגרעין, מאחר, שלטענתן, הוא לא הציג חלופה טובה יותר.
התחינות של מדינות אירופה, שראו כיצד שנים של דיפלומטיה עיקשת יורדות לטמיון, לא עזרו. גם לא הביקור המפואר של נשיא צרפת עמנואל מקרון, שמאז כבר הסתכסך עם טראמפ, וזה המאופק של קנצלרית גרמניה אנגלה מרקל. טראמפ יצא מההסכם לקול צהלות ישראל וערב הסעודית וכמה משכנותיה במפרץ, ימים אחרי שנתניהו הציג את האוצר המודיעני שנלקח מארכיון הגרעין בטהראן במבצע חשאי של המוסד, שלכאורה הראה כוונות נסתרות של איראן לפיתוח נשק גרעיני.
אירופה, סבא"א וגם גורמים שונים בוושינגטון פחות התרשמו, ואף אמרו שרוב המידע היה ידוע וכי זה מחזק את הצורך בהסכם שנחתם להגבלת הפעילות הגרעינית של איראן, שלא היה צורך בו מלכתחילה אילולא חששו בקהילה הבינלאומית מכוונותיה של טהראן.
כדי לשנות את דעתם של האירופים, הפעילה ישראל את אחד הכלים הטובים ביותר שעומדים לרשותה: המודיעין. נתניהו, שאמר בביטחון בעת ביקור באירופה אחרי הפרישה של הסכם הגרעין כי הוא יקרוס אל תוך עצמו, העביר מידע יקר מפז למדינות האיחוד. בזכותו, גם אם לא באופן בלעדי, סוכלו פיגועים ביבשת נגד מתנגדי משטר איראנים.
אותן מזימות לחסל אנשי אופוזיציה אכן ערערו את היחסים בין הגוש לטהראן, אבל עד כה התגובות היו ממוקדות והסתפקו בעיצומים על יחידה אחת במודיעין האיראני ועל כמה בכירים. האיחוד הראה כי לא ארצות הברית מוכנה לעמוד שלה כדי לשמור על האינטרסים שלה. עם זאת, לא לעולם חוסן.
למרות "הצעד הראשון" בכיוון הנכון, כפי שהגדירו זאת באיראן, תומכי הסכם הגרעין עוד לא יכולים לפתוח שמפניות. המנגנון המיוחד שבסיסו בצרפת אמור להתחיל לפעול רק בעוד כמה חודשים, ולא יכלול, לפחות בשלב הראשון, עסקאות הקשורות למגזר הנפט. המוקד, לפי האירופים, הוא בסיוע הומניטרי ומזון, וגם התגובה של הממשל הייתה מאופקת יחסית.
מול המאמצים הדיפלומטיים שמשקיע האגף היותר מתון במשטר, בהובלת הנשיא חסן רוחאני, שמעמדו נחלש דרמטית מאז פרישת טראמפ מהסכם הגרעין, עושה האגף הנצי והרדיקלי בראשות משמרות המהפכה כל שביכולתו כדי לסכל זאת. ההתבססות בסוריה והעברת הנשק ללבנון - חביבתה של צרפת - מצד אחד, והמשך ניסויי הטילים מצד שני מותחים את החבל ובוחנים את הסבלנות האירופית.
אירופה העלתה את הטון ביחס לשיגורים בתקופה האחרונה, כשהיא מזהירה שלא תהיה לה ברירה בסופו של דבר אלא להטיל סנקציות אם ההתגרויות יימשכו. עבור משמרות המהפכה הטילים הם קו אדום, ובקרוב אמור להיעשות ניסוי נוסף בשיגור לוויין לחלל. כל אלו מגדילים את הסיכוי שהנקמה הקטנה בטראמפ וגם הסבלנות האירופית בסופו של דבר תפקע ותנעץ את המסמר האחרון בהסכם הגרעין הרעוע והמט לנפול.