את המחזה הבא כולנו מכירים: הורה עם עגלת תינוקות או אדם בכיסא גלגלים נעים על גבי המדרכה - ונתקלים בפח מחזור, עמוד חשמל או רכב חונה, המאלצים אותם לרדת אל הכביש ולעקוף את המפגע. מדרכות הערים הפכו כבר מזמן למקום שקשה ללכת בו: מרחב המחיה של הולכי הרגל הולך ומצטמצם, ועליהם לחמוק מאתגרים ומכשולים רבים, כגון עמודי תאורה, עמודי חשמל, פסולת, תמרורים, פחי זבל - ועוד לא דיברנו על כלי הרכב שחונים, האופנועים, האופניים ופחי המחזור שצצים לאחרונה בכל פינה.
סקר מפגעים חדש ורחב היקף שנערך לאחרונה, חושף עד כמה צרות המדרכות שאנחנו הולכים עליהן. התצפית המקיפה, אותה ערכו "קבוצות נוער אור ירוק לכבוד שניאור חשין" בשיתוף FIDF ומלגאי תכנית המלגות IMPACT, מראה עד כמה צרות המדרכות שאנחנו הולכים עליהן. התצפית כללה סקירה של כ-700 רחובות ב-100 רשויות מקומיות ברחבי הארץ, כאשר במהלך הבדיקה אותרו כ-800 מפגעים על המדרכות שנבדקו.
לקריאה נוספת
מחיר הדמים של האופניים החשמליים: נתוני ההרוגים בכבישים ב-2018
4 הרוגים, מאות פצועים, עשרות תאונות: המחאה נגד הזנחת הכביש בדרום
מהסקירה עולה כי 53% מהמדרכות שאנחנו הולכים עליהן צרות ואינן עומדות ברוחב הנדרש של 1.30 מטר - כפי שנקבע על ידי משרד השיכון והבינוי "חוברת הנחיות לתכנון רחובות בערים, תנועת הולכי רגל" - כשבמקביל המדינה דואגת להעמיס עליהן עוד ועוד מפגעי בטיחות שמצמצמים עוד יותר את מרחב המחיה של הולכי הרגל. כך, ב-21% מהמדרכות שנבדקו היה עמוד חשמל על המדרכה, ב-15% מהן הוצב תמרור ועל 13% היו פחי מחזור על גבי המדרכה.
זאת ועוד: ב-28% מהמדרכות שנבדקו חנה כלי רכב על גבי המדרכה, ועל גבי 16% מהן נותרה פסולת על המדרכה. אם לא היה די בכך, 7% מהמדרכות שנבחנו היו שבורות.
"הגיע הזמן לחשוב גם על הולכי רגל מבוגרים"
"מסובך ללכת ברגל ברחובות הערים כאשר מרחב המחיה של הולכי הרגל הולך ומצטמצם. חוסר ההתחשבות של המדינה בהולכי הרגל מוביל לכך שרבים נאלצים פשוט לרדת מהמדרכה אל הכביש כדי להגיע ממקום למקום", אמר על כך ארז קיטה, מנכ"ל עמותת "אור ירוק". "הגיע הזמן לחשוב גם על הולכי הרגל המבוגרים, נכים שמתניידים בכיסא גלגלים או הורים לילדים עם עגלות ולוודא כי ניתן יהיה ללכת בבטחה גם על גבי מדרכות הערים. חייבים להפסיק להעמיס עוד ועוד פחים על המדרכות ולפגוע בהולכי הרגל".
בעמותת אור ירוק טוענים כי מערכת התחבורה בישראל, גם זו העירונית, תוכננה ברובה מנקודת מבטו של המשתמש ברכב - ללא התחשבות ממשית בצרכים של ההולכים ברגל, וזאת למרות שהולכי הרגל פגיעים יותר לעומת משתמשי דרך אחרים.
לצד קוריאה, לטביה, צ'ילה ויפן, ישראל היא בין המדינות שבהן שיעור הולכי הרגל מכלל ההרוגים הוא מהגבוהים ביותר. בעוד ממוצע הולכי הרגל ההרוגים מתאנות דרכים במדינות ה-OECD נאמד ב-20%, בישראל בשנת 2016 הוא נאמד ב-29%. בשנת 2018 נהרגו 135 בני אדם בתחום העירוני בתאונות דרכים, המהווים 43% מסך כל ההרוגים מתאונות דרכים - כמעט כל הרוג שני. בעמותת "אור ירוק" קוראים לקובעי המדיניות ומקבלי ההחלטות "להציב את שיפור בטיחות הולכי הרגל כיעד מחייב וליישם אמצעים ופתרונות הולמים לבעיה חמורה זאת".
ממרכז השלטון המקומי נמסר בתגובה: "מטבע הדברים שטחים עירוניים צפופים יותר, מלאים בהולכי רגל, כלי רכב סכנות ומפגעים פוטנציאליים. הרשויות המקומיות משקיעות את מיטב המאמצים להגן על התושבים מפני מפגעים בכבישים ובדרכים. התחלנו בהכשרת פקחים לאכיפה נגד אופניים חשמליים הנוסעים במדרכות, המוקדים העירוניים פועלים להסרת מפגעים נקודתיים וכל רשות פועלת באופן שוטף לצביעת מעברי חציה, הצבת תמרורים מצילי חיים והכשרת התשתיות בשטחה. הרשויות המקומיות אף מקיימות שיתופי פעולה עם הרלב"ד להגדרת אזורי סיכון וטיפול בכבישים מסוכנים. עם זאת, יש להגביר את ההסברה הממוקדת לכללי זהירות בדרכים לאוכלוסיות בעלות סיכון היפגעות כמו קשישים וילדים ולהגביר את האכיפה בכל הנוגע לשימוש בסלולרי על הכבישים, ולרכיבה על אופניים".
