33 פיגועי ירי התרחשו ביהודה ושומרון בשנת 2018 שהסתיימה זה עתה, לעומת 34 ב-2017. צה"ל וגורמי המודיעין לא הצליחו לצמצם את המספר הזה למרות מדיניות הסיכול המורחב שכללה לחימה בהסתה, איתור והחרמת כספי טרור וייצור אמצעי לחימה. מי שמכוון את מרבית הפיגועים הללו הוא ארגון חמאס. הוא מגייס פעילים, מכוון ומממן טרור. זו אחת הסיבות שבמערכת הביטחון מתנגדים לעסקאות שחרור אסירים ביטחוניים ששוחררו לרצועת עזה כמו יחיא סינואר ופועלים 24/7 לקדם טרור נגד ישראל. מאות פיגועים מסוגים שונים סוכלו בשנה החולפת באיו"ש ובכל זאת הצליח חמאס להותיר באפלה חוליות רדומות שמוכנות לפקודה.
בסוף שנת 2018 הארגון רשם לעצמו הישג משמעותי: חוליית טרור פעלה מתחת לאף של גורמי המודיעין בישראל וביצעה כמה ניסיונות פיגועי ירי באזור רמאללה אך לא נחשפה. ב-9 בדצמבר ביצעה חוליית טרור בפיקודו של סלאח ברגותי פיגוע בקרבת היישוב עפרה והצליחה להימלט. לאחר ארבעה ימים אותר וחוסל סלאח ברגותי. בבוקר אותו הלילה בזמן שגורמים במערכת הביטחון מתפארים בחיסול הזהיר קצין בכיר בפיקוד המרכז כי המרדף אחרי חוליית עפרה לא תם ומתקיים מצוד כדי לאתר את כלל חברי החוליה.
לקריאה נוספת:
פיגוע ירי לעבר אוטובוס סמוך לבית אל: הנהג נפצע קל
פלסטיני ניסה לדרוס חיילים ואזרחים בשומרון - ונורה; מצבו קל
הירי ליד בית אל: תושב מזרח י-ם שנורה לא פרץ את המחסום
כעבור יממה יצא עאסם ברגותי, אחיו של סלאח ובנו של עומר ברגותי - בכיר חמאס שישב בכלא בישראל יותר מעשרים שנה - לבצע פיגוע בטרמפיאדה סמוך לגבעת אסף בו נרצחו שני חיילים ונמלט ללא פגע. הלילה (שלישי) לאחר כחודש שבו צה"ל הפעיל מכבש לחצים על נפת רמאללה, הצליחו הכוחות לאתרו.
עניין החוליות הצבאיות הרדומות ביהודה ושומרון, שנבנות ופועלות תחת מידור קשוח שמצליח לחמוק מעיני המודיעין הישראלי מטריד לא רק את צה"ל אלא גם את מנגנוני הביטחון של הרשות הפלסטיניות בראשות מאג'ד פארס, שחושש מערעור היציבות הביטחונית והמשילות של הרשות הפלסטינית מעבר לכבוד האישי והיוקרה של אנשיו. לכן, כשכלל גופי הביטחון הפלסטינים והישראלים עסוקים במצוד, ניתן להעריך את איכות החוליות הצבאיות ואת גודל האתגר הביטחוני ומה יכול להתרחש כשמספר חוליות כאלה ייצאו לפעול במקביל.
לממש את האיום
לסטטיסטיקה שהתאפסה בפתח השנה האזרחית התווספו שני פיגועי ירי בחטיבה המרחבית בנימין. על פי ההערכות מדובר באותה חוליית טרור שמתבססת על האידאולוגיה הקיצונית של חמאס.
צה"ל ושאר גורמי המודיעין לא יכולים ללחוץ על השטח באמצעות מעצרים נרחבים וחיפושים בבתים לאורך זמן כדי להשיג שבבי מידע שיביאו לאיתור המבוקשים, זאת בשל הרצון לנהל מרקם חיים שפוי עבור הפלסטינים ברחבי הגדה המערבית. המטרה היא למנוע מאותם תושבים האדישים לאלימות להצטרף למעגל הטרור - אלא שהמחיר עלול להיות חיי אדם, ולכן המפקדים נדרשים לנהל סיכונים. לראייה: היקף הכוחות ביהודה ושומרון פחת ובהתאמה גם היקף המעצרים והחיפושים.
לזכות צה"ל ייאמר כי בעבר מצוד אחר מבוקשים נמשך שנים רבות ואילו בשנים האחרונות תוך כמה חודשים בודדים סוגרים מעגל על המבוקשים. לעניין הפיגועים יש נקודות תורפה בשני קצוות. הקצה האחד הוא המבצעי, בדמותו של הלוחם בשטח שאמור לזהות את המתרחש ולסכל את הפיגוע, ואם לא - לפחות להגיב ולפגוע ביורים. הקצה השני הוא המדיני-ביטחוני-אסטרטגי: ראש הממשלה בנימין נתניהו מסגר את האירוע לפני כמה שבועות כשאמר כי לא ישלים עם מציאות בה הנהגת חמאס בעזה מקדמת טרור ביהודה ושומרון, כשברקע מתנהלת הסדרה בין ישראל לחמאס. עכשיו נותר רק לממש את האיומים מבחינת ישראל.