רונה רמון, שהלכה לעולמה היום (שני) בגיל 54 לאחר מאבק במחלה קשה, נרתמה לפעילות ציבורית וחינוכית אחרי שאיבדה את בעלה אילן באסון מעבורת החלל קולומביה ואת בנה אסף בתאונת אימונים בחיל האוויר. רמון, שהותירה אחריה שלושה ילדים, הקימה את "קרן רמון" וביום העצמאות ה-68 למדינת ישראל הדליקה משואה בטקס השנתי בהר הרצל. ארונה יוצב ביום רביעי בין השעות 9:00 עד 13:00 במרכז פרס לשלום ולחדשנות וטקס האשכבה יתקיים בשעה 16:00 בהשתתפות משפחה וחברים.
שר החינוך לשעבר שי פירון סיפר לוואלה! NEWS כי רונה הייתה חברה קרובה שלו, ושרק לפני שלושה ימים הם שוחחו. "רונה הבינה שהדרך המרכזית להנציח את אילן ואסף זה לא באמצעות בניינים אלא באמצעות תכנים", סיפר פירון. "הייתה ברונה אמונה גדולה ועמוקה שמה שינציח ויהפוך את החיים לטובים יותר הוא לתרגם את המרירות למתיקות".
"המטרה הייתה לעזור לכמה שיותר צעירים לגלות את הכישורים שלהם. הדרך היחידה להתמודד עם הכאב הנוראי זה לתעל אותו לעשייה ונתינה", הוסיף פירון.
פירון הוסיף כי העשייה של רונה הייתה ב"אפס אגו, בלי מרפקים ובלי צלצולים" ותיאר אותה כאדם הכי אצילי שהכיר בחייו. "רונה רמון היא הביטוי לישראליות מלאה, זקופה ובעלת ענווה. רכה ומחוספסת, מאוד מחויבת לחברה, אופטימית וזאת התקווה שיזכרו ממנה", הוסיף פירון. "וכל זאת למרות הכאבים הנוראיים שחוותה לפני מותה. צריך לזכור את האופטימיות של רונה, היא מתה היום אבל תמשיך לחיות לעוד הרבה שנים".
עוד בוואלה! NEWS:
"למרות הכאב - יוצרים אור מהחושך": המסר המהדהד של רונה רמון
"אצילית, זכה ומלאת אמונה": בישראל נפרדים מרונה רמון
לפני שלושה חודשים התקיים במצפה אילן טקס הנחת אבן הפינה למכינה הקדם צבאית "בית אסף", על שם בנה סרן אסף רמון. היה זה פרויקט החיים של רמון, שהובילה אותו באמצעות קרן רמון בסיוע הגופים והתורמים שנרתמו למשימה. השלוחה על שם אסף רמון הפועלת במכינה מיועדת לבוגרי כיתה י"ב מהפריפריה החברתית, שחלקם בוגרי מרכזי גמילה ואינם ברי גיוס בשל עבר פלילי, ובסיומה עם מתגייסים לשירות משמעותי בצה"ל.
הטקס התקיים במעמד נשיא המדינה ראובן ריבלין וכן האסטרונאוטים גארת רייזמן, מייק מאסימינו ולילנד מלווין שהכירו את אילן רמון בחייו. בתום הטקס היא הפריחה עפיפונים עם ילדי היישוב הנקרא על שם בעלה אילן, וביקשה להדגיש כי אלה "עפיפונים של שלום".
חילי טרופר, איש חינוך וחבר קרוב של רונה רמון ושל משפחתה, אמר כי "רונה הייתה אדם יוצא דופן שידע אין סוף קשיים, אבל כמו עוף החול היא הצליחה להתרומם ולקום. את הפרק האחרון בחייה הקדישה לעשייה ותרומה חברתית. היא אף פעם לא התייאשה, אספה את השברים הנוראים מאובדן המשותף של אילן ואסף והקימה את קרן רמון, ויחד עם כל הכאב העצום הבינה שהיא רוצה להשפיע ולסייע לחברה. דרך הקרן היא סייעה לעשרות אלפי ילדים ונערים ברחבי הארץ שמקבלים עד היום הזדמנות שווה בחינוך בזכותה של רונה".
טרופר סיפר על בית ספר באזור הדרום שחווה קשיים רבים, ואחרי הגעתה של רונה אליו ופתיחת פרויקט הטייסת, בית הספר שינה את פניו והפך להיות מבוקש מאוד. הוא סיפר גם על ילדים שעשו התקדמות משמעותית בזכות הקרן: "רונה העניקה להם את הכלים להגיע לשם - לחלום ולהגשים את החלומות שלהם".
על הבחירה בה להשיא משואה בטקס המשואות אמר טרופר: "המוכרות אף פעם לא עניינה, בעזרתה היא חיפשה איך לעשות טוב לעוד איזה ילד בארץ ישראל. כל האירוע וכל המעמד לא היה טבעי לה, היא אף לא חיפשה את הפרסום וההכרה, אבל היא ראתה במעמד וההשתתפות בטקס משהו חשוב - ולכן היא התרגשה מאוד. מבחינתה זאת הייתה הזדמנות לעלות על נס לא את רונה האדם הפרטי, אלא את האפשרות שיהיה פה טוב בחברה הישראלית".
