פיקוד העורף הגל השקט

הגדרת ישובים להתרעה
      הגדרת צליל התרעה

      נושאים חמים

      אחד מכל שלושה קשישים חי בבדידות: המספרים מאחורי מצב הזקנים בישראל

      מנתונים שפרסם מכון מאיירס ג'וינט ברוקדייל על מצב הזקנים בארץ עולה כי ישנה עלייה בבני 65+ שמשתתפים בכוח העבודה ועלייה בתוחלת החיים. עם זאת, 34% מרגישים בודדים והמצב מחמיר עם עליית הגיל. כל הנתונים

      שני זקנים מטיילים בשמש (ShutterStock)
      עלייה בתוחלת החיים (צילום: ShutterStock)

      כל זקן שלישי בישראל מדווח על תחושת בדידות - והמספרים עולים ככל שהגיל עולה. עוד עולה מנתונים שפרסם היום (שני) מכון מאיירס ג'וינט ברוקדייל מתוך שנתון הזקנה לשנת 2017 כי קצב הגידול של בני 65 ומעלה כפול מזה של האוכלוסייה הכללית, ו- 86% מתוך אוכלוסייה הקשישים בארץ מרוצים מחייהם באופן כללי יחד עם 69% שמרוצים ממצבם הכלכלי. בנוסף, לפי נתוני המכון, בעשורים הקרובים יהיה גידול משמעותי בקצב ההזדקנות של האוכלוסייה הערבית בישראל.

      מאז שנת 1955 גדלה אוכלוסיית המדינה פי 4.8, ואוכלוסיית בני +65 גדלה פי 11 - כפול מזה של האוכלוסייה הכללית. עם זאת, חלקם של בני +65 בכלל האוכלוסייה שמהווים 11.3% ממנה, נמוך ממדינות מערביות אחרות בגלל שיעור פריון גבוה יותר. יחד עם זאת, בגלל הזדקנות דור "הבייבי-בום" (ילידי 1950-1945), ניתן לראות גידול בחלקם היחסי של הזקנים הצעירים (בני 74-65) מכלל הקשישים במדינה. על התחזיות בעוד כעשור יהיה גידול בחלקם של הזקנים המבוגרים יותר. עוד עולה כי, רבע מבני +65 הם ילידי ישראל, לעומת שנת 1960 בה רק 3% היו ילידי הארץ. מתוך כך, הזקנים של היום מעורים יותר בתרבות המקומית, גדלו והתחנכו במערכות הבריאות, הרווחה והחינוך של המדינה.

      עוד בוואלה! NEWS
      136 מעצרים תוך שבוע: המערכה השקטה למניעת הפיגוע הבא בגדה
      טרגדיה בקריביים: צעיר ישראלי בן 26 נהרג בתאונת דרכים
      ועדת השרים לחקיקה אישרה את הצעת החוק לגירוש משפחות מחבלים
      בני הזוג שאיבדו את בנם בפיגוע בעפרה: "הוא הצליח לאחד את העם"

      44% בעלי 13 שנות השכלה, 48% עם רישיון נהיגה

      בנוגע לרמות ההשכלה עולה מהדוח כי נכון לשנת 2016 ל-44% מבני +65 יש 13 שנות לימוד ומעלה. לעומת זאת, בשנת 1970 רק 11% מגילאים אלו היו עם 13 שנות לימוד. בהשוואה לכלל האוכלוסייה, ה- 44% מבני +65 עומד לעומת 49% באוכלוסייה הכללית שלמדו 13 שנים ויותר. בשנת 2010 נתון זה עמד על 34%.

      בנוסף, נמדדה עלייה במספר בעלי רישיון הנהיגה בקרב בני +65: ב-2003 היה ל- 28% רישיון לעומת המדידה האחרונה בה נמצא כי ל-49% יש רישיון נהיגה, לעומת 70% מבני +17. עם זאת, 26% שיש להם רישיון אינם נוהגים כלל.

      עוד מסתמנת עלייה משמעותית בשיעור ההשתתפות של בני 65 ומעלה בכוח העבודה. בשנת 2000 שיעור ההשתתפות היה 8.5%, ב-2010 12.3% ובשנת 2016 21%.

      34% מרגישים בודדים ותוחלת החיים ממשיכה לעלות בהתמדה

      באשר לבדידות בקרב בני 65 ומעלה, המכון מציין כי נושא זה מהווה סוגיה חשובה בהתמודדות עם אתגרי הזקנה. שיעור המדווחים על בדידות עולה עם הגיל כך שבגילאי 65+ עומד על 34% לעומת 42% מבני +75.

      חלקם של הזקנים (נשים בנות +62 וגברים בני +67) שאינם עובדים ומקבלים פנסיה תעסוקתית עולה מ-33.7% ב-2005 ל-41.2% ב-2016. לצד זה, על פי הדוח, תוחלת החיים בישראל ממשיכה לעלות בהתמדה. נכון לשנת 2016 תוחלת החיים הממוצעת של נשים בישראל עומדת על 84.2 שנים ושל גברים על 80.07.

      בת ים היא העיר הזקנה ביותר ומודיעין עילית הצעירה ביותר

      באשר לדירוג ערים הזקנות עולה כי בת ים היא העיר הזקנה ביותר עם 21.3%, ולעומת הצעירה ביותר היא מודיעין עילית עם 0.8%. בתל אביב אחוז הקשישים עומד על 15.1%, בחיפה על 20.1% ובירושלים על 9%.

      עוד עולה מהדוח כי יותר בני +65 משתמשים במחשבים ובאינטרנט מבעבר: 47.7% משתמשים במחשב לעומת 26.9% בשנת 2009. השימוש העיקרי באינטרנט הוא לצורך חיפוש מידע ועומד על 91.7% יחד עם דואר אלקטרוני שעומד על 76.3%.

      הזדקנות מהירה של האוכלוסייה הערבית

      בין התובנות העיקריות שעולות מהמחקר היא ההערכה שההזדקנות העתידית המהירה של האוכלוסייה הערבית בשני העשורים הקרובים תהיה משמעותית מאוד. מדובר בשינוי גדול שיחייב, על פי עורכי המחקר, התייחסות של מערכת השירותים והתמודדות עמו.

      בפעם ה-20 מפרסם המכון את הנתונים שניתוחם נעשה במיוחד לצורך השנתון ומתבסס על שיתופי פעולה עם הלמ"ס, המוסד לביטוח לאומי, משרד הבריאות, משרד הרווחה ועוד. מנכ"ל מאיירס-ג'וינט-ברוקדייל, פרופ' מייקל הרטל, אמר כי "השנתון הוא משאב לאומי, גדוש במידע חיוני בתחום הזקנה והוא פתוח על שולחנו של כל מי שעוסק בתחום בישראל".

      ד"ר יצחק שנור, חוקר זקנה במכון מאיירס-ג'וינט-ברוקדייל, מעורכי שנתון הזקנה, ציין כי "בעשרים השנים בהן אנו מפרסמים את השנתון הוא הפך להיות כלי שימושי מאין כמוהו למתכנני שירותים, קובעי מדיניות ואנשי מחקר. השנתון מספק את תשתית הנתונים המפורטת והנחוצה לכל דיון בנושא הזקנה. אנו עדים לגידול מהיר מאד באוכלוסייה בכלל ובאוכלוסיית הזקנים בפרט והדבר יוצר עומס על תשתיות מערכות השירותים, שאינן גדלות בהתאם".