לתקשורת יש נטייה לסקר פוליטיקה כמרוץ סוסים. מי ניצח, מי הפסיד. זה מרדד את השיח ומציג את הכול כמשחק סכום אפס, אבל לעתים זה מוצדק. אחרי הכול, בבחירות 2016 היה מנצח רפובליקני אחד, ומפסידה דמוקרטית אחת בארצות הברית, ובהקבלה, בפרשת השבתת הממשל שהסתיימה בסוף השבוע הייתה מנצחת דמוקרטית אחת, ומובס רפובליקני אחד.
יש תמימות דעים בשאלה מי הפסיד בנוק אאוט בפרשת השבתת הממשל. עיתון האוהד את הנשיא דונלד טראמפ תיאר זאת בכותרת "איש המערות" - משחק מילים, שכן באנגלית הביטוי איש המערות - cave man יכול גם להיקרא האדם המתקפל. בעלת הטור השמרנית אן קולטר "בירכה" את טראמפ שכעת הוא החנון הגדול ביותר שאי-פעם כיהן כנשיא ארצות הברית, והדיח מהמקום הראשון של החנונים את הנשיא בוש האב.
הפעם בצדק: אחרי 35 ימים של השבתה, טראמפ הסכים לחתום על סיום ההשבתה בלא שנענה התנאי שלו. הוא הסכים בדיוק לדרישה הדמוקרטית שדחה על הסף. האדם שאמר לפני ימים ספורים שמבחינתו הממשל יכול להישאר מושבת לחודשים ואף לשנים נכנע ללננסי פלוסי, מנהיגת הרוב הדמוקרטי בבית הנבחרים. למרות זאת, טראמפ לא מוציא הגה של ביקורת על פלוסי. לא כי הוא אוהב אותה, להיפך, אבל גם ברגעים של ציוצים נגד כל שנואיו ושונאיו, מימין ושמאל, אין שום מילה רעה על פלוסי. היא מפחידה אותו ובצדק.
עוד על השבתת הממשל
ללא תקציב לחומה: תמה השבתת הממשל הארוכה בהיסטוריה
טראמפ התגאה בהשבתת הממשל. הוא ממש ביקש שיקראו לכך השבתת טראמפ. ואולם, הימים נקפו, והתברר בסקר אחר סקר שהאמריקנים מאשימים בהשבתה את הנשיא ואת הרפובליקנים, לא את הדמוקרטים. הדמוקרטים לא נבהלו מהאשמתם כמי שלא רואים את ביטחון המדינה לנגד עיניהם, מי שדואגים למסתננים ופושעים ויצאו לקרב בשמחה. הוא לא העריך נכון את בית הנבחרים הדמוקרטי החדש.
אחרי שהכלכלה החלה לסבול, כשהתברר ש-800 אלף עובדי ממשל לא מקבלים משכורת ושיש פגיעה ממשית בשורת גורמים פדרליים - מביטחון ועד רשות הגנים הלאומים, ובעיקר כשהתברר שיש סכנה לקיום כל התעופה האזרחית בארצות הברית, טראמפ נכנע. הוא לא קיבל ולו סנט אחד לחומה שלו, וחתם על צו לפתיחת הממשל, גם אם בתנאים מסוימים - תוקם ועדה דו-מפלגתית שתבחן את נושא הגבול.
טראמפ, מפויס מהרגיל, טען שמעולם לא התכוון לחומה של ממש לאורך אלפי הקילומטרים של הגבול. גם הדמוקרטים, שאין ספק שבסתר לבם פותחים שמפניה, מתנהגים באיפוק יחסי ואומרים שהם בהחלט מבקשים פתרון שיבטיח את ביטחונה של ארצות הברית בגבול. גם צ'אק שומר, מנהיג המיעוט הדמוקרטי בסנאט, זוכר שאמנם מפלגתו ניצחה בקרב הזה, אבל המלחמה עוד ארוכה.
טראמפ נכנע, זמנית. יש עכשיו שלושה שבועות להגיע לדיל, אחרת, הוא מאיים, הוא ישוב ויסגור את הממשל. לא סביר שכך יעשה, המחיר הפוליטי עבורו ועבור מפלגתו גבוה מדי. סנאטורים רפובליקנים כבר ערקו והצביעו עם הדמוקרטים בהצעת החלטה לפתוח את הממשל, לפני שטראמפ זרק את המגבת.
עוד לא ברור מי ניצח בטווח הארוך. אם במערכת הבחירות של 2020, שכבר החלה, ייחשב טראמפ כמי שעשה את המעשה האחראי ויקבל קרדיט על סיום המשבר או למי שגרם למשבר מיותר, ובסופו של דבר גם ספג מלקות, גם אכל את הדגים הבאושים וגם גורש מהעיר. בשעה זו הקונצנזוס הוא שבסיבוב הזה הפוליטיקאית הדמוקרטית הקשישה הביסה את הנשיא.
בזאת לא תמו תלאותיו של טראמפ בסוף השבוע הזה. שעות ספורות לפני שחתם על פתיחת הממשל, נעצר מקורבו רוג'ר סטון. הוא יועמד לדין על שיבוש הליכי חקירה ושקרים בעדות. האש כבר אוחזת בגלימותיהם של המקורבים ביותר לטראמפ - מעל סטון, היועץ הפוליטי שעבד עם טראמפ 30 שנה, נמצאים אולי רק בני המשפחה - דונלד הבן וג'ארד קושנר. לא ברור מה סטון יאמר אם יחשוב שהוא ניצב בפני שנים בכלא.