משרד המשפטים הפעיל השנה מנגנון חדש לפיקוח על חקירות שירות הביטחון הכללי (שב"כ), אך היחידה שאחראית על קבלת דיווחים מהמפקחים ובדיקת תלונות על החוקרים (מבת"ן) פועלת כבר חודשים ללא מנהל, ומסרבת למסור נתונים על פעילות המנגנון. בשל כך לא ניתן לדעת אם המנגנון החדש, שהמשרד מתגאה בו בפורומים בינלאומיים, פנה ולו פעם אחת ליחידה, ואם כן הייתה פנייה - האם היא טופלה. במשרד המשפטים השיבו כי אינם יכולים לענות לשאלות וואלה! NEWS בנושא "כיוון שאין מנהל למבת"ן".
אף על פי שבמהלך השנים האחרונות הוגשו מאות תלונות על שימוש בעינויים ובאמצעים פיזיים בחקירות שב"כ, החוק אינו מחייב תיעוד של חקירות אלה. בשנת 2013 המליצה ועדה בראשות השופט בדימוס יעקב טירקל לתעד באופן מלא בווידאו את החקירות, אך צוות בראשות יוסף צ'חנובר, שהיה אחראי על יישום ההמלצות, ריכך אותן. הצוות הציע להסתפק בהתקנת מצלמות במעגל סגור בכל חדרי החקירות של השב"כ. המצלמות אמורות לשדר לחדר בקרה מרכזי שבו ישבו מפקחים ויצפו באופן מדגמי בחקירות, אך התיעוד לא יישמר.
"לחוקרים לא תהיה כל אינדיקציה מתי הגורם המפקח צופה בהם בחדר הבקרה", אמרו אנשיו של צ'חנובר. "אם יסבור הגורם המפקח כי נעשה שימוש באמצעים פסולים במהלך החקירה, תהיה חובת דיווח מידית בנושא למבת"ן".
עוד בוואלה! NEWS
אחרי ההודעה על נסיגה מסוריה: טראמפ הגיע לביקור פתע בעיראק
בדרך לבחירות: חוק פיזור הכנסת אושר בקריאה שנייה ושלישית
מבצע "מגן צפוני": צה"ל פוצץ מנהרה נוספת שאותרה בגבול לבנון
במהלך השנה החלו במשרד המשפטים ליישם את ההמלצות. מנכ"לית משרד המשפטים, אמי פלמור, הופיעה בינואר בפני מועצת האו"ם ודיברה בגאווה על מנגנון הפיקוח החדש, כשהתייחסה לטיפול בתלונות של נחקרים בשב"כ. גורם במשרד המשפטים אמר לוואלה! NEWS כי כפי שקבע הצוות, הותקנו מצלמות בכל חדרי החקירות של שב"כ, והן משדרות לחדר בקרה שבו נמצאים המפקחים.
אותו גורם הסביר כי הציפייה בחקירות נעשית בצורה מדגמית, ונתונה לשליטת משרד המשפטים. המפקחים כפופים לראש מחלקת החנינות במשרד. הם דוברי ערבית ובעלי רקע בחקירות, אך אינם אנשי שב"כ. הם אמורים להעביר את הדיווחים למבת"ן, שמאז 2014 מתפקד כיחידה עצמאית במשרד המשפטים. המפקחים צפו במהלך השנה האחרונה במאות שעות של חקירות, אולם מבת"ן, אשר מרכזת את הנתונים, מסרבת לומר כמה פעמים פנו אליה המפקחים בשל חשש לשימוש באמצעים פסולים, אם בכלל.
ממשרד המשפטים נמסר כי במהלך 2018 נפתחו במבת"ן 39 תיקי בירור, אולם הם סירבו לחשוף כמה מההליכים נפתחו בעקבות דיווחים של המפקחים וכמה בשל תלונות של הנחקרים עצמם. עוד סירבו להשיב כמה מהבירורים הובילו לפתיחת חקירות או לנקיטת הליכים משמעתיים. כל זאת משום שמנהלת מבת"ן, עו"ד ז'נה מודזגברישווילי, סיימה את תפקידה בסוף ספטמבר וטרם מונה לה מחליף. ללא מנהל, הסבירו, לא ניתן לאשר את מסירת הנתונים. בעבר פורסם כי במשך השנים הוגשו למבת"ן מאות תלונות של נחקרים, ואלו הובילו לפתיחת חקירה פלילית אחת ויחידה.
"חוסר רצינות"
מנהלת המחלקה המשפטית של הוועד הציבורי נגד עינויים בישראל, עו"ד אפרת ברגמן ספיר, אמרה כי "התקנת המצלמות בחדרי החקירות יכולה אולי לתרום במידת מה לפיקוח הפנימי של חקירות השב"כ, ואולם אין בה כדי לתרום כלל וכלל לבירור תלונות המוגשות של נחקרים על שימוש בעינויים ובשיטות חקירה פסולות כלפיהם, וזאת משום שהחומר המצולם אינו מוקלט ואינו נשמר".
עו"ד ברמן ספיר הוסיפה כי "נושא זה, כמו גם אי מינוי ראש חדש למבת"ן לאחר פרישתה של עו"ד מודזגברישווילי לפני שלושה חודשים, מדגיש פעם נוספת את חוסר הרצינות של משרד המשפטים בעניין הצורך בפיקוח עצמאי ואפקטיבי על חקירות השב"כ. המדינה, שהתפארה בהקמת המבת"ן כיחידה עצמאית, נוהגת בחוסר אחריות ובחוסר שקיפות, תוך הפרת התחייבויותיה הבינלאומיות".