כמעט 17 שנה של חיפושים, גביית עדויות ותרגילי חקירה של המשטרה וארבע שנים של דיונים בבית משפט הגיעו היום (חמישי) לסיום עם הרשעתו של דניאל נחמני ברצח הצעירה נועה אייל בירושלים. ההחלטה של בית המשפט המחוזי ירושלים טרם הותרה לפרסום, אך ברור כי דגימות ה-DNA הן שהכריעו לבסוף, חרף הזמן שחלף מאז הפשע המזעזע. בחלק שהותר לפרסום נכתב כי נחמני "הוביל את המנוחה ברכבו ליער רמות, הפשיט אותה מבגדיה, ביצע בה מעשה סדום בעודה נאבקת עמו, ובהמשך רצח אותה, בכך שרוצץ את גולגולתה באמצעות חפץ קהה".
אך הדרך לפענוח הרצח הייתה כאמור ארוכה במיוחד. ב-22 בפברואר 1998 יצאה אייל עם בן זוגה מהקולנוע והשניים נסעו באוטובוס למרכז העיר והגיעו לכיכר הדווידקה. שם הם התפצלו לתחנות אוטובוס שונות, כל אחד בדרך לביתו. מחקירת המשטרה עלה כי אייל פספסה את האוטובוס האחרון לשכונת מגוריה, רמות. לפי כתב האישום, נחמני נשוי ואב לשתיים שגר גם הוא ברמות, היה במכונית סמוך לתחנה שבה המתינה אייל. היא החליפה איתו תחילה מלים אחדות ואז חזרה לתחנה. אך לאחר מספר דקות נוספות ניגשה שוב לנחמני, שככל הנראה הציע לה טרמפ, ונכנסה למכוניתו.
עוד בוואלה! NEWS:
הרבה הבטחות - מעט דירות: מה הותירו גלנט ומנכ"ל משרדו בדרך לבחירות?
תרופות ללוקמיה בפנים, מניעת HIV בחוץ: פורסם סל התרופות ל-2019
טיסות בוטלו ותיירים פונו: תאילנד נערכת לסופה טרופית ראשונה זה 30 שנה
לפי כתב האישום, כשהתקרבו ליער רמות, סטה נחמני מנתיב הנסיעה לדרך צדדית ביער, ושם עצר את המכונית ויצא ממנה. אז הוא הפשיט את אייל, ביצע בה מעשה מגונה בעודה נאבקת בו ואז רצח אותה באמצעות אבן. משלא שבה לביתה, החלו למחרת הוריה לחפש אותה, ורק בשעות הערב נמצאה גופתה בידי חברתה לספסל הלימודים ביער, לא הרחק מביתה.
התפנית שחלה אחרי עשור
בתחילת החקירה לא היה למשטרת מחוז ירושלים קצה חוט. "לא היה משהו שיכול להצביע על חשוד מסוים או כיוון מסוים. בדקנו גם את הצד הלאומני כי הרצח בוצע באכזריות מאוד גדולה, וגם את הצד הפלילי, אבל לא היה כיוון מסוים שיכלנו ללכת אחריו", אמר רנ"ג דודו לוי, ראש צוות חקירה בימ"ר ירושלים שליווה את התיק כמעט מתחילתו ועד למעצר נחמני.
במשך שנים המשיכו במשטרה לגבות עדויות מכל מי שהיה באזור בניסיון להתחקות אחר הרוצח. "נגבו עדויות מכל מי שהיה אמור להיות באזור הדווידקה, מי שהייתה לו נגיעה ביער רמות, מכל בני המשפחה, מכרים, חברים, בעלי חנויות באזור הדווידקה וכל נהגי המוניות והאוטובוס שעובדים בקרב מקום. כל מישהו שסברנו שיכול לעבור באזור או באזור יער רמות שם היא נמצאה", הוסיף לוי.
בין היתר, נבחנה עדותו של נהג מונית שנתן עדות על כך שעלתה לרכב, ובהתאם לתיאורו תושאלו בעלי רכב זהה ובעלי מוסכים. אך החוקרים טרם הצליחו להגיע לפריצת דרך. "היה שלב שהחקירה הגיעה למבוי סתום", ציין לוי. "אבל תמיד התיק היה בחקירה, החשבון היה פתוח. היו צוותי חקירה שהתחלפו, בערך חמישה צוותי חקירה שהתחלפו, וכל פעם התיק נבדק מחדש על ידי הצוות הנכנס".
אולם, לפני כעשור חלה תפנית ראשונה כאשר נעצר אביו של נחמני בחשד לעבירות של אלימות במשפחה, ונלקחה ממנו דגימת DNA כנהוג בעבירות אלה. הדגימה הייתה במשך שש שנים במאגר המשטרה, ואז חלה תפנית משמעותית בחקירה. ב-2014, במסגרת חקירת הרצח של אייל, הפעילו במשטרה תוכנה חדשה, ובאמצעותה סרקו דגימות DNA, ובהן גם דגימתו של האב. מניתוח ממצאי הסריקה התברר כי מרכיבים מה-DNA של האב דומים מאוד לזה שנמצא על אייל. בעקבות זאת, החלו בלשי הימ"ר לעקוב אחר בני המשפחה.
איכון הטלפון ועדותו של נהג המונית
השוטרים התמקדו בדניאל נחמני, שנחקר כקטין בעבירות מין. בנוסף לכך, התברר שהרכב שלו תואם מבחינת מספר הלוחית לעדות של נהג מונית שראה את אייל עולה לרכב, וכן מבחינת איכון הטלפון התברר שהיה בכיכר הדווידקה בליל הרצח. החוקרים החלו במעקב סמוי אחר נחמני כדי להשיג ממנו דגימת DNA עד שלבסוף הוא נצפה יורק ברחוב והמשטרה אספה את הדגימה ומצאה התאמה.
עם זאת, עלה חשש כי מאחר והדגימה נאספה ברחוב ייתכן והרוק שייך למישהו אחר והחוקרים התאמצו כדי להשיג דגימה נוספת. הם זימנו את נחמני למתן עדות מבלי לרמוז לו שהוא החשוד ברצח, והותירו אותו בחדר החקירות כשעל השולחן הונחה כוס מים. נחמני שתה ממנה, אך מהתיעוד עלה כי ניגב את הכוס כולה על מנת שלא להשאיר כל DNA. החוקרים הבינו מכך שהוא מסתיר משהו והחשד שלהם גבר. כעבור זמן קצר הוא נעצר, ונלקחה לו דגימת DNA, שהכריעה סופית ישנה התאמה.
בנובמבר 2014 הגישה פרקליטות מחוז ירושלים כתב אישום נגד נחמני בגין עבירות רצח, אונס ומעשה סדום, והיום הכריע בית המשפט את דינו. בהחלטה נכתב כי "ההרשעה מבוססת, בעיקרה, על השוואת דגימות DNA מגופת המנוחה ומהמעיל שלבשה ל- DNA של הנאשם".
עם זאת, הוא זוכה מאונס מחמת הספק. "לנוכח המסקנה, העולה מעדות המומחה לרפואה משפטית שהעיד מטעם המאשימה, שלפיה ייתכן שלא בוצע אינוס אלא רק מעשה סדום", נכתב בהחלטה.
היום, אומר לוי כי התחושה היא של סגירת מעגל. "התחושה של כל מחוז ירושלים, ומאמין של הרבה מתושבי ירושלים שמכירים את הסיפור הזה והזדעזעו, היא תחושה של סגירת מעגל, של סיפוק, כל כך הרבה שנים של עבודה קשה והפיכת כל אבן", סיכם. "באמת שעות על גבי שעות שחוקרים ובלשים שעבדו מסביב לשעון. התחושה היא טובה, אבל גם מהולה בעצב על המשפחה שלו, שבאנו גם איתה במגע במהלך החקירה".