בית המשפט המחוזי בתל אביב קיבל היום (שני) את הערעור שהגישה עיריית תל אביב-יפו נגד החלטת בית המשפט לעניינים מקומיים באוקטובר האחרון. לפי החלטה זו, העירייה לא הייתה מוסמכת להפעיל מצלמות וידאו שהציבה לצורך אכיפת עבירות חנייה.
בין היתר, קבע בית המשפט המחוזי כי למרות שאין חולק על החשיבות החוקית של הזכות לפרטיות, הפגיעה בפרטיות, אם ישנה כזו, עומדת בתנאי פסקת ההגבלה של חוק היסוד והיא מוצדקת, מזערית ומידתית ביותר. זאת משום שמדובר בסך הכל בתשע מצלמות וידאו נייחות שהוצבו מקומות בהם יש צירי תנועה ראשיים, בעייתיים וקשים לצורך אכיפה יעילה של הסדרי החניה בהם.
עוד קבע בית המשפט כי אין בסיס עובדתי ל"חששות וההשערות השונות" שהועלו על ידי בית המשפט לעניינים מקומיים בנוגע לעלייה בכמות המצלמות, הצבתן בכל מקום ובעקבות כך פגיעה חמורה בפרטיות האזרחים העוברים במרחב הציבורי. זאת משום שלא היה מקום לייחס למצלמות אלה תכונות של מצלמות מעקב.
לקריאה נוספת:
בכפוף לשימוע: הנער שהרכיב את ארי נשר יואשם בגרימת מוות ברשלנות
האיום על העורף מוחשי מתמיד: איראן לא אמרה את המילה האחרונה
מבוכה במשטרה: "להשעות את הבכירה שהסתירה מידע על מצלמות המהירות"
בית המשפט המחוזי החליט כי צריך לבטל את הכרעת הדין של בית המשפט לעניינים מקומיים, הרשיע את התובע, דוד מזרחי, וגזר את דינו לקנס בסך 250 שקלים.
דוד מזרחי ערער לבית המשפט לעניינים מקומיים על דוח שקיבל בגין עבירה של חנייה כפולה, לאחר שתועד לפני כשלוש שנים חונה ברחוב יפת ביפו על ידי מצלמות אבטחה של עיריית תל אביב שתיעדו את הרחוב והבניינים. במסגרת הערעור טען מזרחי, בין היתר, כי העירייה אינה מוסמכת לאכוף את חוקי החנייה באמצעות מצלמות שמותקנות על בניינים ומצלמות את הרחוב. הוא הפנה לשורת מסמכים שמתארים שימוש כזה במצלמות כבעל פוטנציאל לפגיעה בפרטיות, ולכן כזה המחויב בהסמכה המפורשת בחוק. השופט איתי הרמלין קיבל את טענותיו, וכאמור, זיכה אותו.
מעיריית תל אביב-יפו נמסר כי היא "תמשיך להפעיל מצלמות ייעודיות לטובת אכיפת חניה כחלק מסמכותה לאכיפת דיני חניה, כאשר לעמדתנו מצלמות החניה הן כלי עזר חוקי ויעיל לאכיפת חניה אסורה".